04 אוקטובר 2012 | 21:44 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

לא בחיפה, לא בלוס אנג’לס

האתר הזה, שמציג אנימייטד גיף מסרטים, פשוט מקסים. הגעתי אליו באמצעות הטוויטר של סטיבן פריי. למשל הזה הנ”ל מ”שמונה וחצי”.

=================

אני מזכיר: “המאסטר” של פול תומאס אנדרסון יצא היום לבתי הקולנוע, והנה הביקורת שלי עליו. אני קצת בסחרור מהסרט, אבל נדמה לי שמפיצי הסרט אינם שותפים לקדחת “המאסטר” שלי. לתל אביבים שבינינו הם מחביאים את הסרט במרתפי רב חן 4. זה מה שכתבתי הבוקר בפייסבוק:

פורום פילם הורגים את “המאסטר”. הם כנראה לא אוהבים את הסרט או לא מאמינים בו. עם קצת פחות אגו וקצת יותר אסטרטגיה אפשר היה ליצור סביבו אירוע קולנועי, לפחות תל אביבי. אם היו משבצים אותו בגת או בקולנוע לב (אפילו בסינמטק), היה נוצר סביבו תור של מעריצי פ.ת אנדרסון, ושיחות ודיונים וויכוחים ופולחנים. אבל לשבץ אותו בהקרנות ערב ברב חן 4? סרט שצולם ב-70 מ”מ?! , וואט. דה. פאק. קברו אותו. ואכן, זה לא סרט פשוט, אבל זה בדיוק מסוג הסרטים שבתי הקולנוע של פעם בתל אביב – בית לסין, פריז, תמוז – היו הופכים אותו לשיחת העיר.

=================

אני כבר הרבה זמן מנסה למצוא התאמה בין נתוני סטטיסטיקות החיפושים באתר ובין נתוני הצלחתם של סרטים בארץ. השבוע נמצאה התאמה מושלמת: שני החיפושים שהביאו אליי מגוגל הכי הרבה קוראים (חוץ מ”סינמסקופ” ו”יאיר רוה”) היו “עסקה מגונה” (שלא אהבתי) ו“לופר” (שכן אהבתי) למעשה, הביקורת שלי על “עסקה מגונה” היתה הפוסט הכי נקרא החודש בבלוג. ואכן, אני רואה באתר של סינמה סיטי ש”עסקה מגונה” ו”לופר” הם שני הסרטים הכי נצפים שם כרגע.

=================

ובעודי כותב את הפוסט הזה הגיעה הבשורה שבפרס תא המבקרים – שחולק הערב בפסטיבל חיפה – זכה “המשגיחים” בפרס סרט השנה מטעם מבקרי הקולנוע של ישראל. רועי אסף זכה בפרס שחקן השנה. ו-הפתעה: יעל טוקר, מ”רווקה פלוס”, זכתה בפרס שחקנית השנה. בפרס הסרט הזר זכה “היו זמנים באנטוליה” של נורי בילגה ג’יילן. אף אחד מהבחירות שלי (“העולם מצחיק”, אוהד קנולר על “הסיפור של יוסי”, מורן רוזנבלט על “אודם” ו”הוגו”) לא זכה. כמעט כשגרה.

================

הבשורה שפורסמה אמש ב”וואלה”, על כך ש”לא בתל אביב” של נוני גפן התקבל לפסטיבל AFI בלוס אנג’לס, לא מאוד הפתיעה אותי. מרגע שהסרט קיבל את הפרס שלו בפסטיבל לוקרנו היה ברור שהוא יתחיל עכשיו סיבוב פסטיבלים בכיר. לראייה, הוא יוצג ב-AFI לצד “קוף”, סרט המאמבלקור האמריקאי שזכה בלוקרנו בפרס הראשון בקטגוריה שבה “לא בתל אביב” קיבל את הפרס השני. לא, זה לא הפתיע. מה שהפתיע אותי הוא שראיתי את רשימת הסרטים שיוצגו לצדו בסקצייה הזאת של הפסטיבל, קטגוריית ה”אוטרים החדשים”, סרטים מכובדים שזכו בפרסים בכירים ממנו – סרטים כמו “אחרי לוסיה”, נציג מקסיקו לאוסקרים, שמציג עכשיו גם בחיפה, או “קליפ” הסרבי שהציג בירושלים (וקצת הזכיר לי את “שש פעמים” של יונתן גורפינקל), ויש שם גם את “אנטי-ויראלי” של ברנדון קרוננברג שמציג עכשיו באייקון (שלא ראיתי) – ומבין הסרטים שראיתי, “לא בתל אביב” הוא הטוב מביניהם. זה מה שהפתיע.

רשימת הסרטים המלאה של ה-AFI תתפרסם ביום חמישי הבא. אני לא בקיא לגמרי בתנאי הקבלה לפסטיבל – האם העובדה ש”למלא את החלל” מוצג בפסטיבל ניו יורק ימנע ממנו להיות מוקרן גם שם – אבל אני מניח שיהיו שם סרטים ישראליים נוספים לצד “לא בתל אביב”.

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “לא בחיפה, לא בלוס אנג’לס”

  1. מארק 4 אוקטובר 2012 ב - 22:40 קישור ישיר

    מסוגל לבלות שעות בטאמבלר של iwdrm.מדהים.

    • מורן 12 אוקטובר 2012 ב - 2:43 קישור ישיר

      (:
      בדיוק מה שבאתי לכתוב.

  2. אליאב 5 אוקטובר 2012 ב - 1:13 קישור ישיר

    לא מזמן ביס פלנט ראיתי שלהצעה מגונה יש המון הקרנות (וגם בשני אולמות). בטח בסינמה סיטי זה אותו דבר.

  3. אורי 1 5 אוקטובר 2012 ב - 13:46 קישור ישיר

    “המאסטר” גם מופץ במעט מאוד בתי קולנוע, כך שבאזורים שלמים ברחבי הארץ אין אפשרות, נכון לעכשיו, לצפות בו. בושה.

  4. ערן 6 אוקטובר 2012 ב - 3:36 קישור ישיר

    ל-AFI אין דרישת פרימיירה אמריקאית. לפי מה שאני יודע הם לא קיבלו כמעט הגשות של סרטים ישראלים השנה.


השאירו תגובה