ג׳ואל מקהייל צוחק על וושינגטון בפניה

חג שמח. בלילה שבין שבת לראשון התקיימה בוושינגטון ארוחת הערב המסורתית של תא הכתבים של הבית הלבן. הווידיאואים עלו כשכבר התחיל יום הזכרון בארץ, אז הנה – בעיכוב – מנת ההומור שלנו ליום העצמאות. תא הכתבים הזה ציין מאה שנים להקמתו, וארוחת הערב הזאת הפכה, עם השנים, לאירוע שבו הפוליטיקאים נפגשים עם העיתונאים ועם מיטב שחקני, מפיקי ובמאי הוליווד. לא ברור איך הם הצטרפו למסיבה הזאת, אבל נגיד שזה האירוע שבו וושינגטון פוגשת את התקשורת בנסיבות חברתיות, אותה תקשורת שאמורה להיות המבקרת של השלטון בשאר הימים.

אפשר להגיד שזה אירוע של ליקוקים הדדיים, של שבירת דיסטאנס, אבל אני דווקא רואה את החן שבאירוע הזה: הפוליטיקאים חוטפים מהעיתונות על בסיס יום יומי, הם הופכים לפאנץ׳-ליינים של מנחי תוכניות האירוח כל ערב, ופעם בשנה הם נפגשים, לבושים היטב, ומעבירים האחד לשני את המסר: זה לא אישי, זה חלק מהמשחק. אתם זקוקים להקנטות שלנו כדי שיכירו את שמכם, אנחנו זקוקים לפאדיחות שלכם כדי שתהיה לנו פרנסה (ומוניטין). ארוחת הערב הזאת היא עדות לכך שביקורת היא עניין לגיטימי, ולא עילה למלחמה. ובעיקר היא מזכירה שהכוח החשוב והמשפיע ביותר בעולם הוא לא אלימות, אלא הומור. זה הערב שבו גם ברק אובמה וגם ג׳ו ביידן, ולא מעט פוליטיקאים נוספים, מוכיחים שיש להם חוש הומור (או לפחות שהם מודעים לכך שעליהם להציג פאסון של אנשים בעלי חוש הומור, כי זה טוב לתדמית).

מאז שהאירוע הזה מועבר במלואו ביו-טיוב, אני עוקב אחריו. ואני חייב להודות: ג׳ואל מקהייל (מ״קומיוניטי״ ומתוכנית סקירת החדשות ״סופ״ בערוץ E, התוכנית שבה התגלה לפני המון שנים גם גרג קיניר) הוא עד כה הליהוק הכי חלש למנחה האירוע הזה מאז שאני צופה בו. עד כה התפקיד הזה מופקד בידי מנחי תוכנית לייט-נייט (מקהייל מודה בענווה שהם פנו אליו רק אחרי שג׳ימי פאלון סרב). מנחי הלייט-נייט הם האנשים שעובדים כל ערב בלספר בדיחות על הנשיא וצוותו, וזו הפעם היחידה שלהם בשנה (וכנראה בקריירה) לעשות את זה בפניו. הגדולה של מנחי תוכניות האירוח היא שהם מצליחים לגרום לנו להאמין שהם הגו את הבדיחות שהם מספרים (גם אם מישהו אחר כתב להם). חולשתו של מקהייל היא בכך שהוא נראה כמי שרק מקריא בדיחות שאחרים כתבו לו (גם אם הוא כתב אותן בעצמו). אבל יש שם כמה פאנצ׳ים חביבים.

מקהייל נמצא בווידיאו השלישי. הווידיאו הראשון הוא הפתיח לאירוע: ג׳וליה לואי-דרייפוס, המגלמת את סגנית נשיא ארצות הברית ב״Veep״ מקבלת טרמפ לבית הלבן מסגן הנשיא האמיתי, ג׳ו ביידן (שמתגלה כשחקן קולנוע מחונן!). אגב כך, אנחנו מבינים שלהיות סגן נשיא זה די קול כרגע, אליבא דטלוויזיה האמריקאית: גם ״Veep״ וגם ״בית הקלפים״ בעונתה השנייה עוסקת בסיפורו של סגן הנשיא.

הווידיאו השני הוא מופע הסטנד-אפ של ברק אובמה. רוב הבדיחות צפויות, וממשיכות פאנצ׳ים מתוכניות האירוח (בעיקר על הפשלה סביב קריסת אתר האינטרנט להרשמה לתוכנית ביטוח הבריאות הפדרלי שאובמה יזם). אבל גם הוא מתגלה (בפעם השביעית באירוע הזה), כפרפורמר לא רע בכלל. בעידן בו יותר ויותר אנשי תקשורת פונים לפוליטיקה, אובמה וביידן עשויים להיות פוליטיקאים שבסוף הקדנציה שלהם ילכו להנחות תוכניות טלוויזיה.

ציוץ