סקוטרמן ז"ל וקיק-סטנד יבדל"א. גארי דיוויד גולדברג מימין

שתי כותרות שהתפרסמו ב-48 האחרונות החזירו אותי בפלאשבק לילדות:

האחת, היא הדיווח ב"וואלה" על מותו של גארי דיוויד גולדברג. בעולם דיווחו עליו שהוא היוצר של "קשרי משפחה", הסיטקום האולטימטיבי לימי שלטון רייגן, שהפך את מייקל ג'יי פוקס לכוכב. הוא יצר גם את "ספין סיטי" והיה המפיק של "לו גרנט" (ובנוסף ביים שני סרטים סבירים-בערך, "אבא" ו"חייב לאהוב כלבים"). אבל ב"וואלה" הזכירו לי נשכחות: את קריירת הטלוויזיה שלו התחיל גולדברג בתחילת השבעים בישראל, כאן שיחק בתפקיד הראשי ב"סקוטרמן", הסדרה ללימוד אנגלית שהופקה ב-1972 על ידי המרכז לטלוויזיה לימודית (לימים, הטלוויזיה החינוכית). כמה שאני אהבתי את הסדרה הזאת. סקוטרמן היה, מבחינתי, גיבור העל הישראלי הראשון, עם הווסט שלו, והטוטוס שלו, שהיה הבאטמוביל בגרסה הישראלית. בכיתה ז' חברי אמנון וינר ואני העלינו מדי שבוע בשיעורי אנגלית הצגה קטנה שבה יצרנו פרקים חדשים משלנו להרפתקאות סקוטרמן. הם היו הסטארסקי והאץ' של תוכניות הילדים. אהבנו אותם אהבה עזה. לפני כעשר שנים הצענו לטלוויזיה החינוכית לעשות לסקוטרמן קאמבק, לפחות כספיישל חד פעמי ליום העצמאות, עם אורי גוטליב בתפקיד סקוטרמן החדש. התקיימו כמה פגישות בעניין, אבל כלום לא יצא מזה.

גולדברג יצטרף בשמיים לדוקטור האפבייקד (יוג'ין בלאו), שהלך לעולמו ב-1979. אין לי מושג איפה מסתובב כיום ג'ואי גולדסטין, שגים את קיקסטנד, הסיידקיק של סקוטרמן.

=====================

וזו כותרת מ"ההוליווד ריפורטר" שאבנר שביט שם לי על הקיר בפייסבוק: הולכים לעשות סרט על פי ספרי "דני ידעני" של דונלד סובול, שהלך לעולמו בדיוק לפני שנה. השנה ימלאו 50 שנה לפרסום הספר הראשון בסדרה הזאת. גם כאן, מדובר בסדרת ספרים שליוותה אותי כל הילדות. כמה אהבתי אותם. עם זאת, צריך לקחת את הכותרת הזאת בכמה הסתייגויות. האחת, שכבר היו ניסיונות בעבר לעבד את "דני ידעני" לקולנוע והם לא קרו. השניה, שגם אם זה סוף סוף יקרה, אלא לא יהיו סרטים משמעותיים במיוחד. אני מנחש שהמודל שעומד מול עיני מפיקי הסרט הוא מעין סרטי "יומנו של חנון". כלומר, סרט שלא יהיה לו ממש ערך קולנועי, או סיכויים להיות שובר קופות ענק, אלא סרט שהילדים יתמוגגו ממנו. הילד מ"יומנו של חנון" יכול להיות דני ידעני מצוין. אבל אם זה יביא לכך שיוציאו מחדש את ספרי "דני ידעני" בעברית ושהבנות שלי יגלו את הספרים האלה, שקראתי כשהייתי בגילן, אהיה מבסוט לאללה.

וגם כאן, יש לי קשר אישי לנושא. למעשה, קריירת הכתיבה שלי התחילה בזכות "דני ידעני". בכיתה ו', כשלמדתי בבית ספר יסודי בסיינט פול, בארצות הברית, הייתי כותב, לבקשת המורה שלי, מדי שבוע סיפור חדש של "דני ידעני", אותם המורה היתה מקריאה לכיתה ומצלמת ומחלקת לתלמידים שייפתרו בבית.

ציוץ