15 אפריל 2012 | 21:17 ~ 7 Comments | תגובות פייסבוק

מיליון דולר ל"הערת שוליים"; מאה אלף צופים ל"מחוברים לחיים"

נתחיל את דיווח הקופות השבועי שלנו דווקא מאמריקה, שם התרחבה הפצתו של "הערת שוליים" בסוף השבוע האחרון ל-84 מסכים, מה שהקפיץ את הכנסותיו ביחס לשבוע שעבר בכ-50 אחוז. בסוף השבוע האחרון חצה הסרט את קו מיליון הדולר בהכנסות באמריקה והוא עומד עכשיו על 1,114,817 דולר. הוא עקף בזאת את הכנסותיו של "בעולם טוב יותר", זוכה האוסקר של שנה שעברה (אבל יש לזכור ש"פרידה", הזוכה השנה, הכניס באמריקה כ-6 מיליון דולר).

 

אם ניקח כהנחה שמחיר ממוצע של כרטיס לסרט באמריקה הוא כעשר דולר (למעשה, הוא קצת פחות מזה, אבל אני מניח ש"הערת שוליים" מציג בעיקר במרכזי הערים הגדולות שם המחיר נע באיזור העשרה דולר), זה אומר שאת הסרט ראו עד כה כ-100,000 צופים באמריקה, כשליש ממה שראו אותו בישראל. אבל צריך להבין: בעולם ההפצה של סרטי הארט-האוס, ובעיקר בעולם הפצת הסרטים הזרים וסרטי התעודה בארצות הברית, חציית קו מיליון הדולר בהכנסות היא הגביע הקדוש של המפיצים, היא מסמלת להיט רשמי, שעשה למפיצו רווח. "הערת שוליים" הופך בזאת בסך הכל לסרט הישראלי החמישי שחוצה את רף מיליון הדולר באמריקה. קדמו לו "ביקור התזמורת" (3 מיליון דולר), "ללכת על המים" (2.7 מיליון), "ואלס עם בשיר" (2.2 מיליון), "אושפיזין" (1.4 מיליון). ואם אתם רוצים לספור גם את "גן עדן עכשיו" (1.4 מיליון) כסרט ישראלי או ישראלי למחצה, אז הוא הסרט השישי בסך הכל. בעולם הפצת הארט האוס באמריקה זה הישג כביר.

 

==================

 

ובארץ, "אמריקן פאי: האיחוד" היה הסרט הנצפה ביותר בסוף השבוע האחרון. הוא מופיע במקום הראשון בטבלאות המכירות של סינמה סיטי ושל רשת גלובוס מקס. הסרטים הכי נצפים ברשת יס פלאנט הם "משחקי רעב", "מחוברים לחיים" ו"אמריקן פאי: האיחוד". כפי שצפיתי כאן בשבוע שעבר, "מחוברים לחיים" אכן חצה לפני סוף השבוע את קו מאה אלף הצופים (כלומר, מיליון דולר בהכנסות) והוא עומד עכשיו על 135,000 כרטיסים.

 

