11 אוגוסט 2020 | 10:12 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

"ג'יי וסיילנט בוב, ההתחלה", ביקורת

"ג'יי וסיילנט בוב, ההתחלה". תפריט טבעוני

דיברתי על סרטו של קווין סמית בפודקאסט הקולנוע "סינמסקופ ברדיו הקצה". האזינו כאן

העשור האחרון היה די גרוע עבור קווין סמית כבמאי. היוצר של "מוכרים בלבד" ו"לרדוף את איימי", שהיה בשנות התשעים אחד מבני טיפוחיו הבולטים של הארווי ווינסטין, הפך בעשר השנים האחרונות ליוצר נידח וזניח. הוא ניסה את כוחו בסרטי אימה, ניסה אפילו לביים סרט אקשן הוליוודי מסחרי עם ברוס וויליס, והכל נכשל. העשור שהתחיל עם הידיעה המביכה והמקוממת שהבמאי הורד מטיסה כי היה שמן מדי עבור כסאו, הסתיים לפני שנתיים כשהוא חטף התקף לב מאסיבי שכמעט הרג אותו. כמה חודשים אחר כך התברר שוויינסטין, המנטור הגדול שלו ומי שמימן את רוב סרטיו, התגלה כאנס. את העשור הנורא הזה מסיים סמית אחרי שעשה טרנספורמציה: הוא נכנס למשטר בריאות, הפך טבעוני והוריד עשרות קילוגרמים ממשקלו כיום, בהיותו רזה ובריא, מפתיע לגלות שהוא בעצם די דומה לרוברט דאוני ג'וניור. מי ידע. באחרונה הוא חגג יום הולדת 50.

עכשיו, כשהבריאות הסתדרה סמית מנסה לשקם את הקריירה. ומה עושה כל מי שזקוק דחוף לקאמבק? הולך למחזר את הישגי העבר שלו הפעם בחסות הפילנטרופ החדש שלו, חיים סבן. סמית הודה שהוא חולם לביים חלק שלישי של "מוכרים בלבד" ואז לפרוש, אבל בינתיים הוא נדחק לעשות סרט המשך דווקא ל"ג'יי וסיילנט בוב מכים שנית" מ-2001. סרט ההמשך המיותר ההוא זוכה לסרט המשך מיותר לא פחות, "ג'יי וסיילנט בוב, ההתחלה" (עכשיו בשירותי ה-vod של יס, הוט, סלקום ופרטנר).

ג'יי (ג'ייסון מיוז) וסיילנט בוב (סמית בעצמו) היו דמויות משנה בכל סרטיו המוקדמים של סמית שהחן שלהן היה בעובדה שהם היו אנקדוטיאליים לעלילה. ג'יי וסיילנט בוב הם שני סטלנים בטלנים חובבי קומיקס, כשסמית, דברן כפייתי, מגלם את בוב, שכמעט ולא מדבר. בסרט החדש ג'יי וסיילנט בוב מגלים שהולכים לעשות ריבוט (אתחול מחדש) לסרטם הקודם ללא אישורם, והם יוצאים למסע ממונע מניו ג'רזי להוליווד כדי לעצור את הצילומים, מסע שמשחזר את המסלול שהם עשו ב-2001, בסרט שעלילתו היתה כמעט זהה. ככה זה בריבוט: זה לא סרט המשך ולא רימייק, אלא גם וגם, פלוס תוספות, כמו למשל קרוסאובר מיותר עם סרט הסטלנים "How High" ועם שני כוכביו, הראפרים מתודמן ורדמן.

דמיינו שמישהו היה לוקח טורי ביקורת קולנוע שמקניטים את הוליווד על היעדר היצירתיות, עודף המיחזור והכניעה לאופנות של ייצוג והופך אותם למונולוגים בסרט. זו רמת הכתיבה הבנאלית והצפויה ב"ג'יי וסיינלט בוב ההתחלה", סרט שכולו עקיצות על הוליווד תוך כדי שיתוף פעולה עם המנגנון. כדי להעריך את הבדיחות בו עליכם להיות בקיאים בביוגרפיה ובפילמוגרפיה של סמית, שמארח כאן לא מעט משחקניו בסרטים הקודמים (כולל בן אפלק ומאט דיימון) וקומיקאים אורחים (למשל, פרד ארמיסן ומולי שנון). נקודת האור היחידה בסרט היא הארלי קווין סמית, בתו בת ה-21 של הבמאי (הקרויה על שם הדמות מהקומיקס של באטמן), שמגלמת את מילניום פלקון, בתו של ג'יי. היא, ועוד שלושארבע בדיחות, הופכים את המערכון הארוך הזה לסרט שברגעיו הטובים הוא חביב בלבד. לאורך השנים קווין סמית התגלה כמי שהקדים את זמנו כבלוגר, פודקאסטר וסטנדאפיסט מוצלח, אבל האמת העצובה שמתגלה בסרטו החדש היא שהוא במאי לא טוב.

(פורסם ב"כלכליסט", 6.8.2020)

נושאים: ביקורת

תגובה אחת ל - “"ג'יי וסיילנט בוב, ההתחלה", ביקורת”

  1. חובבן 11 אוגוסט 2020 ב - 17:59 קישור ישיר

    אני חובב של סמית, אבל להגיד שרק בסרט הזה הוא התגלה כבמאי גרוע זאת הגזמה פרועה
    הוא תמיד היה במאי של ראשים מדברים, וגם זה עבד שניים וחצי סרטים עם הנחה


השאירו תגובה