אנחנו חיים בעידן הלא נכון וביבשת הלא נכונה כדי באמת להעריך את האובדן שבמותו של סיד סיזר, שהלך היום לעולמו בגיל 91. במשך כל שנות החמישים סיד סיזר היה אחד האנשים הכי גדולים בטלוויזיה האמריקאית. במשך כמעט עשר שנים, כל מוצאי שבת, 39 שבועות בשנה, הוא עלה עם תוכנית הבידור שלו באן.בי.סי בשידור חי.

הסיבה העיקרית שסיד סיזר נותר מיתולוגי לבני הדור שלנו היא כשמביטים ברשימת הכותבים שהוא גילה וגייס לתוכנית שלו. כולם התחילו אצלו: מל ברוקס, קרל ריינר, ניל סיימון (ואחיו, דני סיימון), וודי אלן ולארי גלברט (לימים מי שכתב את ״מ.א.ש״, ומי שהמחזה שלו ״משהו מצחיק קרה״ מוצג עכשיו בארץ). אגדות הקומדיה, כולם הסתופפו במשך אותו עשור בחדר התסריטאים של התוכניות של סיד סיזר.

אחרי שהתוכנית ירדה הוא הידרדר ל-20 שנים של סמים ואלכוהול שבמהלכם הוא די נשכח על ידי הציבור, חוץ מהופעות אורח פה ושם בסרטים של מל ברוקס.

ב-1996 הופקה פגישת מחזור של סיזר עם התסריטאים שלו (וודי אלן כמובן לא הגיע). הנה קטע מתוכו (סיזר הוא זה עם הגולף הוורוד, ודני סיימון מספר את הסיפור):

ציוץ