23 אפריל 2012 | 18:49 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

בית ספר מנשר כבש את "שבוע המבקרים" בקאן (וכן, "המשגיחים" של מני יעיש בפנים)

ברגעים אלה מתקיימת ההכרזה על תוכניית 2012 למסגרת “שבוע המבקרים” בפסטיבל קאן – אחת משתי מסגרות עצמאיות ואלטרנטיבות לתחרויות הרשמיות (השנייה היא “השבועיים של הבמאים”, שסרטיה יוכרזו מחר). בשנה שעברה, למשל, הגיע לשם “סערת רוחות” של ג’ף ניקולס הישר מפסטיבל סאנדאנס, וגם “הנותנת” של הגר בן-אשר הוקרן שם בבכורה עולמית, לפני שזכתה בפרס הבימוי בפסטיבל ירושלים (ושנה לפני הבכורה הישראית של הסרט, באמצע מאי).

 

והנה, יש לנו כבר שני סרטים במסגרת שבוע המבקרים, וזה די מדהים: שניהם של יוצרים בוגרי בית הספר מנשר. אותו בית ספר בו סיימה גם בן-אשר את לימודיה (כמו רבים, גם היא התחילה בקמרה אובסקורה ואז כשחלק מקמרה אובסקורה התפצל ליצירת מנשר, היא עברה לשם). אותו בית ספר בו מלמדת כיום גם קרן ידעיה, שסרטה “אור”, הוקרן בשבוע המבקרים, וזכה בפרס הגדול שלו (וכן בפרס מצלמת הזהב לסרט בכורה מטעם פסטיבל קאן כולו).

 

(גם “מדוזות” של אתגר קרת ושירה גפן הוקרן שם וזכה במצלמת הזהב).

 

כך ששבוע המבקרים הפך למשבצת הקרנה קבועה ליוצרי מנשר, או שאלה צירופי מקרים בלבד? וזה לא נגמר כאן: השנה יוקרן “המשגיחים” של מני יעיש, עליו כתבנו כאן אתמול, בשבוע הבמאים. את הסרט הפיק מרק רוזנבאום, מי שהפיק גם את “הנותנת”; וערך אסף קורמן, מי שערך גם את “הנותנת”. וזה ממשיך: מני יעיש הוא בן זוגה של קרן ידעיה, בוגרת שבוע המבקרים (ושהיתה בפסטיבל קאן גם עם “כלת הים”, בהקרנה מחוץ לתחרות). ידעיה היא בתו של עודד ידעיה, המנהל של מנשר. כל זה מביא אותי למסקנה שמה שקורה כעת במנשר ואצל משפחת ידעיה מסונכרן באופן מושלם לטעמם של הלקטורים של שבוע המבקרים בקאן.

 

חוץ מ”המשגיחים” של מני יעיש יוקרן בשבוע המבקרים גם הסרט הקצר “חזרה” שביים שי לוי כסרט גמר במנשר. זו הפעם הראשונה שסרט ישראלי קצר משתתף במסגרת הסרטים הקצרים הזאת, שאינה מיועדת דווקא לסטודנטים (בשאר מסגרות הסרטים הקצרים של קאן יש לישראל נוכחות נכבדת ועקבית).

 

עכשיו צריך לחכות לסוף ההכרזה ולעיון ברשימה המלאה, כמו גם ברשימה של “השבועיים של הבמאים” מחר, כדי לדעת האם יש עוד סרטים ישראליים בקאן השנה, או שנסתפק בפיצ’ר אחד ושניים קצרים.

נושאים: בשוטף

22 תגובות ל - “בית ספר מנשר כבש את "שבוע המבקרים" בקאן (וכן, "המשגיחים" של מני יעיש בפנים)”

  1. עמית איצקר 23 אפריל 2012 ב - 20:10 קישור ישיר

    מנשר זה בי”ס מצויין. ואני אומר את זה גם בתור בוגר ביה”ס שלמד אצל קרן ידעיה ולמד עם מני יעיש ושנה מתחת להגר ולקורמן.

