30 ינואר 2008 | 20:25 ~ 17 תגובות | תגובות פייסבוק

נקניקיה לנצח

מתברר שטעיתי: הוועדה לבדיקת המועמדות של השיר מתוך "פעם אחת" התכנסה ביום שני (שלשום), ולא תתכנס ביום שני (הבא), והיא הכריעה: השיר כשיר להתמודדות באוסקר.

==============

"מתים על החיים" הוא סרט בלתי נסבל.

==============

אתם יכולים להיות בטוחים שיותר לעולם לא אכתוב משפטים כמו "אני נקניקיה אם…". דווקא ההימור שהתברר כמדויק לימד אותי את הלקח שלי. זה לא משתלם. האינטרנט הוא מקום קטנוני ונקמני מדי לקחת בו סיכונים כאלה. הימורים? בכיף, תמיד. אני נהנה מזה. אבל ללא אנלוגיות קולינריות, בוודאי שלא מתחום הבשר המעובד. אבל בעוד קוראי הבלוג הזה אולי זוכרים את נבואת הנקניקיה שלי, כשכתבתי ב-8 בפברואר 2007 ש"בופור" יהיה מועמד בימים אלה לאוסקר האמריקאי, רבים אולי לא ראו את ההצהרה הזאת שאני נותן לדני קושמרו ב-23 בפברואר 2007, בשניה ה-42 של קטע הווידיאו הזה. חושיי עבדו שעות נוספות.

אני מקדים את עניין ההימורים הזה כי למרות ש"לא ארץ לזקנים" אמור להיות הזוכה הוודאי באוסקרים בעוד חודש, גוברת בי התחושה שארצה לנסות להמר כאן דווקא על "זה ייגמר בדם" שיעקוף ויפתיע בפרס הסרט הטוב ביותר. אני לא יודע. עוד לא החלטתי. אבל יש לי תחושת בטן שתהיה הפתעה, ואני פשוט מת על הסרט הזה. אז אולי אאמין בו. כמובן אפרסם הימורים מסודרים בימים שלפני הטקס. עד אז, אמשיך להתלבט.

17 תגובות ל - “נקניקיה לנצח”

  1. חןחן 30 ינואר 2008 ב - 20:33 קישור ישיר

    יש רק סרט אחד שיכול לקחת לאחים כהן את הפסלון בקטגוריה החשובה מכולן – מייקל קלייטון
    תהיה ערני

    רוה לחןחן: כן, כבר כתבת. אבל אני לא ממש מחבב את "מייקל קלייטון". הוא סרט מהנה לצפייה, אבל צפוי, רדוד ופתור באופן אידיוטי. אני אוחז בתקווה שחברי האקדמיה ישימו לב לזה, ובאותה עת יבחינו ש"זה ייגמר בדם" הוא סרט פנומנלי. זה המקום בו טעמי האישי מערפל את חושיי.

  2. אבנר 30 ינואר 2008 ב - 20:40 קישור ישיר

    חןחן צודק

  3. אלברט 30 ינואר 2008 ב - 21:48 קישור ישיר

    ולמה לא בעצם?

    ל'בופור' יש סיכויים לא רעים בכלל כרוב הפייבוריטים בחוץ.

  4. דרורית 30 ינואר 2008 ב - 22:13 קישור ישיר

    במקום "מתים על החיים" אי אפשר היה פשוט לקרוא לו "עוד סרט אחד שמורגן פרימן משתתף בו ופותח אותו בוויס אובר?"
    תודה על הביקורת, עכשיו לא צריך להתלבט בכלל אם ללכת לסרט או לא.

  5. רני 30 ינואר 2008 ב - 22:26 קישור ישיר

    היי, אני לגמרי אתך פה. אני דווקא מאד אהבתי את "מייקל קלייטון", אבל תחושת הבטן שלי היא ש"זה יגמר בדם" יקח את הפרס (וזה עוד לפני שראיתי את הסרט – אבל פ.ת.אנדרסון הוא אחד הבמאים האהובים עליי, וחוץ מזה זו תחושת בטן, אין לה נימוקים רציונליים) אגב, אני גם סבור, לפחות על פי כל מה שאני קורא שהתחרות האמיתית בקטגוריה הזו היא בין "לא ארץ לזקנים" ל"זה יגמר בדם", ואם כבר תהיה הפתעה היא עשויה/עלולה להגיע דווקא מהכיוון של "ג'ונו".

    לאחר שצפיתי בארבעה מתוך חמשת המועמדים הפייבוריט שלי הוא "לא ארץ לזקנים", אבל זה עשוי, כאמור, להשתנות לאחר שאראה את "זה יגמר בדם".

    ואפרופו תחושות בטן: היתה לי גם תחושת בטן חזקה ש"בופור" יכנס לחמישיה הסופית ואם אפשר להמשיך, יש לי תחושת בטן חזקה שלראשונה יהיה גם סרט ישראלי שיזכה בפרס השנה.

