25 מרץ 2011 | 07:09 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

"הדילמה", ביקורת

פעמיים בשבוע האחרון ניצבתי משתאה מול סרט חדש שמגיע מבין ידיו של קולנוען בכיר זוכה אוסקר ושהוא פיאסקו גמור. הראשון היה "דרושות אמהות ממאדים", הפקתו של רוברט זמקיס לסרטו של סיימון וולס, והשני הוא "הדילמה", סרטו החדש של רון הווארד. זה ממש נדיר למצוא סרט שכלום לא עובד בו, ושנראה שהוא טעות אחת גמורה מתחילתו ועד סופו. וזה תמוה שצוותים כה מיומנים עבדו חודשים ושנים על הסרטים ולא הצליחו להציל אותם ולו במעט. אני תוהה איך זה יתכן.

 

"הדילמה" הוא סוג של פדיחה משונה. רון הווארד עבר את גיל ההתבגרות בסיטקום האמריקאי "ימים מאושרים", ובתחילת דרכו ביים כמה קומדיות לא רעות. בראשן "ספלאש" – לדעתי הסרט הטוב ביותר בקריירה שלו. אפילו סרטים רציניים יותר כמו "הורים במשרה מלאה" ו"העיתון" הכילו כמות נאה של הומור. כלומר, לאיש יש חוש הומור, ופשוט הנחתי שהוא מעדיף להעביר את גיל העמידה שלו בסרטים רציניים יותר. זה נחשב איכותי יותר ומביא אוסקרים. ע"ע "נפלאות התבונה".

 

לכן, כשאתם שומעים על סרט כמו "הדילמה" אתם (כלומר, אני) מיד מסיקים שהווארד התגעגע לקומדיות, ורואה בקנאה יוצרים כמו ג'אד אפטאו שעושים קומדיות למבוגרים שבתוך כל ההומור האינפנטילי מסתתר גם עומק מסוים המתבונן בחיים באופן בוגר וכן. ולכן הוא ליהק לסרט את וינס ווהן ואת קווין ג'יימס, שני שחקנים שהתפרסמו בשנים האחרונות בדיוק באותן קומדיות סמי-רומנטיות על גברים שמתנהגים כמו ילדים קטנים. ואף תמצית העלילה – וינס ווהן מגלה שאשתו (ווינונה ריידר) של חברו הטוב ביותר (ג'יימס), מנהלת רומן, והוא נמצא בדילמה האם לספר לו או לא – נשמעת מתאימה לקומדיה אמריקאית בעלת חן וחסרת ייחוד. ובאופן משונה ותמוה, "הדילמה" הוא סרט נטול כל חוש הומור. אין בו אפילו בדיחה אחת. הוא כל כך לא קומי שאני תוהה מה נתן לי את הרעיון שהוא בכלל אמור להיות קומי. הליהוק? הפוסטר? התקציר? וכעת לעולם לא אדע, האם תסריט של אלן לוב ("וול סטריט 2") נכתב כקומדיה אלא שבבימוי כל ההומור נשאב ממנה החוצה, או שהוא מעולם לא התיימר להיות הגרסה של הווארד ל"היץ'". ובמהלך הצפייה רק התגעגעתי לאחים פארלי, שרק לפני שבוע שיעשעו אותי כהוגן עם "רווקים לשבוע". הם היו לוקחים את הרעיון הזה, עם התסריט הזה (או יותר טוב, מאחדים את אוון ווילסון עם וינס ווהן) ועושים מזה מטעמים קומיים מצמררים, שלוחצים על כל הנקודות הכי רגישות לא רק ביחסים בין נשים וגברים, אלא ביחסים שבין גברים לגברים.

נושאים: ביקורת

השאירו תגובה