האחים דארדן עוד בארץ? כי אם כן, אני חייב להם התנצלות: בגללי סרטם החדש, ״יומיים ולילה״, לא נמצא במקום הראשון בטבלת המבקרים שלנו. כמעט כל עמיתיי לשורה התלהבו עד התעלפו מהסרט, ואני הפלתי לו את הממוצע. בחיי, אהבתי את ״בן יחיד״ יותר. ושנאתי את ״בן יחיד״.

שלושה סרטים נכנסו לטבלה. ״יומיים ולילה״ של האחים דארדן, שפתח את פסטיבל הסטודנטים, ״רחוב ג׳אמפ 22״ ו״סידהארטה״, סרט קנדי שצולם בהודו, שעלה בשבוע שעבר והשבוע השיג שלוש ביקורות כדי להיכנס לאמצע הטבלה. בבתי הקולנוע עלו גם הסרטים ״אהבה ולימונים״ ו״אהבה, שנאה ומה שביניהם״ כי הוכח שהפורמט ״אהבה ו….״ מושך בארץ קהל ולא משנה על מה הסרט. אז הנה, שניים בסוף שבוע אחד, כדי שלא תבדילו בין הסרטים. אני גם אוהב כשהסרטים החדשים יוצרים יחד משפט: ״המסע של האנה, יומיים ולילה, בסתר״. אבל אף אחד מהסרטים החדשים האלה לא נכנס לטבלה, שילוב בין לו״ז צפוף של המבקרים (שנעו מפסטיבל הסטודנטים ישר לפסטיבל דרום ולפסטיבל הקולנוע הגאה) ובין חוסר עניין.

בקיצור: יש סרט חדש גבוה-גבוה בטבלה, והוא לא האחים דארדן. עוד ניתוחים של ציוני הסרטים, אחרי הטבלה. הנה היא:

אוקיי, שימו לב. למעשה, שני הסרטים במקומות הראשונים נמצאים בתיקו עם ציון ממוצע של 3.88 (במקרה של תיקו, הסרט שיש לו יותר מבקרים מוצג ראשון). ושני הסרטים במקומות 3 ו-4, גם הם עם תיקו: 3.75.

״ארוכה הדרך למטה״ קפץ מהגג ויצא מהטבלה.

ציוץ