ידה-ידה-ידה, יצא ככה שכמעט בכל שנה יוצא לי לבלות עם המשפחה כמה ימים בטבריה. לא משנה. העניין הוא כזה: בכל שנה טבריה היא לא יותר מתחנת מעבר בדרך לאטרקציה הגלילית הבאה – ראש פינה, צפת, החולה, וכו'. השנה, בפעם הראשונה, פתאום קרה לי משהו: הנתיבים המוכרים והנדושים של טבריה נראו לי חדשים, אחרים, היה בהם קסם שלא היה שם קודם. לקח לי כמה שניות להבין: אני מזהה רגעים מתוך "העולם מצחיק" בעיר הזאת. חי נפשי, "העולם מצחיק" של שמי זרחין עשה לי לטבריה מה ש"לה דולצ'ה ויטה" עשה לי לרומא. אני מסתובב בעיר ומרגיש שאני מחפש פינות מוכרות מסצינות שאהבתי. זה לא קרה לי עם "אביבה אהובתי", אבל השנה פתאום התחלתי לשאול את עצמי האם הרחוב המקורה (הגליל) הוא זה שבו הולכת צפי בפתיחת הסרט לצלילי המערכון "הקפטריה בטבריה"? האם באחת הווילות היקרות הצופות בקו ישיר אל הכנרת צולמה הסצינה בבית הוריה של צפי? האם זו הגינה שבה עצר זאב רווח עוברים ושבים וביקש מהם להצדיע לו? תהיתי האם להרים טלפון לשמי זרחין ולבקש ממנו כתובות מדויקות לאתרי צילום, והחלטתי שלא. עד שיום אחד יבוא לי. בינתיים, נהניתי להסתובב ולפנטז דווקא מבלי לדעת האם המקום שאני רואה הוא אכן אתר הצילום האמיתי. הנה שני אתרים כאלה:

א. אני די משוכנע שעל הגבעה העגולה הזאת רקד ישראל קטורזה עם הכבשה שלו, חרופה, באחת האפיזודות שהכי אהבתי בסרט. ואם לא עליה, אז על דומה לה. אגב, נראה לי שהגבעה הזאת נמצאת בסכנת הכחדה, יש פעולות פיתוח רבות סביבה – סלילה וחפירה – כך שנראה לי שהיא לא תשרוד עוד הרבה.

ב. על המוסד הקולינרי הזה חשבתי רבות כשראיתי את "העולם מצחיק". דני שטג מגלם בסרט מסעדן אמיד שיש לו גם פלאפל/שווארמה וגם מסעדת סושי צמודים זה לזה. ומיד תהיתי האם לקומפלקס השווארמה/תאילנדי/סיני של ניר היתה השראה לפיוז'ן הטברייני בסרט.

"העולם מצחיק" כבר יצא בדי.וי.די, ואולי אניח יד על עותק ואנסה לחפש עוד אתרים טברייניים שאני מזהה מביקורי השנתי בעיר. מפיצי הסרט גם אומרים לי שלמרות שהם הפסיקו לפרסם את נתוני הצפייה בסביבות ה-180,000 צופים, הרי שהסרט – שעדיין מוצג בסינמה סיטי – כבר הגיע באופן רשמי ל-200,000 צופים. הם מודים ש"למלא את החלל" יהיה הסרט הישראלי הנצפה ביותר השנה, אבל עוד לא. עוד מעט. את מספרי האמת הסופיים ממילא נקבל רק כעבור שנה, אז כרגע אמרו: "העולם מצחיק" – 200,000 צופים, המספר ש"למלא את החלל" אמור להגיע אליו בשבוע הבא.

ציוץ