18 ינואר 2015 | 19:13 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

הסרטים הישראליים הכי מסקרנים של 2015

החודש הראשון של 2015 בעיצומו, ותעשיית הקולנוע הישראלית במתח. היוצרים שכבר גמרו לצלם את סרטם מחכים לקבל תשובות סופיות מהפסטיבלים, ולהשתבץ בלו״ז ההפצה של המפיצים הישראליים, להתחיל לקבל מושג איך הסרט שלהם עובד. ובמקביל, קבוצה לא קטנה של יוצרים נמצאת עכשיו בצילומים. אחרי שנת השיא שהיתה 2014, עם 1.7 מיליון כרטיסים לקולנוע ישראלי, עם נוכחות חסרת תקדים בפסטיבל קאן (שישה סרטים!), עם מועמדות ל״גט״ בגלובוס הזהב, ובעיקר עם מקבץ מפואר של סרטים מעולים (שחלקם פוגשים את הקהל רק עכשיו: ראו את ״את לי לילה״ שצובר יותר ויותר קהל משבוע לשבוע; או את ״הגננת״, אחת היצירות הייחודיות והמרשימות של הקולנוע הישראלי, שייצא בסוף השבוע הקרוב, או את ״בורג״, סרט קטן וחכם, שייצא בקרוב; או ״עמק״ שכבר זכה בחיפה או ״פרינסס״ שיוקרן בשבוע הבא בפסטיבל סאנדאנס; ״בן זקן״ שהוקרן בירושלים ויוקרן בפסטיבל ברלין הקרוב).

כדי לנסות להבין איך תיראה שנת הקולנוע הישראלי 2015, קיבצתי רשימה של הסרטים שהכי מסקרנים אותי, שאמורים לצאת לאוויר העולם (או האולם) בשנה הזאת, בין אם לפסטיבלים, להקרנות אקדמיה או ממש כבר להפצה מסחרית. אני מתעלם ברשימה מהסרטים שכבר התחרו על פרסי אופיר ובפסטיבלים ב-2014 ועדיין לא הופצו מסחרית.

אלה הסרטים שהכי מסקרנים אותי, ושנראה לי (כרגע) שיהיו הכי בולטים השנה. לכמה מהם אנחנו מצרפים כאן צילומים ראשונים בהופעת בכורה בלעדית:

1.

״המילים הטובות״ של שמי זרחין. ארבעה גיבורים על ציר ירושלים-מרסיי-אלג׳יר

״המילים הטובות״ של שמי זרחין. ארבעה גיבורים על ציר ירושלים-מרסיי-אלג׳יר

״המילים הטובות״, שמי זרחין

שלוש שנים אחרי ״העולם מצחיק״ חוזר שמי זרחין עם סרט חדש. הסרט הקודם הכיל הופעות אורח של כמעט כל שחקני ישראל, וההפקה נראתה כמו מסיבת עיתונאים אחת ארוכה. הסרט החדש, לעומת זאת, מתאפיין בהפקה אינטימית שמעט מאוד עליה ידוע, למעט העובדה שאחרי שני סרטים בטבריה, זרחין ממקם את סרטו החדש בירושלים, במרסיי ובאלג׳יר. התקציר הרשמי, באתר של מיזם הקולנוע בירושלים, מתאר את הסרט כך: ״ארבעה צעירים יוצאים למסע בעקבות סוד גדול מן העבר, שגילויו הפתאומי מעמיד את חייהם במבחן. בדרכם מירושלים לפריז, למרסיי ולבסוף אף לאלג’יר, עוברים הגיבורים דרך ארוכה וסהרורית, רצופת הפתעות, צחוק ודמע.״ ״המילים הטובות״ הוא קופרודוקציה ישראלית קנדית, בהפקת טליה קלינהנדלר ואסנת הנדלסמן-קרן, שגם הפיקו את ״העולם מצחיק״. הרמז היחידי שאני פולה משלל הרמזים הוא השם, שמחזיר את זרחין לשיריו של נתן אלתרמן, שעמדו במרכז ״הכוכבים של שלומי״. ויש גם תמונה ראשונה, המופיעה כאן בהופעת בכורה.

2.

״אבינו שבשמיים״. משפחת זיסמן-כהן. צילום: רם שווקי

״אבינו שבשמיים״. משפחת זיסמן-כהן בחדר לילדה. צילום: רם שווקי

״אבינו שבשמים״, מני יעיש

מני יעיש התגלה עם סרט הביכורים שלו, ״המשגיחים״, שזיכה את רועי אסף וגל פרידמן בפרסי אופיר. ״המשגיחים״ הופק בתקציב זעום, אז מרגש לדמיין מה יעשה יעיש עם תקציב הגדול פי כמה. סרטו השני, ״אבינו שבשמים״, מכיל – כך נראה – את המרכיבים מהם יצר את סרטו הקודם: אמונה ומכות. הזוג בחיים רותם זיסמן-כהן ומוריס כהן, מככבים בתור בעל ואשה. הוא בריון בשכר, שומר בארים קשוח ואלים, שמאבד את כוחותיו מרגע שנולד בנו והוא צריך ללמוד להיות עדין ורגיש. הצילומים הסתיימו לפני כשבועיים. מרק רוזנבאום מפיק, רם שווקי צילם.

