קו המשווה: טבלת המבקרים של "עכבר העיר" מהיום ב"בסינמסקופ"
אחד הדברים שיחסרו לי, עם סגירתו של "עכבר העיר" (בגרסתו המודפסת, גרסת האונליין עוד לא נסגרה), הוא הדפדוף השבועי לעבר טבלת המבקרים (או בשמה הרשמי: "קו המשווה"), שבשנים האחרונות שובצה בעמוד הלפני אחרון בעיתון. כפי שכתבתי כאן לפני שבוע, דומני שלא הייתי יחיד בהרגל הזה. וגם עבורנו, שמונת המבקרים שהשתתפו בדף הזה, היה הרגל בקבלת המייל השבועי מהעורך התורן של מדור הסרטים (המון עורכים ומפיקים התחלפו בשנים האלה), לראות מה הם הסרטים שעולים השבוע, ולתת לאלה מביניהם שראיתי – גם כאלה שלא כתבתי עליהם ביקורת – ציון. מוחו של מבקר קולנוע, איש מילים ואינטלקטואל בעיני עצמו, מצוי בשסעת חמורה אל מול הטבלה הזאת. מצד אחד, היינו רוצים להשתמש במילים – הרבה מילים – כדי לתאר את תחושותינו ומחשבותינו ופרשנויותינו על סרט, ולא תמיד סרט מניב פסק דין נחרץ. מצד שני, יש משהו מרתק, מאצגר וגם סתם פשוט כיף בלצמצם את כל המחשבות והרעיונות והתחושות לתוך מספר, שיש בו – צריך להודות – משהו כמעט שרירותי.
אבל זה מהנה וגם שימושי ובעיקר חושף את העובדה שלא כל מבקרי קולנוע חושבים אותו דבר, ושתפקידו של הקורא הוא למצוא את המבקר שהוא מזדהה איתו: בטעם, בדעות או בסגנון הכתיבה.
אז כדי שהדבר הזה שנקרא "טבלת המבקרים" לא ייעלם, ומכיוון שאני מרגיש כלפי הטבלה הזאת אחריות אישית, החלטתי לאמץ אותה לתוך הבלוג. האמת, מגיע לה יותר מזה. מגיע לה מקום ב"גלריה" או ב"7 לילות", ועד שזה יקרה אני אשמור עליה כאן, ואטפח אותה כאן.
אז מה חדש? ככה:
א. אורי קליין פרש. הוא לא רוצה לתת יותר כוכבים. חבל.
ב. אורון שמיר ואבנר שביט הצטרפו. אנחנו עומדים עכשיו על תשעה מבקרים. ארבעה מבקרים מחזיקים מדור בפרינט, ארבעה מבקרים כותבים רק באינטרנט, אחד ברדיו.
ג. אין לי את יכולות העיצוב של הגרפיקאים ב"עכבר" שהמירו את המספרים לכוכבים קטנים, אז אני משאיר את הטבלה במצבה הגולמי, כפי שראו אותה חברי המערכת ולא כפי שראו אותה קוראי העיתון: עם המספרים, ועם הממוצע המדויק ולא המעוגל. זה גם פשוט קובץ תמונה ולא טבלה אינטרנטית. אם יש למישהו פתרון עיצובי קל ונוח לזה, שייצור קשר (תוך כדי כתיבה מצאתי דרך להמיר את המספרים לכוכבים, עכשיו נשארת רק השאלה מה עדיף: המספר או הכוכב. נתלבט על זה יחד בשבוע הקרוב).
תזכורת: סרט צריך מינימום של שלושה מבקרים כדי להיכנס לטבלה.
הטבלה מכילה השבוע 30 סרטים. שלושה סרטים חדשים נכנסו אליה: "תופעות לוואי" של סטיבן סודרברג, "ספרינג ברייקרס" של הרמוני קורין ו"תרז" של קלוד מילר המנוח. מבין השלושה, "תופעות לוואי" הוא המוביל בניקודו.
ונעבור לטבלה:
המשתתפים (לפי סדר א'-ב'):
גידי אורשר, גלי צה"ל
שמוליק דובדבני, ynet
זהר וגנר, "עכבר העיר" לשעבר ובקרוב באתר "הארץ"
יהודה סתיו, "ידיעות אחרונות"
ישי קיצ'לס, "ישראל היום"
יאיר רוה, "פנאי פלוס" והבלוג הזה.
