קיץ הבצע הגדול

פורסם ב”7 לילות”, 21.6.2007

כדי לנתח את עונת סרטי הקיץ שהושקה לפני כחודש וחצי בהוליווד (ובפרבר הקטן והזניח שנמצא לידה ומוכר בשם “כל שאר העולם”), לא צריך מבקרי קולנוע, אלא כלכלנים ויועצי השקעות. בעוד הוליווד מעולם לא הסתירה את העובדה שהקולנוע הוא עבורה בראש ובראשונה תעשייה כלכלית שמטרתה לייצר כסף, תעשייה בה האמנות היא תופעת לוואי ולא שאיפה, נדמה שהשנה נשברו לא מעט שיאים. שיאים של הוצאות, שיאים של הכנסות (וזה רק בתום חודש אחד לתוך עונת הקיץ), אבל נדמה לי שגם שיאים של היעדר טעם טוב. כבר הרבה זמן לא נחשפה הוליווד כך, בתור המפלצת הגרגרנית ותאוות הבצע שהיא. ואולי אלה בעיטותיו של דינוזאור על סף היכחדות. הוליווד רואה ששטח המחייה שלה הולך ומצטמצם, ניזוק על ידי האינטרנט, הדי.וי.די ומשחקי הווידיאו והיא מבינה שנותרו לה לא יותר משנתיים-שלוש לשרוד במתכונת הישנה, לפני שכל המודל הכלכלי שלה יקרוס. אלה השנים בהם ינסו כל התאגידים שמנהלים את עסקי השעשועים, להשיג לעצמם הכנסות שיא. אם בעבר, בפרה-היסטוריה הנינוחה המוכרת גם בכינוי “שנה שעברה”, סרטים קופתיים דורגו על פי המהירות בה חצו את קו מאה מיליון הדולר בהכנסות, הרי שהשנה הרף זינק בלי למצמץ פי מאה: נקודת ההתייחסות היא קו מיליארד הדולר. לא פחות.
הסרט שהזניק את מרוץ הסוסים הקייצי עמד לא רע בציפיות שנתלו בו: “ספיידרמן 3” יצא ב-3 במאי בכל העולם ותוך שלושה ימים שבר כל שיא אפשרי. ההפצה הכי רחבה (11,000 אולמות ב-4200 בתי קולנוע באמריקה בלבד), יום הפתיחה הכי קופתי, סוף השבוע הראשון הכי קופתי. הוא הכניס 151 מיליון דולר באמריקה בשלושה ימים, ועוד כ-200 מיליון באותו פרק זמן בשאר העולם. “שרק 3”, שיצא שבועיים אחר כך (ויגיע לישראל רק בסוף יוני), הפך מיד לסרט האנימציה עם הפתיחה הכי חזקה.
ואז הגיע “שודדי הקריביים 3”, שכמו “ספיידרמן 3” יצא בבת אחת כמעט בכל העולם (וגם בבת ים). הסרט השלישי הגיע קצת פחות משנה אחרי פרק 2 בסדרה שהיה הסרט הקופתי ביותר באמריקה ב-2006. יוצרי “שודדי הקריביים 3”, שעבדו על פרקים 2 ו-3 ברצף, עמדו מול סיטואציה משונה: היה להם תאריך לבכורה לפני שהיה להם תסריט גמור. הדבר היחיד שעמד לרשותם הוא פנקס צ’קים פתוח וכנראה כמות מזומנים בלתי מוגבלת. בשבועות שלפני הבכורה העולמית של הסרט דלף לאינטרנט הסיפור שסצינה לקראת הסיום של הסרט – בה נתקעות שתי הספינות, “ההולנדי המעופף” ו”הפנינה השחורה”, זו בתורנה של זו ושתיהן לכודות יחד על פי מערבולת ענקית – טרם הושלמה ושצוותים עצומים של אנשי אפקטים ומחשבים גויסו כדי לסיים את הסצינה בזמן ועוד להדפיס את רבבות העותקים למשלוח לרחבי העולם. המלאכה הושלמה בזמן אבל הגיעה עם מחיר: עלות הפקת הסרט זינקה לכ-350 מיליון דולר. בתוספת של לפחות עוד כ-150 מיליון דולר להדפסת עותקים ולפרסום, אנחנו מגיעים לסרט שתווית המחיר שלו מתקרבת, ואולי אף חוצה את קו חצי מיליארד הדולר. כדי להפוך את “שודדי הקריביים 3” לסרט שאינו רק קופתי אלא גם רווחי – ובגלל שמחירי כרטיסי הקולנוע אחידים לסרט שעלה חצי מיליון דולר ולסרט שעלה חצי מיליארד דולר – נדמה שלא יהיה לאולפני דיסני מנוס אלא לשגר פיראטים אמיתיים לאולמות הקולנוע ולהתחיל לכייס שטרות מארנקיהם של הצופים.