  2. מוטי 23 אפריל 2012 ב - 21:23 קישור ישיר

    נדמה לי שהטון של הכתובים שלך מתעתע. הסרטים שהתקבלו – הנותנת והמשגיחים, שונים זה מזה בכל אספקט אפשרי. גם במהותם הקולנועית וגם במהותם התוכנית. בקאן, אין ידיים בוחשות, יש טעם של מספר לא מבוטל של לקטורים. אם יש משהו שבוחש במקרה הזה של קאן, זה מזל. נראה לי גם שיפה יהיה לפרגן לזה שיש קהילת קולנוענים שמנהלת דיאלוג אחד עם השני, ומניפה את מה שנקרא הקולנוע הישראלי קדימה. אני מוכרח להודות שאני מעדיף לראות איפה זה לטובתנו, ולא איפה מתחבאת איזו מזימה פוליטית. מזל טוב למני יעיש ואני שמח שיוצא סוף סוף הסרט של הגר בן אשר.

    ==============

    רוה למוטי: נדמה לי שרוח הדברים שלי לא עברו אליך. אין כאן אלא השתאות גמורה מהרצף הזה.

  3. ערן 23 אפריל 2012 ב - 21:53 קישור ישיר

    אז גם השנה קו פרודוקציות צרפתיות גומרות בקאן וגרמניות בברלין.
    חוץ מזה המשגיחים נראה אחלה סרט ומנשר אכן בי”ס מצויין וכח עולה.

  4. רועי 23 אפריל 2012 ב - 22:11 קישור ישיר

    “או שנסתפק בפיצ’ר אחד ושניים קצרים”

    איזה שתיים קצרים?!
    כתבת פיצ’ר שנה שעברה, אחד השנה וקצר אחד

    ================

    רוה לרועי: כבר פורסם לפני כשבוע על סרט סטודנטים קצר – “רסן” של אתי ציקו – שיתחרה בתחרות הסינפונדסיון בקאן.

  5. טל 23 אפריל 2012 ב - 23:31 קישור ישיר

    אוף טופיק: למה אין ביקורת על “נערה עם קעקוע דרקון”?
    התאכזבת מפינצ’ר עד כדי כך שהחלטת להתעלם ממנו?

  6. אילן 24 אפריל 2012 ב - 0:34 קישור ישיר

    אסף ערך גם “כלת הים”.

    חוץ מזה, מזל טוב למני ושי.

  7. אבי 24 אפריל 2012 ב - 10:07 קישור ישיר

    מתי עולה הנותנת ואיפה מישהוא יודע ?

    • ג'ים 24 אפריל 2012 ב - 18:01 קישור ישיר

      עולה ב-17 במאי בסינמטק ת”א ובסינמה סיטי

  8. אבגד 24 אפריל 2012 ב - 10:07 קישור ישיר

    מזל טוב למני יעיש

  9. איתן 24 אפריל 2012 ב - 13:39 קישור ישיר

    אין עוד ישראלים.

    אבל יש מישל גונדרי חדש.

    ובקטנה, סרט חדש של פאבלו סטול האורוגוואי (“וויסקי” המקסים)

    הרשימה של “השבועיים של הבמאים”
    http://www.variety.com/article/VR1118053030?refCatId=13

  10. עמית איצקר 24 אפריל 2012 ב - 17:30 קישור ישיר

    אסף קורמן גם צילם את “פארק וולפסון” שלי ושחק פז צילם את הסרט החדש שלי, אבל אלה כבר סרטים פחות חשובים:)