אבנר שביט, "וואלה"
אורון שמיר, "עכבר העיר אונליין"
מאיר שניצר, "סופהשבוע"
טבלת המבקרים לסוף השבוע של ה-28.3.2013 מונה 30 סרטים. הסרטים שעלו השבוע מסומנים בצהוב. הנה היא:
לא יודע למה אתה כל כך שמח לפרסם את זה. זה מאפשר לכולם לראות ביתר קלות שחשבת שסרטים כמו "מעשייה אורבנית" או אפילו "רוק בקסבה" טובים יותר מסרט כמו "אהבה" של הנקה, או ש"בננות" טוב כמו "ארגו". זה אחלה לתמוך בקולנוע הישראלי והכל, אבל זה מגחיך את כל התהליך.
כמו שיאיר עצמו אומר, ממש בפוסט הזה: "היינו רוצים להשתמש במילים – הרבה מילים – כדי לתאר את תחושותינו ומחשבותינו ופרשנויותינו על סרט, ולא תמיד סרט מניב פסק דין נחרץ".
כל ביקורת על סרט מנומקת לגופה. בשביל זה צריך לקרוא את הביקורת המלאה. טבלת המבקרים היא תקציר מאוד מקוצר של זה. התרשמות ראשונית, טוויטרית באופיה.
וחוץ מזה, אין בכלל אפשרות להשוות בין סרט ישראלי נסיוני (ונהדר, לטעמי) של במאי שזו לו יצירת ביכורים ("מעשייה אורבנית") לבין סרט זוכה אוסקר של במאי תיק וידוע ("אהבה" של מיכאל האנקה). לטעמי שניהם מקבלים 4 כוכבים, אבל להאנקה, שסרטיו בד"כ שווים 5 כוכבים (אני מאוד אוהב את הבמאי הזה) זה כבר פחות מדי. ליצירת ביכורים נסיונית ישראלית זה הרבה.
ואגב, אם נותנים לי בחירה בין "בננות" לבין "אהבה" לצפייה שנייה – אני בוחר ב"בננות". עניין של טעם.
וחוץ מזה חוץ מזה – הטבלה הזו היא סוג של קו משווה בין המבקרים הפועלים לגבי כל סרט וסרט. סוג של התרשמות ראשונית.
לגבי הסרטים החדשים שעלו השבוע: "תופעות לוואי" הוא לטעמי סרטו הטוב ביותר של סודרברג זה כמעט עשור (לטעמי, 4 כוכבים). "תרז" הוא סרט בינוני (לטעמי, 2 כוכבים וחצי). על שניהם הרחבתי בבלוג שלי בביקורות מפורטות יותר (אתם מוזמנים. בניק לינק)
העם דורש ארז דבורה. אם אין קליין, אז שיהיה לפחות מבקר אחד שמבין משהו בקולנוע.
אחלה עבודה רוה !!
הארות: "אנטוליה" המסקרן עדיין מוקרן בישראל ??
(בלי קשר לסנימטקים שאני גם אוהב, לטעמי סנימטק ראש פינה ו'קפה עממי' בחיפה- הטובים בצפון והשאר הם כמעט בזבוז זמן)
אם לא, חבל שאין חבר'קה כמונו שעובדים בקריון, יס פלנט וכאלה, לדעת לזהות אילו סרטי איכות ראוי ושווה להשאיר באולמות לעודד קצת חודשים, מרוב שהם טובים.
ו"אהבה" הזה (וכמוהו רוב סרטי האנקה) כזה סרט יבש ומיובש,
ובלי לפגוע, קליין ורוה (דובדבני ופישלר גם מראים איכויות) מייצגים טעם בוגר ונטול פניות, פי 30 מאורשר ושניצר, שתרמו את שלהם אבל מייצגים טעמים בלתי רלוונטים כבר, עבור סרטים שיש בהם מימה להינות ולהתרגש גם.
עם זאת- ממקום 4 עד 9 (מלבד "מולייר" שעדיין צרפתי והומלץ על ידי קליין- סימן מעולה לעתיד) — ראיתי וגם אהבתי, אז הרשימה הזו- בסך הכל- סממן מעולה לאיכות !!
לעוד.. ראו בניק-לינק שלי. עם לחיצה על ד. כמובן, לרשימות המלצות-תרבות- דה לוקס של השופרה דה שופרה, הדובדבנים שבקצפות.
עדיף מספרים על כוכבים
לא נמצאו שלושה מבקרים שראו את נוכלת בהזמנה?
How about megafon-news.co.il? What about the scoring over there?
יישר כוח. הטבלה היא כלי החלטה מעולה מה לראות