כשניסיתי להשיג ממפיצי הסרט נתונים מדויקים על המכירות הבנתי שבעלי בתי הקולנוע לא מעבירים אליהם נתונים מדויקים ושוטפים (תיקון: כל מפיץ מקבל באופן שוטף מבעל בית הקולנוע את נתוני המכירות של סרטיו, אבל הוא לא מקבל את מה שנקרא ה"בורדרו", אותה טבלה המרכזת את סך המכירות של כל הסרטים באותו בית קולנוע וההתפלגויות השונות ביניהם). הדרך לעקוב אחר מספרי הכרטיסים היא על ידי מערכות ההזמנה האון-לייניות של רשתות הקולנוע. אז התחלתי לעקוב גם אני וגיליתי דבר מדהים. מדהים, אבל כזה שכבר ידענו מזמן: רשתות הקולנוע הגדולות מפלות לרעה סרטים של מפיצים קטנים שאין להם בית קולנוע משל עצמם. פוסט זה נכתב בשעה 20:20. נכנסתי לאתר הזמנת הכרטיסים של סינמה סיטי ובדקתי את מכירות הכרטיסים של "אמריקן פאי: האיחוד" של "מחוברים לחיים" (ביום ראשון, יום שאמור להיות חלש בקופות) להצגות של 20:30. "אמריקן פאי" באולם 11 מכר 50 כרטיסים, ואילו "מחוברים לחיים" באולם 17 מכר 100 כרטיסים. פי שניים! באולם קטן יותר, שעשר דקות לפני תחילת הסרט נמכרו 95 אחוז מכל הכרטיסים לאולם. אם בית הקולנוע היה מנוהל באופן חסר אפליות, ושאין בו העדפה לסרטים על פי המפיצים אלא אך ורק על פי הצלחתם, הייתם מצפים שסרט כמו "מחוברים לחיים" יעבור לאולמות הגדולים יותר ויוגברו מספר הקרנותיו כדי לעמוד בביקוש. אבל לא ככה עובדת השיטה בישראל. אם תגיעו עכשיו ל"מחוברים לחיים" תקבלו הודעה שכל הכרטיסים נמכרו אבל ל"אמריקן פאי" יש עדיין כרטיסים. ל"אמריקן פאי" שובצו היום עשר הקרנות, בשעה של"מחוברים לחיים" נקבעו רק חמש הקרנות. כך שולטות רשתות בתי הקולנוע בהצלחת הסרטים, וקובעות על פי שיבוץ גודל האולם ומספר ההקרנות את זהות הסרט הקופתי של השבוע.

 

"אבל למה?", תשאלו. למה להפחית מהצלחתו של להיט על ידי שיבוץ שפועל לרעת הסרט? תשובה אפשרית אחת היא שאולי אנשי השיבוץ בסינמה סיטי (וגם ביס פלאנט, שם התמונה זהה: ההקרנות ל"מחוברים לחיים" מלאות כמעט עד אפס מקום, ההקרנות ל"להיטים" האחרים ריקות ביותר מחצי) יודעים במומחיותם משהו שאנחנו לא יודעים, שאולי לסרט כזה צריך שיבוץ אקסקלוסיבי יותר שדווקא ייצור ביקוש לסרט – אחרי הכל לא תמצאו ביום יום הרבה סרטים צרפתיים בסינמה סיטי וביס פלאנט. אז הם משבצים אותו שיבוץ בוטיקי. זו תשובה אפשרית אחת.

 

תשובה אפשרית אחרת מטרידה יותר. כבר הצבענו על התופעה הזאת בעבר, בעיקר כשזה נוגע לסרטים ישראליים שלא מופצים על ידי יונייטד קינג שזוכים ליחס מפלה בסינמה סיטי מול סרטים שכן מופצים על ידי החברה: בגלל שבעלי בתי קולנוע הם גם המפיצים הכי גדולים בארץ, זה האינטרס שלהם לקדם באולמותיהם קודם כל את סרטיהם. באולם הגדול של יס פלאנט תמצאו על פי רוב סרט של פורום פילם, ובאולמות הגדולים בסינמה סיטי תמצאו על פי רוב סרט של יונייטד קינג. ואם לא, אז תמצאו שם סרט של מפיץ שיש לו רשת קולנוע משלו. הסיכום נראה שקוף למתבונן מהצד גם אם לא ברור האם הוא נאמר בקול רם או שזו הסכמה שקטה ובקריצה: אני שם את הסרט שלך באולם הגדול ומשבץ אותו לעשר הקרנות, ואני מצפה ממך שכשלי יהיה סרט גדול אתה תנהג בו באותו אופן ברשת שלך – שיבוץ פרימיום. וכשמגיע סרט כמו "מחוברים לחיים" מאת מפיץ כמו סרטי נחשון שאין להם בית קולנוע, אין להם עם מה להתמקח מול הטייקונים. וככה חונקות הרשתות הגדולות את המפיצים הקטנים, באופן עקבי ושיטתי.

 

תיקון: הנתון שפרסמתי אתמול לגבי 110,000 כרטיסים ל"מחוברים לחיים" תוקן הבוקר לנתון המדויק יותר: 135,000 כרטיסים.

Categories: בשוטף

7 Responses to “מיליון דולר ל"הערת שוליים"; מאה אלף צופים ל"מחוברים לחיים"”

  1. ענבל 15 אפריל 2012 at 22:12 Permalink

    מחוברים לחיים זה אחד הסרטים של השנה..חבל שרק חלק מבתי הקולנוע מקרינים אותו..באלי לראות את הסרט שוב.. הוא כ"כ מרגש ונוגע ללב.

