שנה טובה
שנה טובה, ידידיי. כיף לי איתכם, ותודה שאתם כאן. השנה הקרובה, אני מקווה, תהיה הגדולה ביותר בתולדות הבלוג עד כה, עם תוכניות בשפע להתרחבות און-ליין ואוף-ליין. אני מקווה שתמשיכו לבקר גם בתשס"ט, ושניפגש בסרטים.
וב-24 השעות הבאות בתגובות, אנא שתפו אותנו במשאלותיכם לשנת תשס"ט. משאלות קולנוע מן הסתם. אבל לא רק: שנת המאה לתל אביב, שנת בחירות ומיתון בישראל ובאמריקה, שנה לפני סוף העשור הראשון של שנות ה-2000. מה אתם מאחלים לעצמכם, ולנו, על המסכים בבתי הקולנוע, בבית, על המחשב, מה אתם מאחלים לבלוג. ומה אתם מאחלים לעצמכם סתם ככה לחיים. וגם סתם משאלות. הכל הולך.
שנה טובה!
אני מאחל לכבוד השנה החדשה אושר לכולם, שיהיו הרבה סרטים מעולים ולבלוג אני מאחל שיהיו הרבה פוסטים חדשים ושיאי הכניסות לבלוג ישברו כל שני וחמישי! 😉
רק עוד סרט אחד…ועוד אחד….ועוד אחד…ועוד אחד…,
שנה טובה יאיר – לך ולמשפחה ולסינמסקופ העברי והמאונגלז.
בתחום הסרטים: שפולמן יזכה באיזשהו אוסקר, שיהיו הרבה סרטים ישראלים מצויינים, כמו שכתבתי פה פעם – שיהיה סרט מעולה של שפילברג, חדש. שיוזמות קולנועיות חדשות כמו הסינמטק החדש בהרצליה, וזה בחולון יעלו ויפרחו.
מבחינה פוליטית אני מקווה מאוד שאובמה ינצח, בתל אביב דב חנין יהיה ראש עיר, ובתור ראש ממשלה אצלנו – אין לי מושג, אבל רק לא ביבי.
שסינמסקופ ישבור שיאי כניסה גם בשתס"ט.
מצטרף לדבורית ומוסיף:
שתקציבי הקולנוע לא רק שלא יקוצצו – שיורחבו
שהסרט שלי חזכה בחיפה
שנעשה מלא סרטים מצויינים
שנה טובה
התמונה זו מחווה לקורבן?
שנזכה לראות מסטרפיסים מתוצרת הארץ ומהעולם כולו.
שיופק סרט אמנותי בתלת מימד.
שיהיה שלום.
שנה טובה לכולם, ואני מאחל לכם רק דבר אחד: בריאות. קצת פולני, אני יודע, אבל זה באמת כל מה שצריך.
אורי האמיתי – דרורית, לא דבורית. דבורית יש רק אחת וזו לא אני.
🙂
וסינפיל ואוטו פוקוס, שלום ובריאות זה הכי חשוב.
אוסקר לפולמן או לפחות מועמדות (ולצערי, לא ראיתי את הסרט. מי שעקב אחרי התגובות שלי כאן, יודע גם למה.)
תקציב שישקף את הצלחת הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם.
כסף זר.(CO PRODUCTION וכהכנסות בכלל)
הפקות זרות ושיתופי פעולה.
פריחת ז'אנרים שעד כה לא נראו מספיק בקולנוע הישראלי, אקשן, מדע בדיוני, אנימציה, אולי אפילו אימה.
סגירת הערוץ הראשון ופתיחת ערוץ ציבורי חדש, כזה שיהיה מבוסס על הדגם של ערוץ 4 הבריטי.
מוות שקט ומהיר לכל ז'אנר הריאליטי ותחיית המתים לדרמה, זו הבודדה או הסידרתית, המסורתית או החדשנית והמטלטלת.
אמן.
אה כן,
כתוביות עברית בכל עותק של סרט ישראלי שיוצא לבתי הקולנוע.(נגישות ל 700.000 כבדי שמיעה בארץ!)
