הכוכב הגדול של קיץ 2014

ספטמבר שמח. אוגוסט נגמר, הקיץ עבר. וצריך להודות: זה היה קיץ בינוני בבתי הקולנוע. הסרט הכי טוב מבין סרטי הקיץ, ״שומרי הגלקסיה״, לא היה עד כדי כך מדהים. הסרט הכי גרוע של הקיץ, ״בלתי נשכחים 3״, לא היה כזה גרוע. הכל היה באמצע. סרטי האקשן ההוליוודיים היו סטנדרטיים, וגם סרטי האיכות היו מאכזבים, מ״קסם לאור ירח״ ועד ״איש מבוקש מאוד״.

אבל למרות הסרטים הבינוניים, ולמרות המלחמה, ולמרות המונדיאל, הקהל הגיע ומילא את אולמות הקולנוע. שם הוא מצא את הסרט שהפך ללהיט הגדול והמובהק של הקיץ הזה: ״אפס ביחסי אנוש״. זה היה הלהיט הגדול של הקיץ, עם כמעט 350,000 כרטיסים, והוא עדיין עובד לא רע. ״הדרקון הראשון שלי 2״, שעלה לפני החופש הגדול, היה סרט האנימציה הכי נצפה של הקיץ עם כ-250,000 צופים (גם ״שודדי הפיצוחים״ עבד לא רע). הסרט היחידי שיצא ממש בחופש הגדול והפך ללהיט ענק היה ״תקועים בחופשה״ עם אדם סנדלר, שמכר כ-200,000 כרטיסים. ״שומרי הגלקסיה״, הסרט הכי קופתי הקיץ והשנה באמריקה, עבד בישראל לא רע בכלל, בהתחשב בעובדה שסרטי מדע בדיוני כמעט תמיד נכשלים כאן. הוא עבר את 150,000 הכרטיסים. ו״כוכב הקופים: השחר״ מתקרב ל-150,000 כרטיסים. ההישג הגדול ביותר של הקיץ, מנקודת מבט מקומית, היא העובדה שלא פחות משלושה סרטים ישראליים הצליחו בקופות. לצד ״אפס ביחסי אנוש״, שהביא קהל מגוון מאוד (ממבוגרים ועד בני נוער וחיילים, שהפכו אותו לסרט פולחן והם מגיעים לצפות בו שוב ושוב), היה גם את ״גאליס, המסע לאסטרה״, שעשה את הדבר הכי קשה בקולנוע הישראלי: הביא את הילדים לסרט ישראלי. ולצידו גם ״שושנה חלוץ מרכזי״ עבד יפה. שניהם יגיעו, ככל הנראה, ל-200,000 כרטיסים ואולי אף יותר. ההצלחה הרבה של הסרטים הישראליים תביא לכך שעד סוף השנה, כך אני צופה, יימכרו למעלה ממיליון כרטיסים לסרטים ישראליים, לראשונה מזה ארבע שנים.

אלה הסרטים שהצליחו הקיץ. ואלה הסרטים שיצאו ביולי ושמצאתי אותם ראויים. אבל מה עם סרטי אוגוסט? ובכן, כולם סרטים שנעים באיזור השלושה כוכבים פלוס מינוס, אין אף סרט באמת טוב. הנה הם.

הסרטים הטובים של אוגוסט:

״התחלה חדשה״

שם שקל לשכוח, לסרט שלא בטוח שנזכור. אבל הוא חינני מאוד.

״לוסי״/״מתחת לעור״

זה היה הקיץ (והאביב) של סקרלט ג׳והנסון. תחילה ב״קפטן אמריקה 2״, שהיה הסרט הכי קופתי של השנה עד הגעתו של ״שומרי הגלקסיה״, ואז בשני סרטים משונים אך שונים זה מזה. ״מתחת לעור״ היה סרט שהציק לי ואכזב אותי בפסטיבל ירושלים. ולא רק אותי: מפיציו הישראליים שלחו אותו ישר ל-VOD. אבל היתה בו רוח אקספירמנטלית שאני לא יכול שלא להעריך, וכמה סצינות – אם כי מעטות מדי – שהיו מרשימות. הערכתי את ״מתחת לעור״ יותר אחרי שראיתי את ״לוסי״, לכאורה סרט אקשן נגיש יותר (ואכן, הסרט הנצפה ביותר בישראל בשבועיים האחרונים, עם כ-60,000 כרטיסים שכבר נמכרו), אבל שבשניהם ג׳והנסון מגלמת דמות על טבעית, חוצנית במידה מסוימת, עם מבט קטלני בעיניים. כמעט שתי גרסאות לאותה דמות. ג׳והנסון היא שחקנית שיודעת לשבור קופות וגם לא נרתעת מאוונגארד. כבוד.

״ארנסט וסלסטין״

כל כך הרבה סרטי אנימציה סתמיים מגיעים למסכי הקולנוע בישראל מכל מיני מדינות נידחות, אבל כשסוף סוף יש סרט אנימציה ממש מקסים, אף אחד לא מוציא אותו. ולכן, פעם נוספת, כל הכבוד לערוצי הסרטים של יס שגואלים סרטים שאף אחד לא מאמין בהם. ואם החמצתם את הסרט הזה החודש, אני מקווה שהוא ישודר שוב. סרט אנימציה צרפתי עדין ומקסים, מצויר בצבעי מים, על עכברה ודוב שמפחדים זה מזה, כי לימדו אותם שהם אמורים לפחד ולשנוא זה מזה, אבל אז הם מחליטים שעכברים ודובים מסרבים להיות אויבים.

