25 אפריל 2012 | 16:00 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

סוף חדש ל"ההתחלפות"

אתמול ראיתי את “ההתחלפות” של ערן קולירין בפעם השניה. הפעם הראשונה היתה בפסטיבל חיפה, אז כתבתי עליו את חוות הדעת הזאת. בסוף הצפייה השניה אתמול עשיתי דאבל טייק. משהו שם היה לי שונה. סוף הסרט שראיתי אתמול היה שונה מהסוף שראיתי בחיפה. אבל האמנם כך או שדמיינתי?

 

הנטייה הראשונה שלי היתה להאשים את עצמי. מחשבה ראשונה: שכחת איך הסרט נגמר. מחשבה שנייה היתה: נרדמת לפני סוף הסרט! אז שאלתי את ערן קולירין ומתברר שדווקא זכרתי נכון: הסוף אכן שונה!

 

(אל דאגה, כל דיון בסוף של “ההתחלפות” לא כולל שום ספוילר. אף פעם).

 

בפסטיבל חיפה ובפסטיבל ונציה הוצג הסרט כשבסצינת הסיום מגיע גיבור הסרט (רותם קינן) לתחנה האחרונה של קו האוטובוס, לחוף הים, שם הוא רואה שני גברברים משחקים מטקות. זה סוף שנראה לי כמו מיקס בין הסוף של “400 המלקות” של טריפו (חוף הים כנקודת האין מוצא הסופי) ובין הסוף של “יצרים” של אנטוניוני (משחק הטניס שגורם לנו לתהות האם כל זה היה או לא היה). בגרסה החדשה, אחרי הסצינה בחוף הים מופיעות עוד שתי סצינות נוספות באוניברסיטה. האחת היא הסצינה היפה ביותר בסרט כולו (ואולי לכן שמתי לב אליה), ואז סצינה האחרונה בה הגיבור מחליט ללכת. ואז הסוף.

 

במייל ששלח לי, מסביר קולירין (שנמצא כעת בחו”ל), למה הוא שינה את הסוף:

 

“אכן שיניתי את הסוף. העניין הוא שאיפשהו לקראת סוף העבודה שיניתי את הסוף המקורי שלו לסוף בים. זה היה אחרי דיונים לא מעטים עם האנשים שסביב הסרט, אבל בסופו של דבר זו הייתה החלטה שלי, הרגשתי שאולי צריך להתגמש במשהו עם הגישה שלי ואולי לעזור לסרט לתקשר יותר. ביני לבין עצמי חשבתי, שאולי גם אני כמו עודד גיבור הסרט צריך להפסיק להיות לבד, ולהכיר בקיומם של אחרים, לחזור ולחיות במסגרת הקונטקסט. הסוף בים היה מעין מטאפורה לזה: לזרוק חזרה את הסרט אל הקהל ולהמשיך בחיים. הכל טוב ויפה בתיאוריה, רק שמאז שעשיתי את זה לא הצלחתי להירדם בלילה. לא עזרו הפסטיבלים ולא הביקורות ולא כלום. גם השכנוע העצמי, שבאיזשהו מקום זה לא משנה באמת את המהות של הסרט (ולדעתי זה באמת לא משנה מהות), עדיין לא הצלחתי להירדם. זה לא דימוי, לא הצלחתי להירדם באמת. הדבר היחיד שחלמתי עליו במשך חודשיים שלושה היה הסוף האחר. אני מאמין שבמהותו הסרט נשאר אותו הסרט. קשה לשנות מהות של סרט, זה משהו שטבוע עמוק בתוך הגנטיקה שלו, אבל אני אוהב לישון ומבחינה צורנית אני מרגיש שמשהו עכשיו סגור יותר נכון.”

 

יהיה לנו עוד הרבה מאוד על “ההתחלפות” בשבוע הבא, לקראת עלייתו ב-3.5. Stay tuned.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “סוף חדש ל"ההתחלפות"”

  1. יוסי ק. 25 אפריל 2012 ב - 16:41 קישור ישיר

    LOL

  2. הדס 25 אפריל 2012 ב - 17:12 קישור ישיר

    עכשיו אני ממש סקרנית! גם אני ראיתי את הסרט בפסטיבל חיפה וחשתי שמשהו בסוף מפוספס, אולי מפוספס זו לא מילה נכונה כאן- אולי משהו נגמר מוקדם מידי או לא במקום הנכון. מה גם שאחרי שעבר זמן, נשארו איתי רגעים קסומים מהסרט אבל הסוף התפייד לו למקום בו נשארים “סופים” של סרטים שלא יושבים לך נכון ולכן נשכחים. סקרנית מאוד לראות את השינוי!

  3. יניב אידלשטיין 25 אפריל 2012 ב - 23:06 קישור ישיר

    כנ”ל! בביקורת שכתבתי אחרי הצפייה בחיפה ציינתי שהסוף הרגיש לי מפוספס. מסקרן…

  4. צור א 26 אפריל 2012 ב - 14:00 קישור ישיר

    “אני אוהב לישון”. גדול.

  5. ירדן 16 מאי 2012 ב - 11:38 קישור ישיר

    בעותקים של הסרט המוקרנים בפילם לא נוספו הסצינות שאתה מדבר עליהם (כנראה מטעמי תקציב). העותק שראיתי בלב דיזנגוף נעדר את הסוף החדש, וזה, בלשון המעטה, מאוד מאכזב, וממש לא הוגן כלפי קהל הצופים

  6. איריס 16 מאי 2012 ב - 18:07 קישור ישיר

    כמה מאכזב!
    ראינו את הסרט בקולנוע לב לפני יומיים, והסוף היה הסוף המקורי – בים. ובאמת, אחרי שיצאתי וחשבתי על הסרט (ועוד לא ממש החלטתי מה תוצאת החשיבה…) שמתי לב שהסוף הפריע לי יותר ויותר. כמה מאכזב שהבמאי החליט לעשות שינוי ולא רואים אותו על המסך! האם להאשים את קולנוע לב?!


השאירו תגובה