    איך שזה לא יגמר, בדם או לא, אני חושב שהשנה יש תחרות אוסקר מאד מעניינת ובאופן כללי הגיעו לחמישיה הסופית סרטים שכולם מאד מאד ראויים וכי התחרות היא בין טובים מאד למצוינים עד יצירות מופת. שנה טובה לאוסקר.

  6. עדן 30 ינואר 2008 ב - 23:53 קישור ישיר

    אוף טופיק
    ראיתי היום את "ג'ון רמבו" והופתעתי לטובה. סרט אקשן יעיל מאד ואכזרי במיוחד שמוכיח שלאקשן אולד-סקול של סטאלון עוד יש מה לתרום בעולם הקולנועי של היום רצוף הרובוטריקים והקלוברפילדים.

  7. ערן 31 ינואר 2008 ב - 1:25 קישור ישיר

    funny little story:

  8. איתן 31 ינואר 2008 ב - 2:09 קישור ישיר

    אני רוצה להאמין שמישהו ערך לך את הטקסט וקיצץ בו ללא רחמים. לכתוב "הסרט חרא" – זה כל אחד יכול. לכתוב למה הוא חרא – את זה אתה עושה מצוין. בדרך כלל. הביקורת על "The bucket list" חסרה את זה.

  9. איתי 31 ינואר 2008 ב - 2:41 קישור ישיר

    היה עכשיו את Breaking Away (תרגילים בהתבגרות? מי אחראי לשם הסתמי והמסורבל הזה?) ואני בהחלט מבין את החיבה שלך לסרט הקטן והמקסים הזה. מחמם לב ומלא בסימפטיה גם לדמויות הפחות מפותחות שלו.

  10. איתן 31 ינואר 2008 ב - 3:05 קישור ישיר

    וכאילו כדי להזכיר לנו שהשביתה עדיין כאן, פרק נוסף בסדרת "Speechless", והפעם פרק מבריק במיוחד.

    ניקי פינק טוענת בעקשנות שהמקורות שלה אומרים שיש התקדמות משמעותית. אז איפה ההסכם ? יהיו אוסקרים ?

  11. חןחן 31 ינואר 2008 ב - 8:31 קישור ישיר

    ועוד הימור – Once ייקח את השיר המקורי. זאת תהיה הדרך של חברי האקדמיה לפרגן לסרט המקסים הזה, שבא משום מקום ומחמם את הלב בשירים הכי יפים שנשמעו מאז…טוב, ג'ונו. בכל מקרה, לכו לראות

  12. עמיצי 31 ינואר 2008 ב - 9:14 קישור ישיר

    קראתי את הביקורת שלך על "מתים על החיים" וכרגיל אני שמח לשמוע מילות בינה ומזועזע שוב עד עמקי נשמתי מהאכסניה בה אתה כותב.
    אתה מעדיף את ריטה מסתורית וזוהרת או חשופה ודומעת?
    במה לבחור, אחרי הכתבה שלך? בקיילי לעזרת בריטני או בכלי של טום קרוז? בחירה קשה…

  13. ניר4819 31 ינואר 2008 ב - 11:14 קישור ישיר

    פול תומס אנדרסון הוא אחד מהבמאים האהובים עלי ביותר (למרות שאת מוכה אהבה לא אהבתי – אולי הגעתי עם ציפיות לא נכונות, בהיקף הצנוע שלו, הסרט הזה הוא לא סרט אנדרסוני טיפוסי, לדעתי), ולכן אני מקווה שהוא יקח את הפסלון. וזאת בלי להזכיר שאני מקווה מאד שדיי לואיס – אחד מהשחקנים האהובים עלי אי פעם – ייקח את פרס השחקן. אבל הבנתי שזה נחשב כבר לעניין די חתום וגמור, לא?

  14. דרורית 31 ינואר 2008 ב - 11:21 קישור ישיר

    מוזר לגבי Breaking away. בדיוק אתמול נזכרתי שכשראיתי את "ילדים קטנים" ואהבתי מאוד את מה שג'קי ארל היילי עשה שם בתפקיד הפדופיל, ואחר כך כשבדקתי בי.מ.דיבי ראיתי שהוא שיחק את אחד התפקידים הראשיים בBreaking Away שהיה באמת באמת סרט נפלא.

  15. פרנק 31 ינואר 2008 ב - 22:17 קישור ישיר

    לגבי קטע הוידאו וההצהרה שלך:
    1. הנגן של קשת לא עובד בפיירפוקס שזה לא מפתיע. אבל באקספלורר הוא בלתי נסבל. אז הפסקתי אחרי דקה וחצי בערך.
    2. לא מצאתי הצהרה בשניה ה-42.
    3. אז ככה אתה נראה!

  16. אורי 1 3 פברואר 2008 ב - 0:30 קישור ישיר

    once חייב לקחת את הפרס לשיר וגם לפי ההגיון הוא יזכה.

  17. free psychic 17 ינואר 2011 ב - 1:23 קישור ישיר

    Shed no tears until seeing the coffin.


השאירו תגובה