סרט קצר ליום הזכרון
מכירים את אלה שהיום שהם הכי אוהבים בשנה הוא יום הזכרון כי אז משמיעים ברדיו את כל השירים שהם הכי אוהבים? אז יש גם סרטים כאלה.
אתמול, ביום השבועי שלי ב"מעלה", סיפרה לי מנהלת בית הספר, נטע אריאל, שהם העלו לאתר את הסרט "טופו" שביימה אורית בן-חור רז על פי תסריט של אורי אלון. סרט בן 27 דקות המתרחש ביום הזכרון. בין צפירה לצפירה, הסרט הזה הולך עם אווירת היום בכלי התקשורת, ומציג גיבורים קולנועיים שלא מוצאים לעיתים קרובות בבלוגים תל אביביים:
"לא מוצאים בבלוגים תל אביביים"? מה הם בדיוק "בלוגים תל אביבים"? זה, למשל, בלוג "תל אביבי" http://j14.org.il/ ?
שתי נקודות למחשבה:
א. מרבית התל אביבים שאני מכיר הגיע לעיר מהפריפרייה. רק מיעוטם ממש נולד בה.
ב. לטעון שאין שכול בתל אביב זו כבר ממש מדרגה נמוכה. שקרים מכוערים מסוג זה הפיץ האלוף אלעזר שטרן, שכנראה נהנה להבדיל בין דם לדם. רק על מנת לסבר את האוזן, אחוז הגיוס בקרב הציבור היהודי בתל אביב הרבה יותר גבוה מאשר ברוב ערי ישראל. בוודאי יותר מאשר בירושלים, למשל, שעליה אף גנרליסימו נפוח מעצמו לא מעז להלין.
הזהר שמהדיכוטומיות השקריות של "תל-אביב/ישראל", וזאת במדינה שכל כולה בערך בגודל של לוס-אנג'לס רבתי. יתר על כן, שים לב שאם כבר, באופן יחסי תל אביב היא אחת הערים מעורבות והאקטיביסטיות ביותר בישראל, ההיפך מדימוי ה"בועה" ששונאיה מנסים להדביק לה. המחאה החברתית יצאה מתל אביב ולשחה זרועות לפריפריה, ולא להיפך, ואם היא תבער שוב זה יהיה בזכות זאת.
==================
רוה לדודי: אוי ואבוי, אני רואה שכל מילה שאני כותב היום מובנת הפוך. גוזר עליי דממה ללילה. אשוב ברור יותר מחר.
אוי, נו, ברור שהוא התכוון לדתיים-חילונים ולא למשהו אחר. בלי שטויות.
סרט עדין ויפה
יפה מאוד
הסרט הזכיר לי את צפירה של אתגר קרת:
http://www6.snunit.k12.il/projects/sifrut/etgar.html