"העולם מצחיק" ו"למלא את החלל": חם וקר
מחרתיים (שישי) נפתחת ההצבעה לשלב השני של פרסי אופיר, לקביעת הזוכים מבין הסרטים המועמדים. ההצבעה תימשך עד יום חמישי הבא (6.9). והיום, בתזמון מצוין, יוצאים שני הסרטים העיקריים בתחרות – "העולם מצחיק" ו"למלא את החלל" – לכבוש את העולם. "למלא את החלל" של רמה בורשטיין יוצא לוונציה, שם תתקיים בכורתו העולמית ביום ראשון. והבוקר הגיעה הבשורה ש"העולם מצחיק" יפתח את הסיבוב הבינלאומי שלו בפסטיבל שיקגו באוקטובר, שם הוא יתחרה בתחרות המרכזית, ומשם ימשיך לפסטיבל פאלם ספרינגס בסוף דצמבר.
פסטיבל שיקגו כבר העניק לזרחין את פרס התסריט על "אביבה אהובתי" ב-2006, כך שהוא חוזר לפסטיבל שכבר מכיר אותו (גם "הכוכבים של שלומי" הוצג בו). וזו בחירה מעניינת, לדלג על הפסטיבלים האמנותיים וללכת ישר לפסטיבלים המסחריים, פסטיבלי קהל. אם "העולם מצחיק" כבר היה זוכה באופיר הייתי חשב שזה מהלך קד"מ אוסקרי מצוין: הפסטיבלים בשיקגו ובפאלם ספרינגס (וגם טרייבקה), הם מקפצות טובות יותר לסרט הזר מאשר ונציה וקאן (אם נזכרים בסיפור "הר ברוקבק", הרי שיש לוונציה אפילו מעין קללה בכל הקשור לאוסקרים).
המהלך הבינלאומי של "העולם מצחיק" התחזק אתמול כשהתפרסמה ביקורתה המעולה של אליסה סיימון מ"וראייטי" על הסרט. סיימון, שעוקבת מקרוב אחר הקולנוע הישראלי (בין השאר בביקוריה בפסטיבלים המקומיים), היא מבקרת חדת עין, אבל היא לא מישהי שקלה להתרגש. העובדה ש"העולם מצחיק" גרם לה להתרגש מעניינת מאוד בעיניי. הנה פסקה מרכזית בביקורת שלה:
Clearly, the pic's underlying theme is about healing. Zarhin shows how love can both wound and provide remedy, how fiction can make reality bearable, and how humor works as a social tool people use to fix one another. The poignant ending he devises evokes both laughter and tears as it ties together the various story strands in a highly satisfactory way.
יפה. צרפו לכך ביקורת אוהדת גם של דן פיינרו ב"סקרין דיילי" מלפני חודשיים, ואני מניח שלמפיקת הסרט יש כבר כמה טלפונים מפסטיבלים או מפיצים הבוקר (ביקורת ב"וראייטי" מביאה יותר טלפונים מביקורת ב"סקרין דיילי". סה לה וי).
ועכשיו גם הוכן טריילר בינלאומי לסרט. אפילו "סינמסקופ" מוזכר שם:
אני אעקוב במקביל בסקרנות רבה בתחילת השבוע לגבי הביקורות הבינלאומיות של "למלא את החלל" אחרי הקרנת העיתונאים בוונציה. אני צופה התפעמויות.
וזה שבוע השואו-דאון. חברי האקדמיה חושבים על הסרטים, ולמרבה הצער גם תוהים למי מהם יש יותר סיכוי באוסקר (במקום לחשוב איזה סרט הם פשוט אוהבים יותר). אחרי הפיאסקו של "ואלס עם בשיר" באוסקר אני כבר לא יודע לחזות את הקטגוריה הזאת (הפיאסקו שלי, אני מתכוון, כשהייתי משוכנע שהסרט יזכה ואז הפסיד ל"פרידות" היפני – אגב, "פרידות" עשה סיבוב פסטיבלים מאוד דומה לזה שמתחיל עכשיו "העולם מצחיק", עם בכורה בפאלם ספרינגס שם זכה בפרס הקהל, ולא בפסטיבלים הגדולים באירופה). זו קטגוריה שבה הסרט הפחות טוב זוכה. אז אם אהמר של"העולם מצחיק" או ל"למלא את החלל" יש יותר סיכוי לזכות בסרט הזר מבחינתי זה כמו להגיד שאחד מהם פחות טוב.
