דפש מוד והמחלה
יכול להיות שביומיום אני נתפס כסנוב בעל טעם אליטיסטי מתנשא. "מנועים קדושים" ו"עץ החיים", אחרי הכל, היו הסרטים האהובים עליי בשנתיים האחרונות. אבל כשזה מגיע לדפש מוד, אני בדיוק כמו כולם (טוב, כמעט כמו כולם את "Just Can't Get Enough" אני פשוט לא סובל כבר 32 שנים). הייתי קול עם הכרטיסים ביד שלושה חודשים, אבל מאז שהלהקה נחתה אמש והגיעה למלון הילטון בתל אביב, אני מודה שאני בקדחת דפש מוד טינאייג'רית, שתתפוגג רק מחר (שלישי) ב-23:00. זרמו איתי.
אבל יש במעריצי דפש מוד אלמנט שהוא תעלומה מבחינתי: איך יתכן שבישראל הפך "Shake The Disease" לאחד השירים הכי מוכרים ואהובים של הלהקה. אחרי הכל, סינגל יחסית זניח בדיסקוגרפיה של הלהקה, שלא נכלל באף אלבום אולפן (רק באוספים), שהגיע רק למקום ה-18 במצעד הבריטי ב-1985. לא להיט גדול. וגם שיר שמייצג רגע קטן ויוצא דופן בתולדות הלהקה, התקופה הגרמנית שלה שבה היא ניסתה להתחבר לגל התעשייתי הגרמני/בלגי – של ניצר אב ופרונט 242 ואיינשטורצנדה נויבאוטן – ולהעניק לו גוון מלודי/רומנטי. התהייה שלי מגיעה ממקום מאוד אליטיסטי ומתנשא: זה אחד השירים של הלהקה שאני הכי אוהב. אז איך ייתכן שכל כך רבים ואחרים גם? הסבר אפשרי לכך הוא שהאלבום הראשון שבו נכלל השיר הזה היה אוסף הסינגלים מ-1985, שזה התקליט – ולימים, הדיסק – שהשיק את קדחת דפש מוד בישראל. אני זוכר את הימים השחורים האלה כאילו היו אתמול, ההתמודדות הראשונה של נער בן 17 עם העובדה שכל הארץ מתאהבת פתאום בלהקה שלו. הקנאה! אני איתם מאז "Speak and Spell", מאז "A Broken Frame", מאז "Construction Time Again", אני מחזיק את כל ה-12 אינצ'ים שלהם עם הרימיקסים שלהם והבי-סיידס, מרגיש ייחודי בהערצתי ללהקה שחשבתי שרק אני מכיר, ופתאום אני שומע את "אוסף הסינגלים 81'-85" מתנגן מאוטו של ערס עם ניאנים סגולים מתחת לשסי מתנגן בדיזנגוף? אני מתוודה: שנה החרמתי את דפש מוד על זה. עברתי ל-Woodentops ול-New Model Army. אבל זה עבר לי עם "Black Celebration" (זה קרה לי שוב כשראיתי את סרט ההופעה הראשון שלהם, "101"' והבנתי שעכשיו כל נערי הקולג'ים באמריקה מתחרים איתי על אהבתם לדפש מוד. שוב החרמתי אותם שנה. עד ל"Violator".
בקיצור, "Shake The Disease". גרסת המקסי סינגל. הם כתבו את זה על ימי האיידס. היום זה על מחלת הדפש-מודיטיס שאני – ו-50,000 כמוני, בוודאי יותר – לוקים בה:
זה ממש אבל ממש לא על איידס! זה שיר אהבה, צריך רק לקרוא את המלים של השיר.
===================
רוה למיקי: אל תהיה נאיבי. תקרא בין המילים של השיר.
לפני עשר שנים כמעט קניתי קסטת אוסף מיד שנייה (בשוק עתיקות בכיכר דיזינגוף) – בשם "אלטרנטיבה 1" היא נפתחת בShake the disease (ממשיכה בr.e.m הסמיתס ועוד ידועים פחות). היא גם מ-85 ונערכה על ידי משה מורד מCBS.
רב הסיכויים שזה לא שיר שנכתב במודע על איידס. יש הסבר די משכנע על מה הוא כן – פה : http://www.songmeanings.net/songs/view/39225/
אבל מה זה משנה. אם זה מתאים לך לפרש אותו בצורה הזו – סבבה.
שיעור קצר במורפולוגיה גרמנית: איינשטוּרצֶנדֶה (תואר ברבים) נוֹיבּאוּטן (שם עצם ברבים)
=====================
רוה לענבל: המבוכה בטעות הזו אינה קשורה לשגיאה המורפולוגית, בה אני לא בקיא, אלא בשגיאה המוזיקלית. זו שגיאה נפוצה שבשנות השמונים אני הייתי מרבה לתקן את עמיתיי בה (זה כמו לטעות ב"דה ז'ה וו") ועתה נפלתי בה אני.