עזרה בדרך

הבוקר פורסם ש"הנוער" התקבל לפסטיבל לונדון, שם יתחרה על פרס סרט הביכורים. ספיישל "הנוער" שלנו ממשיך.

עוד לפני שהלך ללמוד קולנוע בסם שפיגל, ותוך כדי לימודיו, שמו של תום שובל כבר היה מוכר בסצינה הקולנועית בארץ. עוד כנער כל מבקרי הקולנוע היו רואים אותו ואת אחיו מתלווים לאבא שלהם, איקי שובל, מי שהיה אחראי על רכישת המודעות הבידור ב"מעריב", להקרנות עיתונאים ולפסטיבלי קולנוע (אחיו, דן שובל, עובד ביונייטד קינג בתחום ההפצה – המשרדים בסינמה סיטי, אגב, לטובת מי שראה כבר את "הנוער" – ואני מניח שלא פעם כשאני מקטר כאן על החלטות הפצה כאלה ואחרות ביונייטד קינג, אני בעצם מקטר עליו ועל האנשים איתם הוא עובד). בתיכון הוא למד קולנוע בעירוני א', ובצבא הוא הקים עם חבריו – אדם סנדרסון, אורן שי, דניאל אדר ויהושע סימון – את קבוצת באבון, שניסתה לעשות קולנוע אלטרנטיבי עצמאי שגרמה לי בעיקר לגלגל עיניים.

אבל בין לבין, שובל גם ביים כמה קליפים, ושניים מהם הם הקליפים שאני אוהב בארץ. ב-2001, כשהיה בן 20, ביימו שובל ואדם לבינסון למוניקה סקס את הקליפ הזה, שנראה כמו הומאז' משעשע לכל במאי הקליפים שהם אוהבים:

(הדג, אגב, זה לכבוד ראש השנה. שנפרה ונרבה כדגים).

חמש שנים אחר כך, ב-2006, ביים לג'ירפות את הקליפ הזה ל"גג". מהקליפים הכי מקסימים שנעשו בארץ, ושמתחילים לשאת את חותמו של שובל לעתיד לבוא: תחושה של פשטות, של קולנוע שכאילו נשלף מהשרוול, אבל כשמתבוננים בו בעיון שמים לב כמה הכל מורכב, מתוזמן ובשליטה מוחלטת. וחוץ מזה, זה קליפ במעין-שוט אחד. ואני אוהב קליפים כאלה:

===========

אגב, בסוכות יוקרן בפסטיבל חיפה הסרט "לוויה בצהריים" של אדם סנדרסון, ואני שומע שאורן שי עובד על סרט ראשון בלוס אנג'לס. כלומר, בקרוב נוכל לעשות את פסטיבל הפיצ'רים של באבון. ועם שם כמו "לוויה בצהריים" אני מניח שגם סרטו של סנדרסון עגום וטרגי כמו "הנוער" של שובל, מה שמלמד אותנו שחבורת בדחנים בתיכון גדלה להיות חבורת קולנוענים די עגמומית.

ציוץ