04 מאי 2012 | 09:15 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

"באטלשיפ", ביקורת

הדבר המצחיק ב”באטלשיפ” – הגרסה הקולנועית למשחק “צוללות” – הוא שיש רגע באמצע המערכה השנייה שהם אשכרה משחקים “צוללות” כדי להביס את צי החיזרים שהגיע להשמיד את כדור הארץ. כלומר, למרות שהייתי ציני לגמרי ותהיתי מה הקשר בין המשחק ובין הסרט, יוצרי “באטלשיפ” הצליחו לנווט את העלילה כך שבערך שעה אחרי תחילת הסרט (הארוך) כל המכ”מים של המשחתת עליה מתרחש הסרט יושבתו וכדי להילחם בהם הם צריכים לייצר גריד ומסך שבו שני גיבורי הסרט צריכים לנחש איפה מסתתרות אוניות האויב וכמה טילים צריך כדי להשמיד כל אחת.

 

זה הרגע שבו הודיתי, ביני ובין עצמי, שלא יעזור: לא משנה כמה הסרט הזה אווילי, אידיוטי, חסר מוחין, תפל לחלוטין ומיותר להחריד, זה די מדהים באיזו רצינות והשקעה מתייחסים בהוליווד לאיוולת הזאת. הסרט הזה הוא כנראה אחד ממפגני הטמטום הכי מהנים שראיתי בעת האחרונה, זה היה השלב שבו נכנעתי, הסרט התחיל למצוא חן בעיניי.

 

תחשבו על זה רגע: עד כמה הסרט הזה מיותר? הוא מיותר, כי המשחק עליו הוא מבוסס בעצמו מיותר. חברת הצעצועים האסברו, עשירה ונלהבת מהצלחת סרטי “רובוטריקים” בהפקתה, רצתה לקדם עוד משחק קופסה קלאסי שלה על ידי הפקת פרסומת באורך 131 דקות. אבל כבר המשחק עצמו הוא רימייק יקר, מנופח ומיותר למשחק הפשוט יותר שכל מה שהיה צריך כדי לשחק בו הוא דף נייר משובץ ועיפרון.

 

אבל נייר ועפרון זה אאוט, חיזרים וטילים זה אין. וכך “באטלשיפ” למעשה נראה כמו ספין-אוף ישיר ל”רובוטריקים”. ואגיד מיד: הוא טוב משלושת סרטי ה”רובוטריקים”. למעשה, מדהים שזה סרט של פיטר ברג (שחיבבתי את “הנקוק” שלו ודי שנאתי את כל שאר סרטיו) ולא של מייקל ביי או טוני סקוט את ג’רי ברוקהיימר. זה סרט נורא ברוקהיימרי.

 

ושמחתי לראות את טדנובו אסאנו, השחקן היפני ששיחק אצל נגיסה אושימה, טאקשי קיטאנו ופן-אק רטאנרואנג מגיע לסרט קיץ הוליוודי ועוזר ליפנים לעשות תיקון לפרל הרבור.

 

דומני שבזאת מיציתי את כל המילים והמחשבות שיש לי על הסרט הרועם והאווילי הזה.

 

נ.ב:

ברב חן דיזנגוף מוקרן הסרט בעוק 35 מ”מ. עוד מטיסים אותם הנה? לא בזבוז? גם מאוד כבד ויקר, וגם רואים פחות טוב. הרי איש כבר לא באמת מתחזק את מקרנת הפילם, נכון? האור חלוש והפוקוס רך.

 

נ.ב2:

“באטלשיפ”? יש מילים לועזיות שקל להגיד, אבל על הנייר הן נראות פשוט נורא. “באטלשיפ”, למשל. נראה לי כמו “באטלשיט” או רימייק ל”ווטרשיפ דאון”.

נושאים: ביקורת

3 תגובות ל - “"באטלשיפ", ביקורת”

  1. אורון 4 מאי 2012 ב - 10:32 קישור ישיר

    הלוואי שזו הייתה פרסומת בת 131 למשחק קופסה קלאסי. הלוואי. אבל זו דווקא פרסומת בת 131 דקות הקוראת לכולנו להתגייס לצי האמריקאי. אני בפנים – מתאים לי להילחם בחייזרים ולזכות בבלונדיניות (ניק-לינק)

  2. hamlet 4 מאי 2012 ב - 11:01 קישור ישיר

    Well…it’s a waste of
    time film, but it has its fun…
    The Avengers is the film to see
    Downey is as good as ever and we
    have the rest of the super heroes
    family
    They need their father (Jackson) to
    get things done
    but…they save the world

  3. אלעד 6 מאי 2012 ב - 18:08 קישור ישיר

    לפחות זה לא בתלת מימד.. רק על זה מגיע לו כוכב…


השאירו תגובה