לחם! עבודה!
אני מנסה להדביק מה שהפסדתי ביומיים האחרונים. הנה כמה כותרות מרוכזות:
– הסרט התיעודי של קווין מקדונלד על בוב מארלי, "מארלי", עולה בבתי הקולנוע המסחריים באמריקה ביום שישי הבא, אבל באותו יום הוא יהיה זמין לצפייה גם בפייסבוק במחיר שבעה דולרים. אני די בטוח שזה יהיה זמין לצפייה רק באמריקה, אבל הנה הלינק בכל זאת. הסרט יגיע לישראל חודש אחר כך במסגרת דוקאביב.
– הסרט הבא של וודי אלן יצולם בארצות הברית, בעיקר בסן פרנסיסקו וקצת בניו יורק. שבעה מתוך שמונת סרטיו האחרונים צולמו באירופה: ארבעה סרטים בלונדון, אחד בברצלונה, אחד בפריז וכעת אחד ברומא. ואן תומפסון מדווחת שאחותו של אלן ומפיקת סרטיו, לטי ארונסון, מקבלת הצעות מריו דה ז'נירו, סטוקהולם, מינכן וברלין לבוא לצלם את סרטיו הבאים אצלם. בחו"ל, היא מסבירה, מכבדים את אלן יותר מאשר באמריקה, שם הוא מתקשה להשיג מימון לסרטיו (או להתפשר על השליטה המוחלטת שלו בעשייה. אלן, למשל, מגייס כספים מבלי להראות תסריט לאיש). אבל אחרי ש"חצות בפריז" הכניס 155 מיליון דולר בעולם וזיכה את אלן באוסקר על התסריט, חזרו המשקיעים האמריקאים. אז אחרי "לרומא באהבה" שייצא מן הסתם בקיץ בכל העולם, ייצא אלן לצלם את סרטו הבא בארצות הברית, לראשונה מאז "מה שעובד" מ-2009.
– זו אחת הכותרות הכי משמחות שקראתי בסוף השבוע: יצא עותק משופץ ומשוחזר של הסרט "שניים לדרך" ("Two For The Road") של סטנלי דונן ("שיר אשיר בגשם") עם אודרי הפבורן ואלברט פיני מ-1967. אני לא יודע עד כמה הסרט הזה מוכר או זכור כיום, אבל מדובר בסרט מבריק ונהדר שמאוד כדאי לראות, ואני מקווה שהעותק המשופץ הזה ינדוד לאחד הפסטיבלים או הסינמטקים בארץ בהמשך השנה. את התסריט כתב פרדריק רפאל ("עיניים עצומות לרווחה", "דארלינג") והוא חוזר אל אותו זוג באותו לוקיישן (כבישי דרום צרפת) בשלבים השונים של היכרותם לאורך עשר שנים, מהפגישה המקרית, החיזור, ירח הדבש ועד לשלב המריר של סוף הזוגיות. ובכלל, פסטיבל קלאסיקות בישראל כמו זה של TCM באמריקה, יתקבל בברכה.
– גם ללינק הזה הגעתי דרך הבלוג של אן תומפסון, שתהיה בריאה. זה ראיון עם כריסטופר נולן לרבעון של גילדת הבמאים באמריקה. זה ראיון מאוד פנימי ומקצועי, שכולל שאלות על העבודה שלו עם עוזרי הבמאי שלו והאם הוא ממליץ לבמאים צעירים להצטרף לגילדה (שאותה הוא משבח על עבודתה להגנה על זכויות היוצרים של הבמאים), אבל הוא גם מצהיר שהוא לא מוצא שום סיבה לנטוש את העבודה עם פילם, למרות שכולם מנסים לשכנע אותו לעבור כבר לצילום דיגיטלי, ושהוא לא מעוניין לעבוד בתלת מימד. מתברר שנולן וסטיבן ספילברג הם מהאחרונים שעדיין לא מוכנים לצלם בדיגיטלי. ספילברג, כזכור, היה אחד היוצרים האחרונים שעבר לעריכה דיגיטלית, וזה קרה ממש לא מזמן.
