"האביר האפל" מציג: התקווה
כדי לא להטריח אתכם עם עוד ועוד פרשנויות והגיגים שלי על "עלייתו של האביר האפל" הוספתי את הביקורת שלי מ"פנאי פלוס" על הסרט לתוך הפוסט "עלייתו של האביר האפל, ביקורת" מלפני שבוע. אחד הדברים שישבתי לחפש, אחרי שרצתי לכתוב באמוק ובלי מחשבה שניה על חוויית הצפייה, הוא מה הרעיון המרכזי שסביבו נסוב הסרט. נולן הוא תסריטאי כזה. לסרטיו יש על פי רוב "נושא", איזשהו רעיון פילוסופי, הרבה לפני הרעיון הדרמטי, שסביבו הוא אורג את הסרט כולו. ונדמה לי שבסרט השלישי נולן מנסה לבחון את המושג החמקמק הזה שנקרא "תקווה". והוא מציג את התקווה לעיתים כסם מוות ולעיתים כסם חיים. הוא גם מראה שעל פי השקפתו "תקווה" ו"אשליה" הם מושגים סמוכים. אבל זה לא הופך אותו לפסימיסט. אם אתם זוכרים את סרטיו האחרים של נולן ("יוקרה", למשל), הרי שיש לו כבוד גדול מאוד לאשליות.
הנה משפט אחד מתוך הביקורת השלמה:
ובכלל, עכשיו אחרי שהטרילוגיה הזאת הושלמה והצוות מתפזר, יהיה מעניין לערוך ניתוח עומק לסרטיו ותסריטיו של נולן, והאופן שבו המיתוס של סרטי באטמן מסתמך על האתוס שנולן יוצר בסרטי החוץ-באטמן שלו. סרטים שבהם מוטיבים של שינה, ערות, חלום, אשליה ותודעה משחקים תפקיד מרכזי.
================
אסוציאציה חופשית: ביום חמישי הבא יקיימו יס וסינמטק חולון הקרנה חד פעמית של "פשיטה", סרט האקשן האינדונזי המדהים והאלים. יס הם היחידים שטרחו להאמין בסרט הזה ולהביא אותו לקהל הישראלי (זה חושף את פרופיל ההפצה בישראל, אם אף מפיץ, אף מפיץ, לא חשב שהסרט הזה ראוי להפצה בארץ. מה שמוכיח שוב ושוב ושוב את הטענה שמפיצינו פשוט מצוינים בהבאת פנסיונרים לקולנוע, אין להם מושג איך להביא – נגיד – חיילים. או סטודנטים. פשוט אין להם מושג. וככה נוצר בארץ ואקום רפרטוארי של המון סרטים שיש להם קהל, אבל אין מי שיאמין בהם בארץ). מכיוון שלאנשי יס אין זכויות להפצה מסחרית של הסרט בבתי קולנוע, ההקרנה ביום חמישי היא אירוע שיווקי שהכניסה אליו חינם. אם לא ראיתם את הסרט בפטיבל ירושלים, אנשי "סריטה" ו"עין הדג" מחלקים לכם כרטיסים לשם. כתבתי עליו מעט כאן.
אבל בעודי נזכר ב"הפשיטה" בסמוך לצפייה ב"עלייתו של האביר האפל" (וגם כי סצינת המכות של ביין ובאטמן בביוב הזכירה לי את סיקוונס המכות עם מד דוג ב"הפשיטה") פתאום זה נראה לי ממש הגיוני: גארת אוונס, הבמאי של "הפשיטה", יהיה ליהוק מעולה לסרט באטמן רביעי. לא ככה?
================
אל דאגה, אני אחלק לכם כרטיסים לסרט אחר ביום ראשון. בואו.
אם אתה כבר מנסה לנתח תסריטאית את "עלייתו" שים לב להבדל מהותי בינו לבין קודמו בטרילוגיה. את הנוכחי כתב ג'ונתן נולאן לבד. רק אחרי שסיים אותו, כריסטופר שפצר את התסריט ונגש לצלם. את הקודם שניהם כתבו יחד.
לתחושתי, הייתה לזה השפעה מהותית על הסרט. אתה בעצמך הזכרת את ההבחנה בין הסצנות שנולאן צלם באיי מקס ואלה שלא, ניכר מהן הסצנות שהיו חשובות לו ועניינו אותו. נדמה לי שכך היה גם מבחינת התסריט. הוא שפץ והשקיע בסצנות שחשובות לו ואת השאר (לרוב, סצנות קאמריות יותר עם מימד רגשי/אנושי) הוא השאיר כפי שהן במקור.
ההבדל הזה הוא שהשאיר אותנו עם סרט קודם בעל מורכבות ועומק וסרט נוכחי עם כמה סצנות מאוד מרשימות ויזואלית ומעט עומק ורגישות.