אקדמיה יקרה: תנו פרס אופיר לאלי גורנשטיין!
״גט״
עד כה ראיתי ממש מעט מהסרטים המועמדים לפרס אופיר, אולי חמישה מתוך 37 המתחרים, ובכל זאת אני מרגיש מספיק אמיץ ומספיק פזיז כדי לנעול את התחרות על פרס השחקן, זאת אחרי שראיתי ביום חמישי את ״גט״, של רונית ושלומי אלקבץ (סרט כביר, כביר, כביר). מנשה נוי זוכה בפרס השחקן. סגרו את התחרות, זה גמור.
אפשר היה גם לסגור את פרס שחקן המשנה אילולא חוקיה המטופשים של האקדמיה. האקדמיה דורשת מהפקת הסרט להחליט את מי היא ממנה כמועמד מטעמה, במקום שהמצביעים יקבלו את הזכות לתת את המועמדות לאיזה מהשחקנים שהם רוצים, ואולי ליותר משחקן אחד בכל סרט. אם הבחירה היתה חופשית, הייתי קובע כבר עכשיו, בלי שום פקפוק, שאלי גורנשטיין יזכה בפרס שחקן המשנה על תפקידו הפשוט כביר בתור ראש בית הדין הרבני. אבל בבית הדין הרבני של האקדמיה הישראלית לקולנוע זה לא הולך ככה, ואנשי הפקת ״גט״ בחרו לשלוח את ששון גבאי לקטגוריית שחקן המשנה. בעולם מושלם, גם גבאי וגם גורנשטיין היו מועמדים שניהם לפרס שחקן המשנה, והתחרות ביניהם על הפרס היתה מגיעה לשואו-דאון שכמו לקוח מתוך הסרט עצמו. ובמקרה כזה, הייתי מהמר על גורנשטיין, ואולי מצפה להפתעה מצד גבאי. אבל כשגורנשטיין מודר מהתחרות, אני יותר מהוסס להכריע שגבאי הוא הזוכה הוודאי (למרות שהוא נפלא בסרט).
אגב, כנ״ל בקטגוריית שחקנית המשנה. בתחום שחקניות המשנה, ״גט״ מתגאה באוסף מרהיב של גונבות סצינות. ההפקה בחרה לשלוח את דליה בגר, המגלמת את אשתו של זאב רווח בסצינה אחת. אבל נדמה לי שלרובי שובל-פורת היו יכולים להיות סיכויים טובים יותר לזכות במועמדות או בפרס.
האקדמיה חייבת, כבר עכשיו, לדאוג שבמסך הבחירה תהיה אפשרות לכל מצביע להציג מועמד משלו, ולא רק להצביע למועמדים שנקבעו מראש. וחברי האקדמיה צריכים, כבר עכשיו, להפעיל לחץ על האקדמיה (כדי לתת לה חודש וחצי של היערכות טכנית לכך) כדי לאפשר להם להצביע למועמד שהם חושבים שבאמת מגיע לו, ולא למועמד שכופים עליהם להצביע לו.
=================
״גט״, סרטם של רונית ושלומי אלקבץ, יופץ בארץ בסוף אוגוסט, כך אמרה אלקבץ בסוף ההקרנה בפסטיבל קולנוע דרום.
==================
אחרי שראיתי את ״אפס ביחסי אנוש״ ואת ״גט״ באותו שבוע, זה הולך להיות קרב קשה וצמוד השנה בפרסי אופיר בין סרטים משובחים. אם הייתי חבר אקדמיה, אני בעצמי לא יכול להחליט למי – למשל – לתת את פרס התסריט. ל״גט״ יש תסריט נפלא, וכך גם ל״אפס ביחסי אנוש״. וזה עוד לפני שראיתי את השאר.
=================
וכדי לשים את הסופרלטיבים שלי בפרופורציות: אחרי שראיתי את ״הסיפור של יוסי״ לפני שנתיים הייתי בטוח שאוהד קנולר יזכה בפרס אופיר על משחקו. זה לא קרה.
1. אני בינתיים ראיתי 7 מבין המתחרים. אף אחד מהם לא הפיל אותי (כולל לא "אפס ביחסי אנוש").
2. לא ראיתי את "גט", וגם לא הרבה אחרים, אבל השמועות אומרות שגם צחי גראד מעולה ב"הרחק מהיעדרו", ובטח שהתפקיד שלו שם קשה וכמעט בלתי אפשרי לביצוע. אבל זה צחי גראד. אני לא הייתי סוגר את הפרס השחקן כל כך מהר.
3. אני מסכים איתך בהרבה מהטענות שיש לך לתחרות האופיר. לגבי השינוי שאתה מבקש כאן – לפתוח את התחרות לשחקני משנה – אני לא מסכים. עד כמה שאני יודע, בכל העולם ההפקה קובעת את מועמדיה בכל קטגוריה. אני גם התרעמתי לפני כמה שנים על כך שמפיקי "הערת שוליים" לא הגישו את מיכה לוינסון לשחקן משנה, אבל זו נראתה לי טעות של ההפקה, לא של תקנון התחרות. אני חושב שצריך לאפשר לכל הפקה לציין יותר משם אחד בקטגוריה, אבל את ההחלטה צריך להשאיר בידי ההפקה. להעביר את ההחלטה לידי המצביעים עצמם ייצור בלגן, ופיזור קולות.
==================
רוה לאיתן: זה לא נכון! באוסקרים, המפיקים מקיימים קמפיינים שבהם הם משפיעים ודוחפים להצביע לשחקן מסוים על פני אחר, אבל ההחלטה היא בידי המצביעים. אם הבחירה היתה בידיי הייתי מצביע לנלי תגר בתור שחקנית ראשית ב״אפס ביחסי אנוש״ ולדאנה איבגי כשחקנית משנה, אבל האקדמיה כופה על ההפקה לקבע את מועמדיה, והם בחרו ההפך (אולי לטובתה של תגר, שיש לה סיכויים לזכות בקטגוריית המשנה, ולא היו לה סיכויים לזכות בקטגורייה הראשית). ואם אתה דוחף אותי להימורים, אני מהמר ש״הרחק מהיעדרו״ יקבל מעט מאוד מועמדויות. אולי אחת לגראד, וזהו.
שמחתי מאד לקרוא ביקורת זאת עם תחושת החמצה קטנה בלב.
===================
רוה לאלי: חלילה החמצה! תפקיד גדול, אם או בלי פרס. וגם יש מספיק זמן לשנות את הגזירה. תרים טלפון לשלומי ורונית שיוסיפו אותך כמועמד בטופס (הרי הבחירה טרם התחילה, ויש סרטים שיש בהם יותר ממועמד אחד), או שישכנעו את האקדמיה להשאיר מקום פנוי לבחירה חופשית בכל קטגוריה, מעבר להצעת ההפקה.
הסיבה שחברות ההפקה לא נותנות שני מועמדים בקטגוריה, היא שהן לא רוצות שהקולות שינתנו לסרט על שחקן משנה יתחלקו בין שני המועמדים (במקום שמועמד אחד יקח יותר קולות) ובסוף אחד מהם לא יגיע לחמישיה כי סרטים אחרים עם מועמד אחד, יגרפו יותר קולות.
בקיצור הן לא רוצות ששתי המועמדויות ינגסו זו בזו ויחבלו בסיכויים של שתיהן להכנס לחמישיה, וזה שיקול נכון לדעתי.