  11. אסף קורמן 24 אפריל 2012 ב - 17:40 קישור ישיר

    ראשית, תודה על הפרגון, יאיר. הפוסט הקודם שכתבת על המשגיחים מאוד ריגש אותי. נגעת בלב של הסרט ואני מקווה שתאהב גם את השינויים שנעשו בו מאז שצפית בו… מצד שני אני מרגיש צורך להגיב כאן, כי גם אני לא יכלתי שלא להרגיש קצת כמו מוטי, בנסיון העדין שלך להצביע על איזו קונספירציה “מנשריסטית”. מובן מאליו שבמבט על הרשימה הזו, קשה שלא לבחון את הקשר בין הסרטים וקשרי המשפחה בחשדנות. את עבודתך כבלוגר מוביל לענייני קולנוע אתה ממלא נאמנה בהתייחסות לזה. אבל אני חייב להגיב לזה ולהצטרף לדברי מוטי+דוגמאות… להכניס סרט לקאן זה לא מובן מאליו, המתח אדיר והמקום של אף אחד לא מובטח. אין כזה דבר להתקבל לקאן בקומבינה. אכן, סרטים שהופקו בקו-פרודוקציה והושקע בהם כסף צרפתי, באופן טבעי יהיה להם “פור” על סרטים אחרים, אבל גם אז, בשורה התחתונה הסרט הוא מה שקובע. חברת ההפקה הצרפתית של “המשגיחים” שהפיקה גם את “אור” ו”כלת הים” מפיקה לא מעטים סרטים, לא רק בשיתוף ישראלים, תמיד בכסף צרפתי, ואלו היחידים שהיא הצליחה להכניס לקאן. “אור” אכן היה בשבוע הביקורת אבל ההנהלה האמנותית התחלפה מאז 2004, ו”כלת הים” אפילו לא התקבל בזמנו לשבוע הביקורת, ומצא עצמו בסוף במסגרת ההקרנות המיוחדות של הרשמית. לבית הספר מנשר, מנהליו ומוריו (יהיה שם משפחתם אשר יהיה) לא היה שום קשר עם החברה שמפעילה את שבוע הביקורת – כמו כן, הסרט הקצר שלי היה בשבועיים של הבמאים, גם שם אין לי שום קשרים כי כל ההנהלה האמנותית התחלפה מאז 2007, והסרט הקצר של הגר בכלל היה בתחרות הסטודנטים שמופעלת על ידי הסינפונדסיון, לשם מנשר לא הצליחו להכניס סרטים מאז 2007, אפילו לא כאלו חזקים שזכו להצלחה כבירה בונציה, ברלין ועוד ועוד (אוניברסיטת תל אביב, אגב, מכניסים לשם סרט כמעט כל שנה, וגם שם, לא בגלל הקשרים שלהם, בגלל שהם פשוט עושים סרטי סטודנטים נפלאים) גם במקרה של שי לוי (שאת סרטו ליוויתי מתוקף תפקידי כרכז ההפקות במנשר) וגם במקרה של מני יעיש (שאת סרטו ערכתי, כאמור) מדובר בהפתעות אדירות שתפסו אותנו באמת לא מוכנים. אני עדיין לא ממש מצליח לעכל או להבין איך סרטים שאני עורך מגיעים לקאן שנה אחרי שנה. אני באמת רוצה להאמין שאין פה הרבה מעבר לכך שאנחנו פשוט עושים את העבודה שלנו כמו שצריך, ושמשחק כאן גם לא מעט מזל. ראוי לציין גם שהרצף המופלא הזה בהחלט לא מבטיח ששנה הבאה יהיה עוד סרט קצר של מנשר בקאן (אני מזכיר שהגשנו לכל המסגרות סרטים מובחרים של מנשר משנת 2008 ועד השנה הנוכחית, בהם אגב, גם הסרט הקצר והמצוין של מני יעיש, אליקו, ללא הועיל) וכמובן גם לא מבטיח שכשאני אביים סרט (בשנה הקרובה, ב”ה) הוא ילך בעקבות הסרטים שערכתי. דרושות תפילות רבות. אה, וכמובן עבודה קשה, מתישה, יסודית וחסרת פשרות.

    ===============

    רוה לאסף: כמו שכתבתי למוטי: אין כאן ציניות, אלא השתאות. אם תרצה, אז הצדעה לבית הספר וליוצריו שמתקשרים בצורה כה עקבית עם אחת המסגרות הבכירות בעולם לקולנוע שהוא שמאלה-מהמרכז. את הסיבה לכך שלדעתי “המשגיחים” התקבל לקאן (לפני שיכולתי לכתוב את המילה קאן מפאת האמברגו) כתבתי בפוסט הקודם.

