את היומיים הקרובים אקדיש לענייני ראש השנה. יומיים של דין, יומיים של משפט, יומיים של תקווה ותפילה ואמונה שנזכה להיכתב בספר החיים, ואולי אגב כך נצליח – אצליח – להיות קצת יותר טובים. קצת יותר רכים, יותר אמוניים. פחות ציניים. פחות, ובכן, מבקרים.

זו ההזדמנות שלי לשוב ולהגיד לכם,תודה. חלפו שבועיים מאז ש"סינמסקופ" חזר לביתו העצמאי והתמיכה שלכם באתר ובי פשוט מרגשת. תודה על האמון ועל האמונה. ותודה לרבים מכם שאף ביטאו את הערכתם על ידי תמיכה כלכלית בתיבה משמאל. הכסף שלכם יופנה ישירות לתפעול הבלוג ושיפוציו, והוא מאפשר לי מרווח נשימה כלכלי עד שייסגרו ענייני השת"פים המסחריים שמתבשלים. אז שוב, תודה רבה ונרגשת.

ראש השנה. תפילות, סעודות, שופרות, משפחות. יומיים בלי אינטרנט ובלי סרטים. אני לא יודע מה התוכניות שלכם לראש השנה, ואם אתם מבקשים את העצה שלי, אני מציע גם: להתנתק. להרהר. להתבונן. עצה קבועה שלי ליום כיפור, אבל נדמה לי שכדי להרוויח אותה ביום כיפור, צריך להתאמן עליה ולכוון אותה כבר בראש השנה. אבל אם אתם מעדיפים להישאר באינטרנט בראש השנה, אם זה הפולחן שלכם, אני מעביר את הפיקוד אליכם ב-50 השעות הקרובות. אם אתם ממשיכים הכל כרגיל, עדכנו מה חדש, או קדמו כאן חופשי את הבלוגים שלכם, ופוסטים אחרונים שכתבתם. איחולים לשנה הבאה, לקולנוע הישראלי, גם זה המקום לכך. פוסט שלם שכולו אוף-טופיק (אלא אם יש לכם מה לכתוב על ראש השנה). השמצות? אנא, לא. לא היום.

ציוץ