עדכון מקאן: פרסי "מבט מסוים"
"טולפן", הפקה קזחית/רוסית על רועה עם אזניים גדולות מדי, זכה בפרס "מבט מסוים" הערב בקאן.
"טוקיו סונטה" של קיושי קורוסאווה זכה בפרס חבר השופטים של המסגרת.
"Wolke 9" של אנדראס דרזן זכה בפרס השלישי (בו זכה בשנה שעברה "ביקור התזמורת"). עוד זכו: "טייסון", הסרט התיעודי של ג'יימס טובאק על המתאגרף מייק טייסון, ו"ג'וני מד דוג".
הסרטים המדוברים ביותר ממסגרת "מבט מסוים" – "וונדי ולוסי", "רעב" ו"צ'לסי און דה רוקס" (של אייבל פררה) – יצאו בידיים ריקות.
השמועה אומרת שולס עם באשיר זכה בקאן. זאת תשובה טובה לכל הימניים והאולטרה ציוניים שיוצאים נגד הסרט. איך זה שיש עדיין אנשים שלא מבינים שאומנים לא משרתים את המדינה או הממסד? גם אם המסר של הסרט קשה לעיכול, הרי מדובר בנושא קשה האחריות של ישראל עם גם העקיפה לטבח בסברה ושתילה, היצירה של ארי פולמן נראית מרתקת ומעניינת. אחרי הכל היוצר מדבר ממה שחווה במלחמה, ומתעד את תחשותיו בנושא.
לסוזי – הבעיה עם הרבה מהסרטים של יוצרי שמאל, היא שהם פונים לקהל העולמי, וככאלה מרדדים בצורה בלתי נסבלת את נושא הסכסוך כדי לצאת "בסדר" עם כל הצדדים. לדוגמא, "הבועה", שהוא בעיני סרט איום ונורא עם כל התל אביביות המחנפת שלו והסימליות שהוא מכניס בכוח (ואת זה אני אומר כאיש שמאל). בנוגע ל"ואלס עם בשיר" – לא ראיתי את הסרט, והטריילר אכן מרשים. ובכל זאת, הפריע לי קצת שכמעט כל משפט שנאמר בו נשמע כמו קלישאה. בכל מקרה, חשוב לעסוק בנושא האחריות של ישראל למה שקרה בלבנון – כל עוד הדיון הוא לא שטחי כמו שנעשה לעתים.
ודרך אגב, אמנים באמת לא משרתים את הממסד, אבל ברגע שהם מקבלים ממנו מימון נוצר ניגוד אינטרסים לא פשוט.