הבאזז מתחיל
http://www.awardsdaily.com/?p=2741
שסעיפים 2-4 אצל אבינתן יגררו בהכרח את החמישי.
רק זה מה שחסר: שבסוף ייתנו עוד כסף אבל זה יילך בול לאותו הדבר.
וכן, שנה טובה וכו', וגם מזל טוב לסטיבי!
היום הילדה חוגגת עוד אביב לרשימה.
מזל טוב!
שהסרט החדש של בלה טאר – "האיש מלונדון" יוקרן בפסטיבל חיפה או בכל פסטיבל אחר או בלווין.
יותר סביר שבחמורוטק 🙂
שנה טובה, מי ייתן וכל תוכניותינו יתגשמו.
ובנימה אופטימית יותר – שנה טובה, מאוד, לכולם!
לבלוג, אאחל את כל מה שהוא מאחל לעצמו (הרי הוא יודע הכי טוב מה תוכניתיו).
לגולשים, שיתגשמו משאלותיהם הקולנועיות (והשאר גם) ושימשיכו להחכים (ולהרגיז) אותי.
לעצמי… לא יודע, אולי התחלות חדשות, איזו צפייה במאסטרפיס אמיתי אחד (נוסף) ואיזו ציפייה דרוכה לסרט הבא של כריסטופר נולאן.
אה, ולסטיבי מזל-טוב וחודש קל ככל האפשר 🙂
המשאלה שלי לשנה החדשה מסתכמת במילה אחת של חמש אותיות:
אובמה
שנה טובה, של סרטים ישראליים ראויים ולא מתחנפים
שלא כמוך, אני לא מתלהב מן הקולנוע המקומי העכשווי
מה אני אגיד לכם? שתהיה לכם שנה נהדרת, כזו שמנפקת המון סרטים מרגשים (ישראלים וזרים כאחד) שמצדיקים את הציפיות הגבוהות שתולים בהם וכאלה שמתגלים ככה ללא הכנה. שתהיה שנה שבה הטובים יהיו על הגובה לכמה שנים (אובאמה, אובאמה – למי שלא הבין, וגם לבני אצלנו, האופציה היחסית בסדר בין שאר המועמדים שאינם ראויים בכלל להתייחסות), שמפלגת העבודה תזרוק כבר את ברק לכל הרוחות(הייתי אומר אותו הדבר לגבי ביבי והליכוד, אבל זה כבר יצריך נס אמיתי), ושערוצי הטלוויזיה שלנו יפסיקו כבר את תוכניות הריאליטי המטומטמות ויתנו לי סיבה לחזור ולצפות בהם (בעצם הפוך: שימשיכו את מתקפת הריאליטי וימשכיו את המגמה המבורכת של הפיכת המסך השטוח החביב שלי למוניטור לדי.וי.די – ככה הרבה יותר כיף), ושבכלל תהיה שנה חביבה לכולנו ושלשאר העולם יכנס קצת שכל לראש.
שנה טובה לכולם. שנה של סרטים טובים. שנה של המשך הצלחות ישראליות בחו"ל (אוסקר ?). וגם : הלואי שהשנה יהיה פרגון גם בתוך קהילת הקולנוע הישראלית. בשנה שעברה עבר פה הרבה דם רע (פרשת "ביקור התזמורת/"בופור"), וגם השנה, במידה פחותה (כל מי שלא אהב את "איים אבודים" זכה לבוז מצד חלק מהאנשים). עושים פה סרטים נהדרים. הצלחתו של אחד לא באה על חשבון השני.להפך. "בופור" היה מועמד לאוסקר. ו"ביקור התזמורת" הצליח מאוד קופתית בחו"ל. שניהם ביחד העלו מאוד את קרנו של הקולנוע הישראלי בחו"ל. אני מאחל לכולנו שנדע לפרגן להצלחות של אחרים.
