להקת המועצה
ונתחיל עם ההודעה לעיתונות: כותב שורות אלה מצטרף ביום שלישי הקרוב כחבר במועצת הקולנוע. החברות במועצה הוצעה לי כבר לפני כמה חודשים, אז סרבתי לה כי בראש המועצה ישב רוני מילוא, שנדמה היה שכל מטרתו היתה לייבש את הקולנוע הישראלי. לא רציתי להיות שותף לאי-העשייה שלו. עכשיו התמנה לתפקיד השר לשעבר מיכה חריש והסכמתי להתמנות כחבר במועצה. מה זה אומר? האמת, אין לי מושג. והאמת, אני נורא מודאג. מי עוד נמצא שם? האם אנשי קולנוע או פונקציונרים שונים שרואים בקולנוע מטרד. אני מגיע למועצה עם אג'נדה ברורה, אותה אני כותב במדוריי ובבלוגי כבר שנים, אני בא כדי לנסות לראות האם יש אפשרות לממש את רעיונותיי ולהפוך אותם למציאות, להציל את הקולנוע בארץ, להעשיר אותו, להפוך אותו לבן בכור ולא לבן חורג. אני מצטרף למועצת הקולנוע כדי להבין איך זה פועל מבפנים, האם אפשר לשנות מבפנים, והאם איש אחד יכול לעשות שינוי.
==========
כמה כותרות ויה MCN:
כריסטופר פלאמר, המגלם דוקטור פרנסוס בסרט החדש של טרי גיליאם "The Imaginarium of Doctor Parnassus" מתראיין ל"פיפל" ומספר שגיליאם שובר את הראש עכשיו איך להציל את הסרט אחרי מותו של הית לדג'ר. אפשרות אחת היא לבטל את ההפקה כולה, שעולה 30 מיליון דולר. אבל פלאמר מספר שגיליאם שוקל לשנות את התסריט כך שהדמות אותה גילם לדג'ר תהפוך, באמצעות אפקטים, לכמה דמויות שונות. הרי "זהו סרט על קסמים", הוא אומר.
פלאמר מספר גם על תנאי הצילום הקשים שחוו השחקנים בלונדון: כולם הצטננו בגלל צילומי הלילה הקרים והלחים. לדג'ר, הוא מספר, היה במצב רוח מעולה. אבל הוא סיפר שהוא מתקשה לישון, ונזקק לכדורי שינה רבים.
וב"גרדיאן": סקירה של כל הפרויקטים המקוללים של גיליאם. צריך לזכור שגם "האחים גרים", הסרט בו נפגשו גיליאם ולדג'ר לראשונה, הוא סרט שהארווי וויינסטין ערך ברובו בעצמו (כלומר, עם אנשיו) אחרי שלא היה מרוצה מהגרסה של גיליאם. גיליאם עזב את חדר העריכה לכמעט שנה, הלך לצלם את "טיידלנד" (האיום בעיני) ורק אז חזר לגמור את העבודה על "האחים גרים".
וראיתי אתמול ביס 1 את "פישר קינג", אחרי שנים שלא ראיתי אותו, ונזכרתי במייקל ג'יטר שמשחק שם (ומוכר להורים כאן כמר צחוקי מ"עולמו של אלמו") שמת בינתיים מאיידס (באמצע העבודה על "רכבת לקוטב" של רוברט זמקיס).
===========
ברוס פיירסטין, אחד העורכים ב"ואניטי פייר" ומי שהיה שותף לכתיבת שלושה תסריטים לסרטי ג'יימס בונד בקדנציה של פירס ברוסנן, מסביר איך נבחרים השמות לסרטי ג'יימס בונד, איך הוא המציא את "מחר לנצח" ואיך כל זה קשור ל"ג'יימס בונד: קוונטום", הסרט הבא בסדרה שבטח ייקרא בעברית על שם טבליות המדיח החדשות של פיניש.
===========
אם אכן יונייטד קינג יקראו ל"Once" "פעם אחת" במקום "פעם" הרי שזו עדות לכך שהם לא ראו את הסרט ולא הקשיבו למילות השירים. האזינו לשיר הנושא ואימרו אתם: "פעם" או "פעם אחת"?
