מי משגיח על המשגיחים?
"המשגיחים" של מני יעיש. צילום: דניאל קמינסקי
אנחנו הולכים לשמוע הרבה על "המשגיחים" של מני יעיש בשבוע הקרוב. אז הנה זה מתחיל, היום פורסם רשמית מה שאני פרסמתי בגדר שמועה ביום רביעי: "המשגיחים" יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום בשדרות ב-10 ביוני.
זה הישג משמעותי. יעיש צילם את סרטו בתקציב נמוך מאוד, עם חבריו, בוגרי בית הספר מנשר. התעשייה – מרק רוזנבאום כמפיק והשלמות מקרן הקולנוע הישראלי – הגיעה בשלב מאוחר יותר. ולהגיע עם סרט בכורה, קטן מידות, אבל גדול באנרגיות – פיזיות ורוחניות – אל אירוע הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום, ואל כל מה שיבוא לפני זה, זה די מדהים.
אלא שיש לי בעיה עם הקומוניקט שמנסה לסחוט טיפות של פרובוקציה לתוך שיבוץ הסרט. כשהכותרת להודעה לעיתונות היא "אלימות בשירות הדת", הרושם המתקבל הוא של סרט אוי-אוי-אוי הזועק עד כמה אלימים ונוראיים הם הדתיים האלה. ואין זה כך. יעיש ועורכו, אסף קורמן, הזמינו אותי לראות את סרטם בשלבי העריכה הראשוניים שלו לפני כמה חודשים. אני סקרן מאוד לראות לאן הם המשיכו משם. אבל הגרסה שאני ראיתי היתה אחד התיעודים המדויקים ביותר לחזרה בתשובה שראיתי מועבר אל המסך. אכן, כפי שהתקציר מבטיח, זה סיפורם של שלושה חברים שמתחזקים בדת ומשליטים מעין שלטון טרור מאפיונרי על השכונה הבת ימית שלהם, מתוך רצון להפוך אותה לצנועה וייראת שמיים יותר. אלא שאז מגיע שלב ההתעוררות, והמסקנות אליו מגיע הסרט – וגיבורו (בגילומו הנהדר של רועי אסף) – הן מהמרגשות שראיתי בניסיון לתרגם חוויה רוחנית לסרט. ובסופו של דבר, הסרט מדבר על הקירבה שבין אמונה ואהבה. ועל כך שגם חוזרים בתשובה צריכים לחזור בתשובה.
אז בשבילי לראות שהסרט הקטן הזה, הבת ימי הזה, הברסלבי הזה, המנשרי הזה, שקשה היה לי לדמיין לפני חצי שנה איזה עתיד צפון לו, הולך עכשיו לעשות חיל זו אולי הוכחה שיש סביבו השגחה נאה. או, אם אתם אתאיסטים, סתם כשרון. אגב, שחק פז צילם את הסרט. ורותם זיסמן-כהן, גנבת הצגות מדופלמת, היא המנוע הרגשי והרוחני של הסרט.
אגב, סרט הנעילה של פסטיבל קולנוע דרום יהיה "העולם מצחיק" של שמי זרחין, שייצא להקרנות מסחריות יומיים אחר כך. כלומר, פסטיבל קולנוע דרום נפתח וננעל עם רותם זיסמן-כהן. פרס מפעל חיים, לא?
"אנחנו הולכים לשמוע הרבה על המשגיחים…" האם הכוונה היא שהוא התקבל לשבועיים של במאים בקאן??….
לא הכוונה שהוא פרובוקטיבי
כבר שלא שמת לב לסרט לפני חצי שנה, אולי לא היית מתבאס על איזה קומניקט יצא ואיפה… לא שמת לב, לא ידעת שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים יאיר רווה?
אגב – מה זה אומר שהסרט של שמי זרחין סוגר את הפסטיבל? מדוע הוא מוותר על פסטיבל ירושליים? האם הוא מפחד מהתחרות שם?
===================
רוה לאבי: כבר כמעט שמונה שנים שאדרי ויונייטד קינג מוציאים את הלהיט הגדול שלהם לקיץ ביוני, לפני פסטיבל ירושלים ("הערת שוליים", נגיד. "בופור" יצא במרץ בכלל, בגלל הזכיה בברלין). אנשי יונייטד הבינו, והבינו נכון, שהם לא זקוקים לפסטיבל ירושלים כדי לקדם את סרטיהם מבחינה מסחרית (למעט מעמד סרט הפתיחה) כך שאין מה לחכות לו. ואכן, אם אתה מסתכל על ההצלחות המסחריות של זוכי פסטיבל ירושלים אתה רואה שיש הצלחות ("עג'מי", "שבעה", "ביקור התזמורת", "כנפיים שבורות") ויש סרטים שלא מצליחים מסחרית ("נו אקזיט", "הדקדוק הפנימי", "בוקר טוב אדון פידלמן"). ואגב, מעיון בדף שלך בפייסבוק אני רואה שאתה כותב המון דברים שגויים בענייני הקולנוע הישראלי, כמו איזו הערה משונה שהיתה לך לגבי איתן פוקס וטרייבקה. אתה מוזמן להעלות את דבריך כאן בתגובות, נשמח לנהל סביבם דיון ולתקן לך את הטעויות והרשמים והאבחנות.
בעיניין פסטיבל ירושליים: מה זה אומר על מעמדו? בעיניין השגיאות כביכול שלי: אשמח אם תגיב עליהן בזמן אמת אצלי בקבוצה. תמיד נוכל לנהל שם פולמוס הוגן ופתוח.
הסרט של זרחין אמור לצאת לפני פסטיבל ירושלים כך שהוא בכל מקרה לא יוכל להתחרות שם.
התמימות – הורגת.
פסטיבל ירושלים הוא פסטיבל שכל מי שיש לו מה להפסיד כדאי לו להתחמק ממנו. זאת השפלה ודאית לכל מי שלא עשה סרט משעמם ארוך ומדכא. קצת כמו העיר שבא הפסטיבל נערך.
ליאיר רווה, לידיעתך הסרט המשגיחים צולם והופק בתחילה בכספי הקרן הצרפתית וקרן מקור ורק לאחר שצילומיו הושלמו נכנסה גם קרן הקולנוע בסכום קטן יותר. אני מתפלא שלא עדכנו אותך בזה, או שעודכנת ובחרת לכאורה להשמיט את הפרט הזה.
שאלה: האם יתכן כי אצל הקרן זו שיטה להכניס בסוף הפקה כמה גרושים ואחר כך אם הסרט מצליח לרכב על ההצלחה ביחסי ציבור?
לא ציינת שהשחקן האמיתי שגונב את ההצגה בסרט הוא גל פרידמן בתפקיד קובי שגם אגב ממש דומה לאדריאן ברודי!
אחלה פוסטר. נשמע סרט מעניין