״אדם מבוקש מאוד״

כשבחנתי אותו בפני עצמו, ובהשוואה לציפיות שלי מהבמאי שלו, ״אדם מבוקש מאוד״ הוא סרט שאכזב אותי מאוד. אבל בחיפוש אחר רגעים קטנים של חסד קולנועי בחודש המתיש והמשמים הזה, אני יכול למצוא בסרט הזה כמה רגעים מעניינים. בעיקר כשאני משווה אותו לסרט ריגול נוסף שיצא החודש: ״איש נובמבר״. בעוד ״איש נובמבר״ טוחן את כל קלישאות הריגול הכי מיושנות, ״אדם מבוקש מאוד״ חוזר לקולנוע האירופי של שנות השבעים, בו אין שחורים ולבנים, וסרטי ריגול הם בעצם דרמות פסיכולוגיות על אנשים שמשחקים שח עם אנשים אחרים. זו כמו טרגדיה אנושית על זירה גלובלית. ופיליפ סימור הופמן, באחד מתפקידיו האחרונים הרבים, מרתק.

״ג׳ימי פיקארד״

על הסרט הזה לא הספקתי לכתוב, ואם אתם מתעניינים בפסיכואנליזה, או עוסקים בה, נראה לי שזה סרט חובה עבורכם. ארנו דפלשן הוא במאי צרפתי מרתק – גם אם לא אחיד – שסרטיו תמיד מכילים הרבה מאוד מילים. אבל הוא גם במאי אינטליגנטי מאוד, שמנסה לאזן את הפטפטת הרבה בחיפוש אחר מבע קולנועי משמעותי, שבה לידי דיבור בזוויות צילום ורגעים של עריכה שחורגת מהברור מאליו. הוא במאי חושב, לפעמים נדמה שסרטיו סובלים מחשיבת-יתר, אבל יש בהם משהו שגורם לצופה להאמין שלבמאי יש משהו משמעותי להגיד לו, גם אם זה לעיתים קרובות סתום. ב״ג׳ימי פיקארד״, סרטו הראשון באנגלית, הוא מפגיש את בניסיו דל טורו, שעושה כאן תפקיד נפלא בעיניי, בעיקר במוזיקליות של הדיבור שלו, עם מתייה אמלריק (שחקן שבמידה רבה חב לדפלשן את פריצותו הגדולה). הסרט מתרחש בשנות ה-40 ודל טורו מגלם אינדיאני שחוזר ממלחמת העולם השנייה וסובל מכאבי ראש משתקים. בבית החולים למשוחררי הצבא מאבחנים את בעייתו כפסיכולוגית, אבל מתוך הבנה שנפשו של האינדיאני בוודאי שונה מזו של האדם הלבן ושאין פסיכולוג בצוות שיידע לטפל בו, הם מזמינים סוציולוג (אמלריק) בעל שיטות לאו דווקא מקובלות. מכאן מתחיל סרט שהוא סשן טיפולי ארוך, של זכרונות, חלומות, אגדות עם, שדרכן מנסה הרופא לפצח את המשבר הקיומי שאליו נקלע המטופל שלו, שתקוע בין עולמות – העולם המסורתי של שבט האינדיאניים, והעולם המערבי של האמריקאים. איכשהו, דווקא הצרפתי מצליח להבין לנפש האינדיאני. יש משהו מיושן וספרותי בסרט, אבל הוא גם מרתק לצפייה, לא מעט בזכות אבחנותיו התרבותיות, והחיבור שהוא עושה בין תרבות ובין נפש.

(אופס, מתברר ש״ג׳ימי פיקארד״ דפק נפקדות מבתי הקולנוע ואף אחד מאיתנו לא שם לב לזה בכלל. הנה הפרטים).

חמשת הפוסטים הכי נקראים באוגוסט ב״סינמסקופ״

סיכום חודשי: 5 הסרטים הכי טובים של יולי 2014

״שומרי הגלקסיה״, ביקורת

״גאליס, המסע לאסטרה״״, ביקורת

הצצה ראשונה אל הסט (ההרוס) של ״באטמן נגד סופרמן״

פרנקי (אילפמן) הולך להוליווד

ובמקרה שהחמצתם (ICYMI, בעגת האינטרנט), הנה שלושה דברים נוספים שקרו החודש בבלוג:

1.

ידידת הבלוג, קולנוענית אוסטרית, קלטה שמצלמים את ״משימה בלתי אפשרית 5״ מול הבית שלה בווינה, אז היא ירדה לרחוב וצילמה את טום קרוז קופץ מגג, ומפוצץ מכונית. הנחמד בסרטונים האלה הוא שיש בהם את טום קרוז וכך קרה שבזכות טוויטר ורדיט הם הפכו ויראליים בין מעריצי טום קרוז בעולם, כולל פברוט של במאי הסרט, כריסטופר מקווארי.

2.

פינה חדשה שעדיין לא ברור כל כמה זמן נעשה אותה: ביקורת סרט במכונית. הפינה הראשונה: ״כוכב הקופים: השחר״. אני מקווה שבספטמבר נעלה פינה נוספת.

3.

ועוד מעולם המולטי-מדיה: באוגוסט התחלתי להגיש תוכנית קולנוע ברדיו הקצה, שהופכת לפודקאסט כעבור כמה שעות. אם אתם אוהבים לשמוע מוזיקה טובה מסרטים (אבל לא רק) ודיבורים על קולנוע, זו האזנת הרקע שלכם. אתם יכולים לשמוע מהמחשב או הטלפון הסלולרי בסטרימינג, ואתם יכולים גם להוריד את הקובץ ולהקשיב אחר כך.

ציוץ