תצחקו ותשתעשעו כפי שמעולם לא צחקתם והשתעשעתם
מורדי אלון, מו"ל לשעבר ואיש תוכן בהווה, השיק בשבוע שעבר בלוג בשם "בתי קולנוע של פעם", שמציג את יצר האספנות שלו בכל הקשור לקולנוע. לאלון יש, אני מבין, אוסף פוסטרים נרחב, והוא מתחיל להציג אותו בבלוג. בפוסט השני שלו (אחרי פוסט בכורה בו הוא מספר איך יהודה פוליקר וזכרונות הקולנוע שלו הביאו אותו להשיק את הבלוג) הוא מציג אוסף של כרזות לסרטים מ-1967 בקולנוע שרון בנתניה (טלפון: 2909). למשל הכרזה הנ"ל לסרטו של קן אנאקין, "אנשים מופלאים במכונות מעופפות", שהגיע לנתניה שנתיים אחרי שאר העולם, אבל אני פעור עיניים לגלות שהוא הוקרן בקולנוע השרון ב-70 מ"מ ובשיטת טוד-איי.או (או טו-די-או בלשון הכרזה). ובצבעים נהדרים.
או זה:
היצ'קוק בהצגות הערב (אבל לא בשבת), וסרט הודי בהצגות יומיות. והכרזה היא גם הביקורת: "סרט שכולו הפתעות ומתח דרמטי המחשמל את הצופים למן הרגע הראשון".
ויש שם עוד המון אוצרות, וזה רק מ-1967. על "עליזה מזרחי" של מנחם גולן נכתב בגאווה שהסרט מוצג בד בבד עם תל אביב, חיפה וירושלים. וביוני: "הבלש בעל רגלי הקטיפה" בערב, "האיש עם אקדח הזהב" ביומית (אבל לא ג'יימס בונד).
הכיף שם לא נגמר.
==================
אוליביה פר, עד השנה מנהל פסטיבל לוקרנו ומהשנה מנהל תחום הקולנוע בארטה, מסכם באתר של ארטה את סרטי השנה שלו. במקום הראשון, תיקו: "מנועים קדושים" של לאוס קאראקס ו"טאבו" של מיגל גומש. במקום השני: "השוטר" של נדב לפיד.
==================
ויה הפייסבוק של אבנר שביט: מישהו מאנשי "קולג' הומור" לקח את כל סרטי קוונטין טרנטינו – כבמאי וכתסריטאי – והפך אותם לעבודת וידיאו קונספטואלית בה הוא מסנן ומדביק כל איזכור תרבותי שהדמויות אומרות ומציג אותם לפי סדר כרונולוגי. צ'רלי צ'פלין ראשון, לינדסי לוהן אחרונה. הפטיש של טרנטינו לניים-דרופינג מעולם הפופ נהיה כפייתי מאי פעם, בייחוד כשהוא פוגש באיש הכפייתי שהלך ומיין את הכל:
הסרט של לני ריפשנשטאל שמוזכר ב"ממזרים חסרי כבוד" יצא לפני קינג קונג
לא קשור לשום דבר:
למישל גונדרי אמורה להיות שנה מעניינת השנה. והנה הוא כבר פותח אותה עם סרטון אנימציה קצר ונחמד: עכבר-ספר. יש כאן בעיקר אחלה מוסיקה (גונדרי בעצמו על התופים)
לינק
http://vimeo.com/56428501
צחקתי והשתעשעתי קלות
ממתי נהיה stagecoach ל'רינגו הצעיר' ומי זה לעזאזל רינגו בסרט הזה ?