18 ינואר 2008 | 10:00 ~ 10 Comments | תגובות פייסבוק

איך אמרת שקוראים לך?

לשחקנית בת ה-13 המגלמת את בראיוני הצעירה קוראים… רגע איך קוראים לה? שמה באנגלית הוא Saoirse, שזה "חופש" באירית. אבל איך מבטאים את זה? האם סאורסה, כמו שכתוב בכתוביות התרגום בסרט, או סאורס כמו שכתוב בדפי המידע לעיתונאים שהנפיקו יחצני הסרט? ובכן, לא כך ולא כך. האזינו לראיונות איתה – אחרי הכל היא היתה מועמדת השבוע לגלובוס הזהב – ותגלו ששמה הוא סירשה. סירשה רונאן. בתו של השחקן פול רונאן ("יריב אינטימי"). חפשו אותה עכשיו גם ב"לעולם לא אהיה שלך" לצד מישל פייפר.

Categories: כללי

10 Responses to “איך אמרת שקוראים לך?”

  1. דורון פישלר 18 ינואר 2008 at 10:35 Permalink

    ובשנה הבאה, ב'העצמות המקסימות' של פיטר ג'קסון.

  2. חנן כהן 18 ינואר 2008 at 14:56 Permalink

    טריק של מתרגמים

    מחפשים בגוגל את השם יחד עם pronounced

    יש תוצאות גם ל yair pronounced וגם ל raveh pronounced

  3. סטיבי (לא בבית) 18 ינואר 2008 at 15:13 Permalink

    אפשר גם עם pronunciation אם לא מוצאים 🙂
    בנושא שמות אירים יש המון אתרים שכתוב בהם בדיוק איך לבטא אותם (כל אתר שעוסק בשמות לתינוקות, למשל). 'סאורסה' ו'סאורס' אלו טעויות של עצלנות בלבד, לא של אי-ידיעת גאלית אירית.

  4. דודי קינג 19 ינואר 2008 at 0:04 Permalink

    קטעי היו-טיוב האהובים על מישל גונדרי:

    (תרחיבו את חלון הסרטון בצד ימין בשביל לקבל את רשימת הקליפים האמיתית שלו)

  5. איתן 19 ינואר 2008 at 8:09 Permalink

    בסוף השבוע מתקיימות הקרנות טרום בכורה של "No country for old men". ראיתי אותו אתמול. יש הרבה מה לכתוב עליו, אבל רק אגיד שזה בהחלט סרט מצוין. שתי מחשבות מקריות שעברו לי בראש : יש כבר ספרית וידאו/DVD שנקראת "קייזר סוזה". מי הראשון שיפתח את "אנטון שיגור" ? ; חשבתי גם מה היה קורה אם טקאשי קיטאנו היה עושה עיבוד יפני לספר הזה. יש כאן סרט שקט מאוד, עם התפרצויות אלימות מאוד, מסורת מערבונית וסצינות שמשמשות כקומיק-רליפ (רוב הסצינות בהשתתפותו של טומי לי ג'ונס והסייד-קיק האידיוט שלו). גם קיטאנו עושה (עשה ?) סרטים כאלו.

    אין לי שום נגיעה למוזיקה של ג'וי דיויז'ן. אבל רציתי לדעת מה הלהיב את יאיר כל כך, אז הלכתי לראות את "קונטרול". לפני ההקרנה, בלובי, היתה הופעה של להקה שביצעה משירי הלהקה. ביצועים לא רעים בכלל, שהכניסו אותי למצב הרוח הנכון (במיוחד "Love will tear us apart", שנגע בי במיוחד, משום מה). הסרט עצמו עשוי ברובו טוב מאוד. תסריטאית הוא אולי קלישאי, אבל אפקטיבי. המשחק טוב והעיקר – הצילום. כאמן שבא מהצילום מקפיד קורבין ליצור פריימינג מדויק, שיתאים למצב הנפשי של הדמות. שוט אחד רציף בחלק הראשון של הסרט, שבו יוצא גיבור הסרט מפתח דלתו, הולך ברחוב, עוצר, מדליק סיגריה, ממשיך ללכת, פונה בפינה ונכנס לבנין אחר, כשאנו מגלים שעל גבו מרוחה המילה "HATE" (והכל בשוט אחד, ומלווה במוזיקה) הלהיב אותי במיוחד. הוא הזכיר לי מצד אחד את "Eye of the tiger", ומצד שני את "Bitter sweet symphony", שניהם וידאו קליפים מפוספסים עם רעיון טוב. קורבין עושה את זה נהדר. בסך הכל, לא סרט מופלא בעיניי, אבל טוב מאוד, ומאוד שווה צפייה.

  6. סטיבי 19 ינואר 2008 at 11:52 Permalink

    נדמה לי ש'קייזר סוזה' היא בלשון עבר…

    בועז כהן כתב על 'קונטרול' באתר שלו ב'רשימות'.

  7. נונין 19 ינואר 2008 at 21:35 Permalink

    האמת שזו ממש טעות של עצלנות, בהתחשב בכך שההגייה כתובה בוויקיפדיה.

    http://en.wikipedia.org/wiki/Saoirse_Ronan

  8. רז 19 ינואר 2008 at 22:15 Permalink

    אני לא בטוח אם הלינק הזה הוצג כאן באחד מסיבובי הפוסטים של סיכום השנה או בתגובות אליהם. בכל מקרה, על פי "וראייטי" הישראלים מאוד אוהבים אנימציה, מתלוננים על מחירי הכרטיסים (למרות שאלה נותרו יציבים), ומכירות הכרטיסים לסרטים מקומיים בעלייה. ויש גם את עשרת הסרטים הקופתיים ביותר בארץ של השנה החולפת.

    http://www.variety.com/article/VR1117978936.html?categoryid=10&cs=1

  9. דורון 19 ינואר 2008 at 23:46 Permalink

    רז, שמת לב מי חתום על הידיעה מ"וארייטי", כן?

  10. רז 20 ינואר 2008 at 8:43 Permalink

    לא, לא שמתי לב. שנאמר: אופס (-:


Leave a Reply