ללקק את האצבעות. הלהקה האהובה עליי מסוף שנות השמונים והלהקה האהובה עליי מסוף שנות התשעים מוציאות אלבומים/דיסקים/תקליטים חדשים בול בזמן ליום ההולדת שלי. באמת, לא הייתם צריכים. ברכה בסמס היתה מספיקה. נתחיל עם הפיקסיז, שמוציאים אלבום קאמבק ראשון, 23 שנים אחרי ״טרומפ לה מונד״, אלבום האולפן האחרון שלהם מ-1991. לעומת זאת, מארק אוורט, האיש מאחורי הפרויקט הקרוי אילז, מוציא אלבום שני השנה. ועכשיו – הפתעה הפתעה – אתם יכולים להקשיב לשניהם ממש כאן בפנים.

אצל הפיקסיז, זה כאילו שהזמן עמד מלכת ב-1991. לדיסק החדש שלהם, ״אינדי סינדי״, הם אפילו הביאו איתם שוב את ווהן אוליבר, מי שעיצב להם את כל העטיפות (והיה מעצב הבית האגדי של 4AD והיה אחראי ללוק של כל הלייבל הזה, מקוקטו טווינז ועד הברידרז), שיעצב גם את העטיפה לדיסק החדש. זה דיסק רועש, לרגעים מבולגן, אבל שיש בו את החותם המוזיקלי המובהק של בלק פרנסיס ושות׳ (הפעם במבנה התלת גברי, ללא קים דיל), שכבר הונצח בסרט התיעודי הנפלא על הלהקה: ״רועש-שקט-רועש״. ככה בנוי כמעט כל שיר שלהם. והבונוס: ביוני הם בארץ.

דיסק חדש של האילז הוא לכאורה לא ביג דיל. מרק אוורט הוא איש פורה מאוד ומוציא דיסקים בשפע. ובכל זאת, החדש שלו, ״סיפורי המוסר של מארק אוליבר אוורט״, הוא דיסק קצת אחר. ראשית, האיש שכל הזמן חותם על המוזיקה שלו בכל מיני שמות בדויים – אילז, אי., מיסטר אי. – כותב את שמו המלא והאמיתי באותיות ענק בשם היצירה. ואכן, בשמיעות ראשונות הדיסק השקט הזה, הוא כמו פרק ב׳ ליצירה האוטוביוגרפית הנפלאה שלו מ-2005 ״אורות מהבהבים ושאר התגלויות״. אוורט/אילז תיעד שם את יחסיו המורכבים עם אביו. אוורט היה בן 19 כשמצא את גופתו של אביו, שמת מהתקף לב, ומאז ניסה להבין מי היה האיש הזה, שרק בשלב מאוחר יותר הוא גילה שהוא היה פיזיקיאי בעל תיאוריות פורצות דרך. ובתוך כך, הוא עסק כבר בעבר בסיפורה העגום של אחותו, חולת נפש שהתאבדה ב-1986, ואמו שמתה מסרטן זמן קצר אחר כך. וכך, הקריירה המוזיקלית המאוד עגמומית שלו נולדה מהעובדה שבתוך שבע שנים הוא איבד את כל משפחתו, אחד אחרי השני. ולכן, מאז – מתוך פחד ממחלת נפש, או סרטן או התקף לב – אוורט יוצר בקדחתניות, לפעמים דיסקים רועשים ואנרגטיים מלאים זעם, לעיתים דיסקים אישיים יותר ונוגים. החדש שייך לקטגוריה השניה.

ועכשיו העת להאזין:

הפיקסיז, ״אינדי סינדי״

אילז, ״סיפורי המוסר של מארק אוליבר אוורט״:

ציוץ