נער הפוסטר
מה המשותף ל"בלייד ראנר" ול"אי.טי"?
את הפוסטרים הכה זכורים של שני הסרטים האלה עיצב אותו איש: ג'ון אלווין, שמת היום בגיל 59.
(ויה MCN)
פוסטרים נוספים שהוא עיצב:
"הגרמלינס"
"היפה והחיה"
"מלך האריות"
"הוק"
"אימפריית השמש"
"סרט אילם"
"תקלה מופלאה"
"איש הגשם"
ועוד המון נוספים.
איש מוכשר בהחלט.
הקלאסיקות הגדולות ביותר עוצבו בידיו.
המון זכרונות מתעוררים בעקבות הצפייה בפוסטרים. פרנקנשטיין הצעיר – אחת הקומדיות המופלאות ביותר שיש, אימפריית השמש (ששודר בסוף השבוע שעבר בהוט, לשמחתי) ו
always שמזכירים לי שוב כמה אני אוהבת את שפילברג – גם כשמדובר בסרטים כביכול "זניחים" שלו. סרט אהוב כמו
"הגוניס", Twilight zone שתמיד מזכיר לי את התאונה הנוראית שבה נהרגו ויק מורו (אם אני לא טועה) ושני ילדים תוך כדי הצילומים, ויש עוד המון!
תודה יאיר על הפוסט.
פעמון הצלילה והפלאפל????
אוף! הבן אדם עיצב פוסטרים לכמה סרטים שאהובים עלי במיוחד משנות השבעים והשמונים. את "גרמלינס" כבר לא ראיתי המון זמן, אבל הוא סרט חביב עלי מאד, "סרט אילם" הוא אחת הקומדיות המצחיקות ביותר שראיתי מעודי, ועל "בלייד ראנר" ו"אי.טי" אין בכלל מה לדבר. הראשון הוא אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים והשני אחד מסרטי הפיל גוד האולטימטיביים, סרט חכם, נבון, הומני שמדגדג את תחושת הפלא.
לא הייתי קורא ל"אימפרית השמש" סרט זניח של ספילברג, בתור האפוס הכי גרנדיוזי שלו לתקופתו (ואולי עד היום?). בכל מקרה, הוא אחד הפייבוריטים שלי, סרט שבכל צפייה מפורר את הלב מחדש, וגם מחזיק בכרזה המצטיינת מתוך הגלריה הדי רצינית של אלווין (שאת רובה אני מוצא די שגרתית). יחד איתה, תמיד חיבבתי את הפוסטר של "ארכנופוביה", סרט שטיפה איכזב אותי כארכנופוב שסופסוף אזר אומץ לראות אותו. גם הוא הפקה של ספילברג, אם אני לא טועה.
היום ב"גלריה": ביקורת של מור גורדון על "ההתנקשות בג'סי ג'יימס" היוצא בארץ ב-DVD (תמצית הביקורת: משחק טוב; צילום מצוין; סרט ארוך מדי) המסתיימת במילים : "הסרט לא ייצא בישראל בהקרנות מסחריות, אבל הוא יוקרן כמה פעמים במארס בסינמטק תל אביב"
אני מניח שזה יצחיק יותר את מי שכבר ראה את הסרט, אבל גם אני (שעדיין לא ראיתי) שועשעתי: הקומיקאי הבינוני בדרך כלל דיויד ספייד עושה טייק אוף על דניאל "זה ייגמר בדם" דיי לואיס.
http://hollywood-elsewhere.com/archives/2008/02/spadelewis.php
ראיתי היום את "קונטרול" ואני נאלץ לציין שאני לא מבין על מה המהומונת, סתם עוד סרט בז'אנר השנוא עלי של ביוגרפיה מוזיקלית. הסרט לא שונה מהותית מ"הולך בדרכי" ו"ריי" וכמוהם הוא לא ממש רע אבל בשום אופן לא טוב.