ספקולנטים
לפני כמה שבועות כתבתי על פרס עינת לסיפורי פנטזיה ומדע בדיוני שיחולק בפסטיבל אייקון המתקרב (זו השנה השנייה). לתחרות הגיעו 87 סיפורים, כולם מוצעים לקריאה באתר התחרות. עשרה מתוכם עלו לשלב הגמר, ומתוכם ייבחרו שלושת הזוכים. אבל יש פרס נוסף: פרס חביב הקהל. אחרי שתקראו את עשרת הסיפורים הפיינליסטיים, אתם מוזמנים לבחור בזה שהיה החביב עליכם ביותר.
=====
זה מצמרר: שני הפרסים הבולטים המחולקים במסגרת פסטיבל אייקון הם מפעלי הנצחה לזכרם של צעירים חובבי מד"ב ופנטזיה שמתו בנסיבות טרגיות. פרס עינת הוא לזכרה של עינת פלג שהתאבדה ב-2005. והתחרות לסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל אייקון היא לזכרו של רותם מוריה, שנהרג בפיגוע במלון הילטון טאבה ב-2004.
ככה זה בארץ (אבל לא רק) – מפעלים כאלה נוסדים כמפעלי הנצחה יותר מאשר כסתם יוזמה של פילנטרופים.
ובנימה אישית, גם אייקון 2000 הוקדש לזכרו של אחי , עידו רזון ז"ל, שהיה בין הראשונים שהקימו והתנדבו כשהפסטיבל עוד היה בחיתוליו, ונהרג במהלך שירותו הצבאי באותה השנה.
במקרה שלנו למרות שהיו מחשבות בנושא, פועלו הונצח לא בהקשר זה אלא במלגות לתלמידים מצטיינים בביה"ס בו למד.
והפרס הבולט השלישי המוענק באייקון (למעשה הראשון, כי הוא הותיק מבין הפרסים שמוענקים שם), פרס גפן לספרות ז'אנר מקומית ומתורגמת, קרוי גם הוא על שמו של חובב מד"ב – עמוס גפן, מחלוצי התרגום והעריכה בתחום בישראל. הוא, אגב, נפטר בשיבה טובה לפני כעשור.
נכון, פרס גפן הוא יוצא הדופן – למיטב ידיעתי הוא נקרא על שמו של האב-המייסד אבל לא כתרומת משפחה אלא כהוקרת האגודה למדע בדיוני ובמימונה.
אם מזכירים את פרס גפן, אפשר להזכיר שחמשת הסיפורים הקצרים המועמדים לפרס (בשונה מסיפורי תחרות פרס עינת, אלו סיפורים שהתפרסמו כבר בבמות שונות במהלך השנה) עובדו השנה לתסכיתים שאפשר להוריד מאתר הפרס – אה, בלינק-ניק?
או כאן: http://geffen.sf-f.org.il/