12%20Once.mp3
מזל טוב וברכות למינוי.
(:
ואופטופיק רציני ביותר. מי שראה את ג'ונו ויכול לעזור – מהו השיר ששומעים שם די לקראת הסוף (בסצינה שג'ייסון בייטמן ואלן פייג' קצת רוקדים בה ביחד) לתומי חשבתי שזה דויד בואי, אבל כנראה שלא.
רוה לדרורית: ג'ונו אומרת את התשובה (אבל עמירה שגב לא תרגמה): אלה מוט דה הופל שרים את "All the Young Dudes" שדיוויד בואי כתב עבורם ב-1972.
אה, כן, ושברת את ליבי עם מר צחוקי.
):
יותר מזה: לשיר יש שני ביצועים. האחד של מוט דה הופל, זה המושמע בסרט, וגם אחד נוסף של בואי עצמו.
רוב תודות. ואם כבר התרגום בג'ונו, ואם להיות קטנונית אז cutionary whale
זה ממש ממש לא "הלוויתין שלמד את הלקח" (או מה שלא היה כתוב שם.) והיו עוד כמה מרגיזים, אבל כבר הספקתי לשכוח.
רוה לדרורית: כמו לתאר את חדר התינוקת כצבוע ב"צבעי מדבר" במקום "Dessert color".
נדמה לי שלקחת שורה שכתבת לפני כמה שנים (פעם, בעידן החושך), ועשית לה קופי/פייסט. צריך "להציל" את הקולנוע הישראלי ? להפוך אותו לבן בכור, ולא לבן חורג ? לדעתי, כבר לא. הייתי מנסח מחדש : ההשקעה בקולנוע הישראלי מניבה פירות. הדבר ניכר הן בכמות הסרטים המופקים, הן באיכותם, והן בהכרה שישראל מקבלת ברחבי העולם (כמדינה ויצרנית קולנוע משובח). המועמדות לאוסקר של "בופור" היא רק קצה הקרחון של ההצלחה הזו. יש לדאוג שההשקעה בקולנוע הישראלי תימשך, ואף תגבר. משימה מספר אחת: לדאוג לחדש את ההסדר עם הממשלה בכל הנוגע לחוק הקולנוע. תוקף ההסדר אמור לפוג בתום השנה הנוכחית. נא לקרוא את הכתבה הבאה, הדנה בעניין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3499388,00.html
ובעניין אחר : זה שיונייטד קינג קוראים לסרט בשם לא נכון, זה דבר אחד. זה שהם קוראים לו בכלל בשם, האם זה אומר שהסרט לא ייגנז ?
רוה לאיתן: הכתבה המצוינת של מרב יודלביץ' בוויינט היא בדיוק העדות לפער הבלתי נסבל בין ההכרה שהקולנוע מקבל בקרב הקהל והעיתונות בארץ ובעולם ובין המעמד שלו בקרב שרים וחברי כנסת. העובדה שצריך להתנהל כעת מאבק, שאופיו פוליטי, כדי לחדש את חוק הקולנוע (שלא לדבר על לשפר אותו) מעידה על כך שעבור המדינה הקולנוע הוא עדיין בן חורג, שמעמדו לא עוגן סופית בחוק.
ו"פעם" ייצא לבתי הקולנוע ב-21 בפברואר. האם רק בסינמה סיטי, כמו "אני לא שם" בשבועיים הראשונים שלו, או גם בפריפריה התל אביבית? נחכה ונראה.
יאיר, תבוא הברכה על ראשך! זה היה השני שלי ברשימת המעצבנים…
(מאוד אהבתי את ההתלבטות שלה בין צבע custard לצבע השני, ואילו הוא רואה רק צהוב…).