    • אבי אבן 24 אפריל 2012 ב - 18:33 קישור ישיר

      אשמח לקבל הבהרה: מה זה מסגרת קולנוע מהבכירות בעולם שהוא “שמאלה מהמרכז”? האם זוהי מסגרת שתומכת פוליטית לפני שהיא תומכת אמנותית? מה זה אומר?

      ================

      רוה לאבי: אני לא מאמין שעכשיו צריך יהיה לעצור ולהסביר לך כל מילה. סגנונית, אבי, סגנונית. לא פוליטית.

    • אבי אבן 24 אפריל 2012 ב - 19:13 קישור ישיר

      “שמאלה מהמרכז” סגנונית? אני בחיים שלי לא שמעתי את המונח הזה. אתה טוען שזה מנותק לחלוטין ממונחים פוליטיים? האם יש טעם סגנוני מועדף במסגרת הזו? עשה עוד מאמץ קטן והסבר לי זאת מה אכפת לך…

  12. נעם 24 אפריל 2012 ב - 18:31 קישור ישיר

    לא הקשר מנשר- קאן מפריע לי, אלא הקומבינות המשפחתיות שמנתהלות בסצינת הקולנוע בישראל “וזה ממשיך: מני יעיש הוא בן זוגה של קרן ידעיה” וקרן היא הבת של המנהל וכו’. זה מכוער מכל צד שתסתכל עליו: איך מכל בוגרי מנשר דווקא החבר-של-הבת-של-הבוס זכה לביים פיצ’ר?
    או מצד שני: איך מכל בוגרי בתי הספר לקולנוע בארץ דווקא החבר של ידעיה זוכה לביים פיצ’ר? האם הוא הכי מוכשר או הכי מקושר?
    בדרך פלא בלתי מוסברת כל בן/בת זוג של במאי/ת בארץ זוכה לביים סרט בעצמו. מדהים. כנראה שכשרונות גדולים מתחתנים אחד עם השני.

    • אבי אבן 24 אפריל 2012 ב - 19:31 קישור ישיר

      אכן מריח רע!

    • פרסונה 24 אפריל 2012 ב - 19:46 קישור ישיר

      נו באמת. מה זה “דווקא החבר של קרן ידעיה זוכה לביים פיצ’ר”?? איזה השפעה בדיוק יש לבוס בית הספר מנשר על קרנות הקולנוע? ממתי הוא מחליט מי יזכה לביים? ולא נראה לכם הגיוני ששני במאים ימצאו זה בזה על ספסל הלימודים או בסט כלשהו ויהפכו לזוג? או שבתו של איש קולנוע תהפוך לבמאית בעצמה?(ומזל שהפכה, כי היא אחת המוכשרות שקיימות פה). יש הרבה קומבינות, מותר לבקר ולהרים גבה, אבל כל כך הרבה שטויות חסרות בסיס… תנוחו.

    • אילן 24 אפריל 2012 ב - 20:31 קישור ישיר

      יא אללה, ספר את הבבל”ט הזה למשפחת מחמלבף, חמולת קופולה, וגם, נניח, לג’יימס קמרון וקת’רין ביגלו.

      מעבר לזה, לטעון שמכל הבמאים בארץ דווקא קרן מושכת בחוטים ושולטת בכספים זה חוסר הבנה של מערך הכוחות בקרנות בארץ. כש”אור” יצא, מנשר היה איפשהו בסבך הקריסה של קאמרה בגלגולו הקודם, ואת הכסף ל”כלת הים” היא קיבלה בזכות ההצלחה הפנומנלית של אור בארץ ובחו”ל. ככה שהטענה שקרן קיבלה כסף לסרטים בגלל הקשר המשפחתי שלה הוא מופרך, אם לא אידיוטי. מה גם שעודד ידעיה לא בדיוק קשור לאף קרן לקולנוע. אולי להיפך.
      ולמיטב ידיעתי, מני, איש מוכשר וצנוע, קיבל את מירב הכסף לפיצ’ר מחברת הפקה בחו”ל. ובניגוד לסרטים אחרים בארץ שהופקו מכספי הקרנות ולא הגיעו לכלום ושום דבר, הסרט הזה התקבל לקאן ולפתוח את פסטיבל דרום. אז מה אתם רוצים, יא רבנן..
      תלונות והאשמות והשגות זה סבבה, אבל לפחות שיהיו קשורות למציאות.

