כאמור, חוץ מרשימת הסרטים הישראליים המוקרנים במסגרות הרשמיות והצדדיות בפסטיבל קאן, יהיה מעניין לעקוב אחר הנוכחות הישראלית בשוק הסרטים של קאן. לזה וגם לזה יש חשיבות, וניתן לאמוד מכל מסגרת עד כמה חמה המניה של הקולנוע הישראלי. כי השוק של קאן הוא ממש כמו בורסה, הביקושים וההיצעים מבטאים את ערכו של כל סרט, וערכה של כל תעשיית הסרטים של אותה מדינה. יהיה מעניין לראות אילו סרטים ישראליים יובלטו בשוק של קאן על ידי הנציגים המקומיים, ויהיה מעניין לא פחות לראות אילו סרטים ישראליים יככבו דווקא בדלפקים של הסוכנויות הזרות. סוכן המכירות הצרפתי Films Distribution יקדם בקאן שלושה סרטים ישראליים: "בננות" של איתן פוקס, "שש פעמים" של יונתן גורפינקל ו"כידון" של עמנואל נקש.

והבוקר הגיעה ההזמנה הנ"ל מסוכן המכירות הספרדי 6Sales שמעדכנת שהסרט עם הבאז הכי גדול מפסטיבל טרייבקה – "מי מפחד מהזאב הרע" – יוקרן בקאן בהקרנות שוק הסרטים ("הבטיחו כבר עכשיו מקום!"). סרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו אמנם לא זכה באחד הפרסים בפסטיבל (הכבוד הזה נפל בחלקו של "The Rocket", שכבר יצא עם פרסים מחטיבת סרטי הנוער של פסטיבל ברלין), אבל יצא עם המון – אבל באמת המון – תשבוחות מצד בלוגרים ומבקרים.

למשל "סקרין דיילי". או ה"הוליווד ריפורטר". או האתר "קומפלקס" שמסכם את טריבקה ומציב את הזאבים כאחד הסרטים שטובים שנראו בו. או האתר "דרד סנטרל" שעושה אותו דבר בדיוק. וב"Twitch" משוכנעים של"מי מפחד מהזאב הרע" מובטח רימייק אמריקאי, וצופים לפפשולסים קריירה הוליוודית. היי, יום יבוא ואוכל להגיד לילדיי – הקשלס הזה שעכשיו גורף מיליונים באמריקה? הוא פעם לא אמר לי שלום ברחוב.

================

אבל ראו ראו: "מי מפחד מהזאב הרע" הוא לא סרט הז'אנר הישראלי היחיד שמייצר כותרות בתקשורת האמריקאית כרגע, יש גם את "המשימה X" שעלה בסוף השבוע להקרנות בקולנוע קוואד בווילג' (אחד מבתי הקולנוע האהובים עליי בניו יורק ועם תוכניה אקלקטית לחלוטין). רגע, "המשימה X"? שמענו בכלל על הסרט הזה? ובכן כן. אולי אפילו כתבתי עליו משפט  וחצי בעבר. זו הפקה עצמאית לחלוטין שנוצרה על ידי כמה תלמידי קבלה ובעלי תשובה שניסו לייצר סרט פעולה/חיזרים/אמנויות לחימה בעל מסרים הלקוחים מעולם הקבלה. "מטריקס" היה המודל שעמד לנגד עיניהם (יותר "מטריקס 2", למען האמת). לכאורה, בדיוק מהחומרים שאני אמור לזלול בהנאה – גם יהדות ואמונה וגם ניסיון לעשייה ז'אנרית (וגם דני שטג ושרון רג'יניאנו בתפקידי משנה קטנים). אבל הסרט הזה, שהוקרן לשניה וחצי בסינמטק תל אביב בשנה שעברה אבל זכה דווקא לאהדה בהקרנות סגורות במרכזים קהילתיים של ציבור דתי (הייתי באחת כזאת), פשוט לא מצא חן בעיניי. משהו שם היה, נו, לא לטעמי, עם כל החיבה שלי לניסיון שהוא עושה. אולי הוא היה דל תקציב מדי, אולי כי ראשו היה בענני הקבלה יותר מאשר בענני הקולנוע, אבל אני העדפתי להתעלם ממנו. ועכשיו, ללא מפיץ אמריקאי, וכשהוא נסמך על יחסי הציבור של הקוואד בלבד זוכה "המשימה X" לביקורות מעיתונים בולטים. ב"ניו יורק טיימס" וב"הוליווד ריפורטר" נותנים לסרט על הראש. אבל דווקא ב"ווילג' וויס" מצליחים ללמד על הסרט זכות ולמצוא בו נקודות טובות.

ציוץ