  2. ט 16 אפריל 2012 at 1:02 Permalink

    נשמע לך הגיוני שמפיץ שהוא גם בעל קולנוע ישאיר סרט של מתחרה שלו על חשבון סרט של מתחרה אחר שלו שיכול להרוויח הרבה יותר (ורץ מספר רב יותר של שבועות)?. חשבת אולי שמציגי סרט בשבוע השני להקרנתו מחוייבים לו חוזית למספר הקרנות מלא לעומת סרט שהוא בן שלושה שבועות או יותר? אני גם שמח לשמוע שאתה מוצא דברים מעניינים לעשות בשעה 20:20. כל הכבוד

  3. חובב קולנוע 16 אפריל 2012 at 3:44 Permalink

    לט – מה שקובע אצל המפיץ זה כמה הוא מרוויח ולא כמה כרטיסים נמכרו. אם הסרט הוא שלו הוא מרוויח עשרים אחוז עמלת הפצה + הרווחים של הסרט – מה שהוא משלם למי שהוא קנה ממנו את הסרט. אם הסרט לא שלו, אז הוא לא מקבל כלום מהדברים האלה, רק את החלק של בית הקולנוע. לכן אם הוא מכר 100 כרטיסים של סרט לא שלו הוא קיבל חמישים אחוז ממחיר הכרטיס. אם הוא מכר חמישים כרטיסים מסרט שלו הוא מרוויח פחות או יותר אותו הדבר.

  4. גיא 16 אפריל 2012 at 8:23 Permalink

    ראיתי אתמול בסינמטק חיפה את "ההתחלפות" של ערן קולירין. תגובה ראשונה: מעניין, לא צפוי, קצת קינקי, מעורר מחשבה. יש לי חיבה לסרטים ללא עלילה וללא פרטגוניסט ואנטגוניסט. סרט שמצולם יפה מאד, חללים נהדרים, הבתים ורמת אביב, האוניברסיטה. רותם קינן וטלי שרון נהדרים. סרט מהורהר, אווירירי, טיפה קפקא, צריך הרבה אומץ כדי ליצור סרט כזה, ורק בגלל זה אני מפרגן לקולירין. אני גם מהסס אם להמליץ לצפייה. צריך להיות במוד הנכון כדי להינות מהסרט הזה, קודם כל להרפות, קצת כמו מדיטציה ויזואלית.

  5. ט 16 אפריל 2012 at 9:06 Permalink

    לחובב קולנוע – יש סטנדרט מקובל. תנאי חוזה שגרתי כוללים הצגות מלאות לסרטים חדשים בשבועיים הראשונים של ההקרנה שלהם. החשבון שעשית הוא נכון אך אני מבין בשביל מה טרחת, כי אף אחד לא ערער על זה

  6. x 16 אפריל 2012 at 9:08 Permalink

    השיטה הזאת ממש לא חדשה ולא מפתיעה. היא לא דופקת רק את המפיצים הקטנים אלא גם את הגדולים וגם את הצופים. יונייטד קינג כמעט תמיד ישימו באולם הגדול סרט שלהם, אלא אם מדובר במשהו בסדר גודל של "הארי פוטר" (כך גם ב"יס פלאנט" ואני מניח שבגלובוס מקס). הרעיון פשוט – נגמרו הכרטיסים לסרט שרצית לראות? תמיד יהיו מקומות בסרט אחר. וגם ככה כבר יצאת ונסעת והגעת לסינמה סיטי אז לא תלך לסרט?

    ================

    רוה לאיקס: השיטה הזאת לא חדשה, לא מפתיעה וגם לא כל כך חוקית. בכל פעם שאני נתקל בה בצורה כה בוטה אני מתריע נגדה. זה משהו שהממונה על ההגבלים העסקיים צריך לטפל בו, אבל אחרי ששוחחתי בעבר עם אנשי ההגבלים העסקיים הבנתי שמבחינתם שוק הקולנוע נתפס כקטן מדי ולא מספיק מעניין כדי להתעסק איתו.

  7. איילת 17 אפריל 2012 at 8:26 Permalink

    כל הכבוד להערת שוליים!
    סרט ניפלא


Leave a Reply