הסיטואציה היא כזאת: מתוך 30 סרטים שיצאו לדרך הקרב הסופי הוא אכן בין שני הסרטים הכי טובים של השנה. ובעיניי מדובר בשני סרטים פשוט מעולים. חד וחלק, שני הסרטים הכי טובים שנעשו כאן השנה. אבל גם שני סרטים שונים מאוד: "העולם מצחיק" הוא סרט גדוש ומתפקע, לא רק מדמויות וסיפורים אלא מרגש. זה סרט שהעלה בי דמעות של צחוק וריגוש כבר בסצינה השלישית שלו. "למלא את החלל" הוא מופת של איפוק. הוא כמו סרט סיני. הכל בו רמוז, עצור, הניואנסים בו עדינים ודקים. זו בחירה בין סרט חם לסרט קר, בין סרט סיני לסרט סיציליאני. שניהם מעולים. עכשיו יהיה מעניין לראות מה אופי האקדמיה הישראלית: חמה או קרה? מאופקת או נרגשת?
כאחד העם שאיננו חשוף להקרנות מקודמות עדיין לא ראיתי את "למלא את החלל". את "העולם מצחיק" מאוד אהבתי (והטריילר הבינ"ל המצויין עושה לי חשק לראות אותו שוב) אבל לדעתי "המשגיחים" סרט לא פחות טוב ממנו, ואולי בפוטופיניש, אפילו טיפה יותר.
"למלא את החלל" סרט קר? הו, לא. אני חושב שאתה עושה לו עוול. זה סרט מרגש ומדמיע עין. אז נכון שזה לא טורנטורה (אמרת סיציליאני, לא?). זה יותר ז'אנג יימו. וזה נכון שהאירוע המחולל של "למלא את החלל" מתרחש אוף-קמרה (בסצינה מרגשת ונפלאה), אבל הצבעים הצהובים החמים שבהם מצולם הסרט, האהבה הגדולה של רמה בורשטיין לעולם שהיא מתארת, והבחירה שלה לפתור את הקונפליקט באהבה ולא בהתרסה (קוראים לה רמה בורשטיין, לא דובר קוסשוילי) – כל אלה יוצרים סרט חם ואוהב, למרות כל הקשיים שבחיים "שם", בצד החרדי של החיים.
והטריילר הבינלאומי של "העולם מצחיק" מוצף מדי במוסיקה (שגם ככה, לטעמי, היא החלק הפחות טוב של הסרט).
אה, כן, צור – לטעמי האישי, "המשגיחים" הוא הסרט הטוב של השנה. אבל אם להיות ריאלים, קשה לי להאמין שהוא יזכה. יש חברי אקדמיה שאהבו את הסרט כמוני, ויש אחרים שמעריכים אותו, אבל חושבים שזה לא עד כדי כך טוב. לא בשביל פרס, בכל אופן (למרות שלהערכתי, איזה סרט שלא יזכה, פרס השחקן סגור על שמו של רועי אסף)
==================
רוה לאיתן: אתה אומר ז'אנג יימו, אני אומר וואנג קאר וויי. "למלא את החלל" הוא "מצב רוח לאהבה" חרדי. ואמרתי "קר" לא "מנוכר". "למלא את החלל" מלא רגש, אבל הרגש שלו (בכוונה!) מבוקבק ואצור בתנועות ובמחוות הכי קטנות. מי שקולט אותן חווה סרט שובר לב ומרגש מאוד. אבל זה לא סרט שמשפריץ את הרגשות שלו על הקהל. זה לא ענייו ערכי: ז'אנג יימו וג'וזפה טורנטורה הם במאים שווי כוח בעיני, אבל עושים סרטים אחרים לגמרי. האחד מאופק השני לא. זה הכל. גם "למלא את החלל" וגם "העולם מצחיק" הם הסרטים הכי טובים שנעשו השנה, שניהם מעולים, מבחינתי כמעט עד לרמת התיקו. אבל שניהם מאוד שונים באופיים. זה די ניכר לעין.
