"שומרי האגדות". במקום ה….

חנוכה. חופש. מה שאומר שרוב מוחלט של ההצגות היומיות בבתי הקולנוע מוקדשות לסרטי אנימציה בתלת מימד ומדובבים (שמתם לב איך תלת מימד הפך בעצם לטכנולוגיה המזוהה עם סרטי ילדים?). מה שאומר שצריך לערוך מצעד ולדרג את שלושת סרטי האנימציה הבכירים כרגע בארץ. מודה, לא ראיתי את "העולם על פי דינו" או את "ג'לי טרזן". אם מישהו ראה ויכול לעדכן איך הם, בשמחה. אותי סרטים כאלה שנשלפו מהשד-יודע-איפה לא מעניינים. לעומת זאת, היה סרט אחר שעניין אותי לצרף לרשימה: "פרנקנוויני" של טים ברטון. אבל הוא עף כל כך מהר מבתי הקולנוע שאפילו לא הספקתי לראות אותו. נראה לי שזה הסרט שעף הכי מהר מבתי הקולנוע השנה, לא? וזה די מדהים שאף רשת לא נותנת לסרט הזה להגיע לחופשת חנוכה. בסינמה סיטי מעדיפים להחזיר לאולמות את הסרט המלזי "דגים נגד תרנגולות" מאשר לתת לטים ברטון עוד יום אחד מול קהל. אז מי בטופ?

1. “ראלף ההורס". סרט מרהיב ביופיו מאת אולפני דיסני, על דמות משחק מחשב שמחליטה לברוח מהמשחק שלה ולהפוך לגיבורה במשחקים אחרים. חובבי משחקי וידיאו משנות השמונים ועד היום יתמוגגו מאינספור מחוות קטנות באנימציה ובדמויות למשחקים מימיי האטארי ועד ימינו, ומהעולם הוויזואלי הזרחני של הסרט הזה. יש בו מערכה ראשונה פשוט נפלאה, מערכה שלישית מוצלחת, אבל המערכה השנייה קצת תקועה במקום וחוזרת על עצמה – בשביל סרט שהבטיח לנו שהוא הולך לדלג ממשחק למשחק, הוא ננעל מהר מדי על משחק אחד, מסוכר מאוד, וממיר את הומור משחקי הווידיאו במשחקי מילים על ממתקים. אבל אחרי כמה רגעים מיותרים, הסרט חוזר למסלולו. הוא בהחלט ממתק עיניים מסמא מיופי.

2. “פראנורמן". אנימציית סטופ-מושן וסיפור מעט מקאברי אבל מלא לב וחום, על נער שניחן בתכונה יוצאת דופן: הוא רואה רוחות רפאים. מה שהופך אותו לפריק של העיירה, ולילד שכולם מציקים לו, כולל אביו. אבל כשרוחה של מכשפה חוזרת להטיל את אימתה על העיר, הילד הוא היחיד שיכול לצאת מולה, ופתאום הוא הגיבור. למרות הקדרות, הסרט הזה עובד מצוין גם עם ילדים, לא מעט בזכות ההומור המשובח שלו, והמסר הסבלני, הסלחני והתמיד אפקטיבי: שאין טעם להשיב באלימות על מקרי אלימות, שהרי אז האלימות ממשיכה לנצח.

3. “שומרי האגדות". נחמד שאולפני דרימוורקס מניחים מפעם לפעם לסרטי הדחקות (“מדגסקר", “קונג פו פנדה") ומתמקדים בסיפור עם יותר בשר (בפעם האחרונה הזה היה עם "הדרקון הראשון שלי"). “שומרי האגדות" נאה מאוד לעין, ויש בו לקט של דמויות מאגדות העם של ילדי אמריקה (סנטה קלאוס, ארנב הפסחא, ג'ק פרוסט) שיוצאים להילחם נגד הבוגימן. יש לא מעט רגעים יפים בסרט, אבל משהו מהותי בתוכו חסר. יתכן ובשביל סרט שעוסק באגדות, הוא קצת לוקח את עצמו ברצינות יתרה.

ציוץ