וחוץ מזה, הסרט הראשון שראיתי בשנה החדשה היה מקסים. סינמטק תל אביב הקרין בטרום בכורה את "נערות הולה" היפני. מכיוון שהסרט לא מופיע ב"לא סופי" של "עין הדג", אני מניח שזהו בלון ניסוי של המפיץ. אם זה המצב, אנא : הפצה, ומהר !
מצד אחד, מדובר בקומדיה בסיסית מאוד,ומיושנת מאוד בעשיה. השימוש במוזיקה כאילו יצא מהטלנובלות, והתסריט כאילו נכתב ע"י סטודנט שנצמד מאוד לחוקים. הרגעים הדרמטיים נמתחים כמו מסטיק. א ב ל
יש בסרט אנושיות ששוטפת את המסך, עריכה ששולטת בקצב בצורה אבסולוטית (יודעת לקחת את הזמן, וללוות את הבנות מצעדי הריקוד הראשונים ועד לפינאלה המלהיב, וגם יודעתלהגביר את הקצב בקטעי הריקוד), משחק נהדר ובמאי אוהב אדם. לא תהיה הקרנה שלא תגרור מחיאות כפיים בסופה. קצת כמו "הנרקוד ?" (היפני המקורי) – מקסים ומרגש.
ועוד אנקדוטה קטנטנה – בדרך חזרה הביתה ראיתי שלטי חוצות לסרט המצויר החדש "איגור", ובצמוד אליהם, שלטים של פאר ויסנר לראשות העיריה. שתי דמויות מצוירות, ושתי דמויות…אחרות. העברתי את העיניים מהר משלט אחד לשני ובחזרה. נראה לי אותו דבר.
שבשנה החדשה בעל הבלוג ימצא זמן לעדכן את הבוקסות הזנוחות משמאל (בעיקר את המלצות ואזהרות הקולנוע, אבל גם לבוקסת הבלוגים לא יזיק עדכון: למה לא להפנות את הקוראים לבלוג של סטיבי, עם אוספי הלינקים המעולים והמעודכנים שלו, במקום לבלוג הזנוח של המארח בקפה דהמארקר או לפינת הקולנוע שלו בקשת, שמפתיעה בעדכונים לוהטים מינואר?).
ויותר חשוב: שבעל הבלוג יחזור להשקיע בביקורות הסרטים שלו (גם באלה שנכתבות במקור ל"פנאי פלוס") את הבהירות, הריכוז והיכולות האנליטיות, הרטוריות והלשוניות שהוא הפגין לאחרונה רק בתגובה לתגובה של קורא.
ועכשיו בגוף שני ובלי מסתורין: אני מדברת על ההסבר שלך לאופן שבו תפישות עולם מתבטאות בבחירות קולנועיות, שהופיע בתגובה לתגובה של איתי על פוסט הגיגי היהדות הנודע "נקודה טובה". אמנם מדובר בפוסט מגה-מוגב ומאוזכר, שמן הסתם זכה לחשיפה רחבה (אבל לא בהכרח של המתעניינים בקולנוע), ובכל זאת, אחרי חודשים שבהם התלוננתי פה די בעקביות על חסרונן המורגש של עריכה ועריכה עצמית (גם בבלוג וגם בעיתון), היה מוזר לראות דווקא בתגובות טקסט תיאורטי, מנומק ומובנה שלך, מהסוג שפעם שובץ יותר בביקורותיך על סרטים ספציפיים אבל היה יכול להיות גם בסיס לקורס אקדמי או למאמר רחב יותר מאלה שהשבועון הדלוח ההוא מאפשר לך לכתוב. אני מאחלת לכולנו שבשנה הבאה גם סרטים, ולא רק פולמוסי אמונה בשקל, יביאו אותך לייצר טקסטים מהסוג הזה.
שנה טובה לכולם! שואלס יחזור עם אוסקר, שיהיו סרטים ישראליים מפתיעים לטובה, ושיהיה לי סוף סוף אומץ להגשים את המשאלות המעלות אצלי אבק בבוידעם ולפנות מקום למשאלות חדשות.
איחולים לסימנסקופ: מה, יכול להיות יותר מזה?…