17 פברואר 2008 | 06:28 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

לעולם לא אהיה

הזוכים בפסטיבל ברלין. שלושה פרסים לישראליים

הסרטים הישראליים יצאו עם שלושה פרסים מטעם ועדות השיפוט העצמאיות הפועלות בפסטיבל, ולא במסגרת התחרות הרשמית. “עץ לימון” זכה בפרס חביב הקהל מבין סרטי הפנורמה. “שהידה” של נטלי אסולין זכה בפרס פיפרסקי (מטעם איגוד המבקרים הבינלאומי) מבין סרטי הפורום. ו”חסר מנוחה” של עמוס קולק זכה בפרס איגוד קולנועי הארט-האוס הגרמניים.

“יחידת עלית”, סרט אקשן ברזילאי, זכה בדב בזהב.
פול תומס אנדרסון וג’וני גרינווד זכו בדובי כסף על “זה ייגמר בדם”, הראשון על בימוי והשני (מלחין הסרט) על תרומה אמנותית.
“Standard Operating Procedure” של ארול מוריס, הסרט התיעודי הראשון שהוקרן בתחרות בברלין, זכה בפרס חבר השופטים.
רשימת הפרסים המלאה (קובץ PDF).

=========

ואם כבר אקשן: הנה מייקל ביי בפרסומת מבדרת לשירות הסיב האופטי החדש של ורייזון (Verizon Fios), שאמור לספק חיבור אינטרנט מהיר פי 25 מאינטרנט בכבלים.

==========

הסרטים “לעולם לא אהיה שלך” ו”העדר”, שהופקו על ידי חברת באואר-מרטינז, הופצו כבר בישראל ובערך רק כאן, כי בארצות הברית הם יוצאים החודשים ישירות לדי.וי.די. איימי הקרלינג, הבמאית של “קלולס”, מסבירה ל”אנטרטיינמנט וויקלי”, איך קרה שסרטה “לעולם לא אהיה שלך”, עם מישל פייפר ופול ראד, לא מגיע לבתי הקולנוע באמריקה, בגלל ניהול כושל של מיסייה באואר, איש עסקים צרפתי שכבר הספיק לשבת בכלא לפני 12 שנה על מעילה.

========

doug liman
דאג ליימן. Photo via New York Magazine

“ג’אמפר”, הסרט החדש של דאג ליימן שיצא שלשום באמריקה, לא זוכה לביקורות אוהדות, אבל אני דווקא מחכה לו. אני חשבתי ש”מר וגברת סמית” של ליימן היה אחלה סרט. בפרופיל מקיף ב”ניו יורק מגזין” מודה ליימן שהוא התמסחר, שהורא מקווה לחזור לעשות סרטים איכותיים יותר (כמו “סווינגרס” ו”גו”) ושהוא מקווה לתרום לאנושות כמו אביו, עורך דין ניו יורקי אגדי.

==========

צילומי הסרט הישראלי החדש “פובידיליה”, של האחים פז על פי ספרו של יזהר הר לב, יתחילו רשמית רק ב-27 בפברואר, אבל השבוע התקיים יום צילום של מיניאטורות וצילומים על מסך ירוק, של אלמנטים שיושתלו אחר כך במסכי המחשב של גיבור הסרט (עפר שכטר), המסתגר בביתו. האחים פז תיעדו את יום הצילום הזה בבלוג של הסרט, ובקטע וידיאו.

5 תגובות ל - “לעולם לא אהיה”

  1. חושב כמו אורי קליין 17 פברואר 2008 ב - 10:01 קישור ישיר

    אלוהים אדירים. מר וגב סמית הוא אחלה סרט ???
    אני נהנה לקרוא את הבלוג שלך. לא אוהב את החיצים שאתה שולח לכיוון אורי קליין. אני מסכים ואוהב רק חצי מהביקורות שלך. אבל מר וגב סמית ??? לא הגזמת.

    אולי תצפה שוב בסרט בתקווה שתשנה את דעתך כי הוא היה אחד הסרטים הגרועים שנעשו אי פעם. רק דבר אחד מבורך יצא מהסרט זו המשפחה המדוברת ביותר בעולם אחרי משפחת המלוכה בלונדון.

  2. biohazard 17 פברואר 2008 ב - 10:42 קישור ישיר

    ממה שראיתי השחקן הראשי בג’מפר שיחק את דארת’ ואדר הצעיר במלחמת הכוכבים החדש… הוא שיחק בצורה כזו אנמית וגרועה שאני לא מבין איך נתנו לו עוד צ’אנס

  3. סטיבי 18 פברואר 2008 ב - 10:46 קישור ישיר

    בלי קשר: “לילות בלוברי” יזכה לטרום בכורה בסינמטק ב-29/2 (הוא עדיין רשום באתר שלהם כ-“מיי בלוברי נייטס”…), וייצא לקולנוע ב-13/3.
    (הכל בע”מ, כמובן 😐 )

  4. אלעד שפר 19 פברואר 2008 ב - 20:20 קישור ישיר

    ביקרתי השנה בפסטיבל ברלין וצפיתי בסרטים הישאלים שציינתה וזכו לפרסים .ללא ספק ייצוג מכובד לקולנוע הישרלי .רציתי להמליץ על הסרט שבאמת אהבתי “חסר מנוחה” של עמוס קולק .סרט ברמה אחת מעל כל סרט אחר ישראלי שראיתי קודם לכן .לשחקנים הראשיים (משה איבגי ורן דנקר )תפקידים עמוקים ומורכבים ששוחקו בצורה מצויינת .
    הסרט “שאהידה” הוא סרט דוקומנטרי מעולה. הסרט מדבר על נשים שהיו מעורבות בפיגוע בישראל ויושבות בכלא הישראלי ואינן מתחרטות .נשים יפות ,עדינות ובו בזמן רוצחות בדם קר .
    ממליץ על שני הסרטים בחום כאשר יצאו לקולנוע .

  5. אשתו 22 פברואר 2008 ב - 10:02 קישור ישיר

    “לעולם לא אהיה שלך” הוא אחד הסרטים הגרועים, הסתומים והמעייפים שראיתי בחיי. ראיתי מה כתבו עליו בעכבר ונדהמתי. יש לי הרגשה שלא ראינו את אותו סרט (אני וזה ששפך קומפלימנטים על מישל פייפר בביקורת). הוא לא מצחיק, לא מבדר ולא רומנטי.


השאירו תגובה