נתוני הקופות של “שודדי הקריביים 3” מרשימים למדי, אבל בגלל שזהו קיץ הבצע הגדול, ארומה קלילה של אכזבה כבר הספיקה לדבוק בהם. השודדים לא ניצחו את ספיידרמן. הם הכניסו 142 מיליון דולר בשלושת הימים הראשונים, לעומת 151 המיליון של “ספיידרמן 3”. זה סכום אדיר (ואדיר כפליים אם גם זוכרים ש”שודדי הקריביים 3″ הוא סרט מפלצתי באורכו וברובו בלתי מהנה, לפחות על פי טעמו של כלכלן זה), אבל אין שיא להצמיד לו. ואז הגיעה מכה נוספת: תחזיות שניתנו אוף-דה-רקורד על כך שהסרט יכניס 200 מיליון דולר בתום ארבעה ימים התבדו. ושוב: הנתונים מרשימים, מפוארים, עצומים. אבל אין שיא בצידם, ובטנם התאבה של הדירקטורים נותרה מקרקרת. (בישראל, בינתיים, “שודדי הקריביים 3″ מכרו כ-140 אלף כרטיסים ו”ספיידרמן 3” מכר כ-170 אלף).
אחרי ספיידרמן השלישי, שודדי הקריביים השלישי ושרק השלישי הגיע “אושן 11” השלישי. אולפני וורנר, מפיקי “אושן 13”, היו עסוקים בסוף השבוע האחרון לנסות לקבץ כל דולר שנשר ממכנסיהם של צופי הסרט כדי לרפד את נתוני הפתיחה של הסרט. הם ציפו ל-50 מיליון והשיגו (נכון לתחזיות במועד כתיבת שורות אלה) 39 מיליון בלבד. ושוב: זה סכום נפלא בכל יום אחר, אבל נתון נמוך מדי לקיץ שאמור להיות שובר שיאים חדשים בכל יום. וכבר מתחילות המריבות בין הפרשנים כשלאותם נתוני ביניים מהסרטים שכבר הופצו מודבקות גם הכותרות “הקיץ הגדול אי פעם” וגם (כפי שנכתב ב”וול סטריט ג’ורנל”) שהכנסות הקיץ עד כה מאכזבות ביחס לציפיות ולעלויות.
ובינתיים, דווקא קומדיה קטנה בשם “Knocked Up”, המיועדת למבוגרים, ללא כוכבים, אפקטים או תקציב-על היא שהופכת בשבועיים האחרונים לסרט המפתיע של הקיץ, מבחינה קופתית. הוא לא ישבור שיאים, אבל הוא יעשה הרבה כסף לכל מי שמעורב בו. ולפי הביקורות, הוא גם בלתי מביך לאינטליגנציה. יש פה בוודאי מוסר השכל, אבל ספק אם הדירקטוריונים של התאגידים המנהלים את הוליווד יידעו איך ליישם אותו.
בהשוואה לטירוף של החודש האחרון, המשך הקיץ נראה לפתע שפוי ואיכותי: “זהות אבודה”, “מת לחיות 4”, “רטטוי” ו”הסימפסונס”: סרטי קיץ מטופשים וקלילים אבל לקהל מעט בוגר יותר. אפילו גרסתו של מייקל ביי ל”רובוטריקים” נראית מכאן כמו סרט של אינגמר ברגמן בהשוואה ל”שודדי הקריביים”. ובהמשך עוד מטח אינפנטילי עם “שעת שיא 3″ ו”איוון הגדול מכולם”. האם הם יצליחו? האם ישברו שיאים? או שחודש אחרי שהעונה התחילה, ועוד לפני שמתחילה חופשת הקיץ לתלמידי בתי הספר, כולם כבר מותשים מהבליץ הגדול ואת שאר הקיץ יעבירו בבית מול “היילו 3”? התחזיות המוקדמות טענו שקיץ 2007 יהיה הגדול ביותר בכל הזמנים, ושבסוף אוגוסט ינצנצו בתיבת האוצרות של ספינת הפיראטים ההוליוודית 4.5 מיליארד דולר. מיליארד! תהיו בטוחים שאם זה יהיה בסוף רק 4.3 מיליארד, יהיו שם לא מעט בכירים שראשם יערף.