לטרייבקה אין שום משמעות לאוסקר הזר. התאריך שלו מציב אותו כדי חסר כח והשפעה. גם התעשייה לא ממש מגיעה אליו ובטח לא אנשי המכירות (קצת כמו וונציה).
אולי התכוונת לסנטה ברברה? פסטיבל שהיה בעל השפעה עד שהאקדמיה הקדימה את הפרסים ממרץ לפברואר.
ואגב, גם עלטה של מיכאל אלוני בשיקגו.
עלטה של מיכאל מאיר. אלוני הוא השחקן
כשמדובר בבמאי ידוע אומרים "הסרט של וודי אלן", כשהשחקן הוא היותר ידוע אומרים "הסרט החדש של ג'וליה רוברטס". לא?
במקרה הזה מדובר בבמאי לא מוכר ושחקן כן.
לא?
מה שתקף בהוליווד לא תקף בארץ ששיטת הכוכבים לא ממש קיימת פה. "למלא את החלל" הוא סרטה של רמה בורשטיין ולא של יפתח קליין, למרות שקליין יותר מוכר ממנה, "ג'ו ובל" הוא סרטה של רוני קידר ולא של רומי אבולעפיה. ועוד ועוד.
פסטיבלים, עניינים, זה מאוד נחמד, העולם מצחיק סרט חביב ולהשוות אותו לפרידות, או לדרך שפרידות עשה זה לא במקום. למלא את החלל סרט מצויין, אבל משהו שם קצת מיושן ולא מביא בשורה. הסרט הקולנועי , האיכותי, המרגש, החדשני והמהנה ביותר השנה הוא ללא ספק המשגיחים!! לא קשור שהוא היה בקאן, לא קשור לכל הפרסים שיקבל לעתיד לבוא, זה ה- סרט של השנה.
יש בו את כל האלמנטים של סרט טוב!! תצביעו לו, כי את האמת כולם יודעים.
דבורה, שחררי.
אור, הכל משוחרר.. זאת דעתי אתה יודע. כל הסרטים מוערכים בעיני, וכל היוצרים, אך לטעמי האישי, הסרט שהעיף אותי השנה, ועוד רבים וטובים כמוני, היה המשגיחים. זה לא לחוץ, הכל באהבה.
יאיר, אתה טועה מאד לגבי "למלא את החלל" – אין לו סיכוי. התחרות האמיתית היא בין "העולם מצחיק" ו"המשגיחים" ולהערכתי המשגיחים גם ינצח.
אולי מישהו יסביר לי למה דחו את מועד היציאה של בלדה לאביב לאחרי החגים? הסרט היה אמור לצאת במקור בעוד שבועיים…
לדעתי הקרב השנה הוא בין 'למלא את החלל' לבין 'המשגיחים'. קשה לנבא מי ינצח. ומכיוון שבלמלא את החלל אין שחקן ראשי, הקרב בגזרת השחקנים הוא בין רועי אסף מהמשגיחים לבין אלי פיניש מהעולם מצחיק.
לדעתי, מבחינה מקצועית נטו, אין מה להשוות ורועי אסף באמת הראוי מכולם השנה, ללא ספק בכלל. אולם בגלל הפופולריות של העולם מצחיק, יש אפשרות שגם אלי פיניש יזכה. אבל קשה לי להאמין. זה יהיה מאד צורם אם אסף לא יזכה השנה. הוא נותן את אחד התפקידים הבולטים שנעשו בעשור האחרון.
משה פ.