– ואפרופו הצלם של כריסטופר נולן: וולי פיסטר, שזכה באוסקר על הצילום של "התחלה" (הוא צילם גם אם "מאניבול" וכמובן גם את "עליית האביר האפל" של נולן), גויס על ידי פול מקרטני לבוא לצלם לו קליפ לשיר החדש שלו "My Valentine". למעשה צולמו שלושה קליפים, כולם – איך נגיד – לא מעניינים. באחד, נטלי פורטמן מתרגמת את מילות השיר לשפת סימנים (למה שכבדי שמיעה ירצו לראות שיר בשפת סימנים?). בשני ג'וני דפ, כנראה הישר מהסט של "The Lone Ranger" כי הוא עם מראה אינדיאני לגמרי, מתרגם אף הוא את השיר לשפת סימנים. ובשלישי, שניהם ערוכים לקליפ אחד. אגב: זה אריק קלפטון שמנגן בגיטרה, לא דפ.
– והיה את כל הסיפור שבו ג'ו אסטרהאז, שניסה לכתוב תסריט על החשמונאים ומלחמתם ביוונים, האשים את מל גיבסון באנטישמיות (צפו באסטרהאז מתראיין ל"טודיי"). לחבר את אסטרהאז וגיבסון ביחד זה מראש מתכון לאסון, לשני האנשים האלה יש טמפרמנט שסיבך אותם כהוגן, ושניהם לא מגיעים מרקע חובב יהודי (אסטרהאזף לדבריו, מנסה לכפר על חטאי אבותיו). אני חושב שלמשפחת החשמונאים מגיע יותר טוב משניהם. וזה רעיון אדיר לסרט. ואם גיבסון לא היה כזה טרולולו הוא גם היה יכול להיות במאי מצוין לסרט הזה, כי זה חייב להיות סרט אלים מאוד. האם יש באיזור במאי כמו מל גיבסון, אבל לא אנטישמי? אה, ובעיקר למדתי מכל הסיפור הזה שהסרט האלמוני של גיבסון שפתאום צץ משום מקום בסינמה סיטי תחת השם "חופשה קטלנית", שכנראה אף אחד לא הלך לראות כי הוא נעלם מהר מחיינו, ייצא בקרוב באמריקה היישר ל-VOD תחת השם "תפוס ת'גרינגו", או משהו כזה.
– מחר (ראשון) עולה ב-HBO הסדרה החדשה "Girls", עשרה פרקים שכתבה וביימה לינה דאנהם, שגם מככבת, בהפקת ג'אד אפטאו. אני ממעריצי דאנהם מאז שהגיעה לפני שנתיים לפסטיבל ירושלים עם סרטה העצמאי הפצפון ורווי הכשרון, "רהיטים קטנים", והקסימה את הקהל אחרי הסרט לא פחות מאשר במהלך הסרט עצמו.
אם אפשרת לתקן – שם הסרט המעודכן הוא "חופשה קטלנית", הכיצד יכול להיות אחרת?!
וודי אלן – השלמה
בידיעה מתוך ווריאטי המדווחת על אותו הדבר (לינק http://www.variety.com/article/VR1118052612)
יש המשך ובו פרטים על הסרט החדש שלו. מסתבר שכבר היתה הקרנת עיתונאים באיטליה עם עותק מדובב לאיטלקית (וכבר עלו ביקורות לרשת, אבל באיטלקית, ואני לא ממש מבין איטלקית. בידיעה כתוב שהסרט was well recived). מסתבר ש"לרומא באהבה" בנוי מ-4 סיפורים שונים ולא קשורים. שניים מהם מדברים איטלקית. באחד מהם מככב רוברטו בניני בתפקיד אדם פשוט שבטעות מזוהה כסלבריטאי עם חזות דומה.
IMAX לא נחשב כצילום דיגיטלי?
ואם לא, האם ניתן להגיע לאותן תוצאות של איימקס בצילום דיגיטלי?
איימקס יכול להיות מצולם על גבי פילם, כך היה במשך שנים. הסרט צילום בפורמט 70 מ״מ לעומת 35 מ״מ סטנדרטי של סרטי קולנוע.
נולן לא אוהב דיגיטל כי מצלמת איימקס רגילה היא עסק מסורבל, כבד ורעשני. מצלמת איימקס דיגיטלי מסורבלת פי שניים.
אני מאוד מרוצה מהעובדה שכריסטופר נולן לא אוהב לעבוד עם 3D.
אז זה ממש מתבקש לומר שאלן יעשה, אולי, סרט בתל-אביב.