    • אבי אבן 24 אפריל 2012 ב - 20:43 קישור ישיר

      יש הרבה הגיון במה שאילן אומר אבל בלי להצביע על האשמה ספציפית גם להתעלם ממערכת ההכרויות האישית ומספר החלטות תמוהות בקולנוע הישראלי גם אי אפשר. אסף קורמן מספר לנו יפה כי בפסטיבל התחלפו הועדות האמנותיות ורק אצלנו ראשי הקרנות נאחזים בכיסאם לשנים ארוכות. אולי רוטציה הייתה מטהרת במשהו את האווירה.

    • ק 25 אפריל 2012 ב - 6:06 קישור ישיר

      בתחרות הרשמית של קאן השנה יש סרט של קרוננברג, וגם את הסרט הראשון של הבן של קרוננברג. גועל נפש!! הרי זה לא הגיוני ששניהם מוכשרים!! הרי ברור שאם הוא לא היה הבן של קרוננברג לא היו נותנים לו אפילו כסף לעשות פיצ׳ר!! כך גם מני יעיש!! אם הוא לא היה נשוי לקרן ידעיה הוא לא היה מקבל מספיק כסף כדי לצלם סרט באורך מלא ב-15 יום עם צוות של שחקנים וחברים שהסכימו לעבוד בשכר נמוך מאוד וחברת הפקה שהסכימה לעבוד בדיפר מוחלט. זה ידוע שקרן ידעיה יש לה קשרים בקרנות, בגלל זה היא צריכה היתה לנקות חדרי מדרגות רוב חייה כדי להחזיר חובות אליהם נקלעה בעקבות סרטיה הקצרים. ואבא שלה בכלל מקושר – בגלל זה בית הספר שהוא מנהל לא מקבל אפילו אחוז מהתמיכה שמוסדות אחרים בתחומו מקבלים מהמדינה, חרף ההצלחות הבלתי נתפסות שלו. ממש בושה בקיצור. במאים כמו ערן ריקליס זוללים את כספי קרנות הקולנוע עבור סרטים כמו פליי אוף שאף אחד לא הולך לראות בזמן שקרן ידעיה נאבקת לקבל כסף לסרטה החדש ואנשים מוצאים זמן להתעסק במי הבן של מי ומי נשוי למי ולמה להם נותנים ולי לא.

    • אבי אבן 25 אפריל 2012 ב - 7:51 קישור ישיר

      למען הסר ספק לפחות לגבי דעתי שלי – אין לי דבר נגד היוצרים – תפקידם לעשות סרטים בכל דרך – ואת הסרטים שהם חושבים שיהיו הטובים ביותר. ההסגות שלי הן לגבי קרנות הקולנוע ודרך פעולתן. על זה אני כותב בהרחבה בקבוצה שלי בפייסבוק: “קולנוע ישראלי – כאן ועכשיו” למי שמעוניין לדעת יותר.

  13. דבורה 28 אפריל 2012 ב - 16:12 קישור ישיר

    לכל הנשמות הטובות , לרוב אנשים מוכשרים דבקים באנשים מוכשרים כמותם. לא ניראה לי שקרן ידעיה הייתה נישאת לאדם שאין להם מכנה משותף, יש להם ילד והם מאושרים והם מהווים סביבה מפרה אחד לשני. וזה נפלא וכמובן שמשהו עוצמתי וטוב הוא מעורר אנטגוניזם . בנוגע לבן של.. בת של.. קחו לדוגמא את מיכאל מושונוב ואת דאנה איבגי שניהם מפוצצים בכישרון ועובדים ולשניהם הורים מוכשרים וטובים. אני מציעה לכל האנשים שעדיין חיים במוח מצומצם להיפתח ולהתחיל לחשוב שלא הכל קומבינות וחרטה בחיים, בדרך כלל שאנשים רוצים להצליח הם דבקים בסביבה מצליחה. תהיו אופטימיים ותתעסקו בעיקר, באומנות, לא ברכילות מטופשת זה נורא מצמצם. כל טוב


השאירו תגובה