מזל-טוב רציני על המינוי. דווקא מאיתן לא ציפיתי לזיכרון קצר… האם כבר נשכחה הדרך הבזיונית שבה הלך אותו קצה קרחון של הצלחה, "בופור" שמו, אל החמישיה הזרה של האוסקרים? להציל ומהר, דווקא כשיש משהו טוב. אם הכל היה זוועה, כבר אין מה להציל וצריך לבנות מחדש. השנה החולפת הייתה שילוב של איכות וכמות, וזה בדיוק הזמן להגיעה של הבעיה הכי גדולה בתרבות הישראלית של זמננו – המשכיות. אני לא אומר שיאיר יציל עכשיו במו ידיו את הקולנוע בישראל, אבל באופן אישי נחמד לי לדעת שלפחות חבר אקדמיה אחד מספר על רעיונותיו ופעולותיו בפומבי. ולדעת שאכפת לו.
בלי קשר לחלוטין – מחלון חדרי נשקפת תמונה נהדרת, עמוסת שלג! רגע, אז אני בעצם אמור להיות במצב רוח טוב… אז – ווהו! שלג!
אורון – אתה מערבב שני דברים שונים. מועצת הקולנוע והאקדמיה הישראלית לקולנוע הם שני גופים שונים. יאיר לא חבר אקדמיה, אלא חבר המועצה לקולנוע, שעד כמה שאני מבין, משמשת כגוף מקשר בין הממשלה לבין האקדמיה. הדרך הבזיונית שבה הגיע "בופור" לחמישיה האוסקרית (ועל כך איננו חלוקים. היא היתה בזיונית) קשורה לדרך התנהלות האקדמיה. יאיר ואנחנו נמשיך לצעוק את צעקותינו, בתקווה שמישהו באקדמיה ישמע.
ובמסגרת המיני בלוג: ביטלו לי עבודה בירושלים מחר. בגלל השלג. אבל האם ייתנו לי להנות מיום חופש ? מה פתאום. סע לבאר שבע במקום ! הם אמרו לי.
בניק לינק, מה גורם לשיר להיות שיר זוכה אוסקר?
מזל טוב על המינוי!
חדשות מעודדות מאוד.
איתן, החלף את "חבר אקדמיה" במילה "חבר מועצה" ואני עדיין עומד מאחורי התגובה שלי. החלוקה בין הגופים אכן מוציאה את האקדמיה אשמה בסאגת בופור, אבל חלש בפוליטיקה ומאשים את כל המעורבים. למיטב ידיעתי, המועצה היא למעשה יישום של חוק הקולנוע, ולכן אחראית גם להיבטים מסויימים בשיווק סרטים ישראלים בניכר. ואם להיות ווכחן מעצבן ולהעלות באוב את הפרשה ההיא, אז כמובן שמישהו במועצה היה יכול להתריע על אי הכשירות של התזמורת וכהנה וכהנה.
אבל בוא נסתכל על התמונה הגדולה והפשוטה – כרגע אני מכיר רק חבר מועצה (לא אקדמיה, מועצה, סילי מי) אחד, ואני יודע שאכפת לו. לי זה עושה להרגיש טוב.
ניק-לינק: רמבו החדש לא מצחיק מספיק בשביל להיות קאלט, סתם גרוע ומיותר.
מזל טוב על המינוי. אני דווקא מעודד ושמח מההצטרפות שלך למועצה.
לפחות על פי גיליאם, הגרסה הסופית של "האחים גרים" זהה כמעט לחלוטין לגרסה המקורית שהוא ערך לפני הריב עם וויינסטין.
עוד על פי גיליאם – במפגש איתו, שהונחה ע"י מבקר קולנוע אלמוני, גיליאם תיאר בחדווה איך הוא ערך את "גרים" ו"טיידלנד" במקביל, וכמה כיף היה לעבור מסרט קליל לסרט קודר ובחזרה.
לגבי הפתרון של מצב לדג'ר – זה מזכיר לי את מה שקרה ב"הברון מינכאוזן", כשהחריגות בתקציב לא איפשרו לגיליאם לבנות את הסטים המטורפים שהוא תיכנן לסצינות על הירח. הוא פשוט לקח את המאקטים (דגמים מוקטנים מקרטון ביצוע) של מחלקת הארט, הציב אותם על מסילות והסיע אותם בכל מיני כיוונים לעיני המצלמה. זו עדיין הסצינה האהובה עלי ביותר בסרט. מי יודע, אולי זה יעבוד לטרי גם הפעם.