״השבט״. אחד הסרטים המדוברים בקאן השנה. ללא דיבורים, שפת סימנים וסקס

״השופט״, סרטו של דיוויד דובקין (״שוברים חתונה״) שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל טורונטו ביום חמישי האחרון, יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, שיציין את מהדורתו ה-30. בסרט מככבים רוברט דאוני ג׳וניור ורוברט דובאל (אבל תויג תחת רובריקת ״האכזבות״ אחרי בכורתו).

אחרי שפורסמו שמות הסרטים בתחרות הישראלית, עכשיו מגיע תור הסרטים הזרים הבולטים, שמגיעים לחיפה מפסטיבלי העולם: קאן, ונציה וסאנדאנס. סרטים בולטים נוספים, שייפתח במוצאי סוכות, 9.10, הם:

– ״שינת חורף״ (טורקיה), של נורי בילגה ג׳יילון (״היו זמנים באנטוליה״), זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון.

– ״לוויתן״ (רוסיה), סרטו של אנדריי זוויאגינצב, זוכה פרס התסריט בקאן, ואחד הסרטים שיצאו מהפסטיבל עם הביקורות המשבחות ביותר (מאז סרטו הראשון, ״השיבה״, פסטיבל חיפה הוא הבית לכל הבכורות של זוויאגינצב בישראל. ולהוכחה, יוצגו בפסטיבל גם סרטיו הקודמים: ״השיבה״, ״הגירוש״ ו״ילנה״).

– ״וויפלאש״ (ארה״ב), בבימויו של דמיאן צ׳זאל, הזוכה הגדול של פסטיבל סאנדאנס האחרון ואחד הסרטים האמריקאיים העצמאיים המדוברים של השנה.

– ״לבבות רעבים״ (ארה״ב) שזיכה את שני שחקניו (ביניהם אדם דרייבר מ״בנות״ ומ״מלחמת הכוכבים״ הבא) בפרסי המשחק בפסטיבל ונציה שלשום.

– ״מפלה״ (״The Humbling״) שביים בארי לווינסון על פי ספרו של פיליפ רות, עם אל פצ׳ינו בתפקיד הראשי. גם הוא מפסטיבל ונציה.

עוד מקאן: ״השבט״, הסרט המופיע בצילום הפרובוקטיבי הראש בפוסט, הזוכה הגדול של שבוע המבקרים בקאן. סרט רוסי נטול דיבורים שכולו בשפת הסימנים, כולל סקס מפורש. ״העננים של סילאס מריה״, סרט התחרות של אוליביה אסיאס, עם ז׳ולייט בינוש ןקירסטן סטיוארט. ״האל הלבן״ הסרט ההונגרי זוכה פרס ״מבט מסוים״ בקאן, גם הוא סרט נטול דיאלוגים, וכולו כלבים.

ועוד מוונציה: סרטו החדש של הבמאי הגרמני/טורקי פאטיח אקין, ״החתך״, העוסק בשואת הארמנים. רבים ראו בו זוכה ודאי בפרס אריה הזהב בוונציה, עד שהתפרסמו הביקורות והתברר שאקין – אחד הבמאים האהובים באירופה בעשור האחרון – איכזב הפעם.

האכזבה הגדולה שלי מהרשימה הזאת היא שסרטו החדש של רוי אנדרסון, ״יונה יושבת על ענף ומהרהרת על היקום״, שזכה באריה הזהב בוונציה, לא נמצא כאן.

אחד הסרטים הכי מסקרנים של השנה, מבחינתי, יוקרן אף הוא: ״20,000 ימים על האדמה״, הסרט הספק-תיעודי על ניק קייב.

וגם: ״ג׳ימי: כולם לצידי״, סרטו העלילתי של ג׳ון רידלי (התסריטאי זוכה האוסקר על ״12 שנים של עבדות״) על ג׳ימי הנדריקס.

"האגדה על הנסיכה קאגויה״.האחרון של סטודיו ג׳יבלי?

מקבץ נאה של סרטי אנימציה באורך מלא יוצג בפסטיבל:

״אבנים בכיסים״, שזכה בפרס פיפרסקי בפסטיבל קרלובי וארי האחרון.

״הילד והעולם״, סרט ברזילאי שהיה הזוכה הגדול בפסטיבל האנימציה אנסי בקיץ.

״סיפורה של הנסיכה קאגויה״, סרט חדש (ואולי אחרון?) בהפקת סטודיו ג׳יבלי היפני, שמוצג השבוע בפסטיבל טורונטו.

״הבגידה״, סרטו החדש של ביל פלימפטון, היוצר האמריקאי העצמאי, שממשיך לייצר סרטי האנימציה מקאבריים למדי בביתו בניו יורק, עם משפחתו.

תוכנית הסרטים הקלאסיים לא פחות מרגשת בעיניי (אבל הסרטים הקלאסיים תמיד משובצים מוקדם בבוקר, ואני לא מספיק להגיע אליהם, הוא יילל בפינוק).

עותק משוחזר ל״נאשוויל״ של רוברט אלטמן. מדהים. כולל סרט תיעודי חדש על אלטמן.

עותקים חדשים ל״ז׳יל וג׳ים״ ״400 המלקות״ ו״שתי אנגליות״ של טריפו. כולל סרט תיעודי על טריפו.

הסרט ״פזוליני״ שביים אייבל פררה, ושהוקרן בשבוע שעבר בוונציה, בו מגלם ווילם דפו את פייר פאולו פזוליני.

ו״צבע הרימונים״, עותק חדש (חדש? באמת?) ליצירת המופת של הבמאי הגרוזיני סרגיי פרדג׳נוב, האיש שחיקה את טרקובסקי הכי טוב בעולם (ושכל סרטיו של מחמלבאף מועתקים ממנו), בסרט ששינה את חיי ואת טעמי הקולנועי כשראיתי אותו לראשונה והוא סרט חובה לכל חובב קולנוע הארד-קור שפתאום יגלה עולם חדש.

״לילה של יום מפרך״, יצירת המופת רבת ההשפעה של ריצ׳רד לסטר עם הביטלס, תוקרן בעותק חדש לכבוד יום ההולדת ה-50 לסרט.

(ובצירוף מקרים יוקרן גם סרט הפשע הקוריאני ״יום מפרך״, שאין לו קשר לסרט של הביטלס אבל בטח יבלבל לא מעט אנשים כשהם יזמינו כרטיסים).

וגם עותק משוחזר של ״עשרת הדיברות״ של דה-מיל, אולי כדי להראות לרידלי סקוט איך מביימים את יציאת מצרים, רגע לפני ״אקסודוס״ שלו, שהוא הסרט שהכי מפחיד אותי השנה.

עד כאן העדכון הזה. בקרוב, עדכונים נוספים על סרטי הפסטיבל.

ציוץ