3.

״אופנהיימר״, יוסף סידר

צילומי סרטו החדש של יוסף סידר יתחילו בתחילת פברואר בניו יורק המושלגת בקופרודוקציה ישראלית-אמריקאית מסקרנת מאוד, עם ריצ׳רד גיר וליאור אשכנזי בתפקידים הראשיים. במרץ ההפקה (כולל גיר) תגיע לירושלים. אחד הדברים שיאפיינו את היבול השנה הוא הגעתם של מפיקים אמריקאיים עצמאיים בכירים לקולנוע הישראלי, וכניסתם של ישראליים לשעבר, שהתברגו גבוה בצמרת הקולנוע ההוליוודי, לתוך הקולנוע הישראלי. זה מחמיא כי אם לפני 20 שנה נראה שכל הישראליים רק רוצים לנסוע ולהצליח בהוליווד, כרגע מתקבלת התחושה שהרצון הוא להצליח בקולנוע הישראלי (ולפחות נדמה שקל יותר כרגע להפיק סרט ארט-האוס ישראלי מאשר סרט ארט-האוס אמריקאי). ״אופנהיימר״ מספר סיפור על מפגש בין מיליונר אמריקאי (גיר) ובין פוליטיקאי ישראלי (אשכנזי), שמזכיר לרבים את סיפור הקשר שבין טלנסקי לאולמרט. אורן מוברמן ודוד מנדיל מפיקים, ירון שרף מצלם. ואם סרט ישראלי רגיל מנסה לגמור את הצילומים ואת העריכה בזמן כדי להגיע להקרנות האקדמיה ביוני-יולי, אני מניח שסידר ומוברמן מכוונים לבכורה בטלורייד/טורונטו בתחילת ספטמבר.

 

4.

אורי קלאוזנר ב״על עתידנו״ של אלעד קידן. עליות וירידות

אורי קלאוזנר ב״על עתידנו״ של אלעד קידן. עליות וירידות

״על עתידנו״. אלעד קידן

אחת השאלות המסקרנות כרגע בעולם הקולנוע בארץ היא אילו סרטים יתקבלו לפסטיבל קאן. האם ההישג הגדול של השנה שעברה יחזור על עצמו? כרגע אפשר רק לנחש, אבל לא בכל הקשור לסרט הביכורים של אלעד קידן, שנקרא כרגע ״על עתידנו״ (ובעבר ״על עתידנו הכלכלי״). על פניו, מקומו של הסרט הזה כבר מובטח בתוך המסגרת הרשמית של פסטיבל קאן. הסיבה לכך היא שקידן זכה ב-2008 בפרס הראשון בתחרות סרטי הסטודנטים של הקאן, הסינפונדסיון, ומי שזוכה בתחרות הזאת מובטח לו מקום בתחרות הרשמית עם סרט הביכורים שלו. אז לכאורה, כבר אפשר להכריז שיהיה הסנה סרט ישראלי בתחרות הרשמית (מסגרות המשנה של קאן היו נדיבות לקולנוע הישראלי בשנים האחרונות, אבל התחרות הרשמית, מאז ״הערת שוליים״, לא הכילה סרטים ישראליים). אבל קאן זה מקום אכזרי, שלא דופק חשבון. אם הם לא אוהבים את הסרט, ההבטחות לא שוות כלום. הם יכולים מתוך נימוס להעביר את הסרט למסגרת ״מבט מסוים״ (שזו גם מסגרת מכובדת מאוד שאין לזלזל בה), או להקרנה מיוחדת מחוץ לתחרות, או להעביר הלאה לאחת ממסגרות המשנה, או בכלל לזרוק החוצה. כלומר, קידן יודע שעוד לפני שעיתונאי אחד רואה את סרטו, עצם ההכרזה מפסטיבל קאן היא סוג של תווית על איכות סרטו. מלחיץ. מצד שני, ״המנון״ הוא בעיניי (ולא רק בעיניי) אחד מסרטי הסטודנטים הכי יפים שנעשו בארץ, והרעיון של ״על עתידנו״ – סרט שלם המתרחש בחיפה במעלה ובמורד המדרגות המחברות את הדר הכרמל לעיר התחתית – נשמע כמו הברקה. איתן מנצורי מפיק, ירון שרף צילם.

 

5.

ליהי קרנובסקי ב״הפורצת״ של הגר בן אשר

ליהי קורנובסקי ב״הפורצת״ של הגר בן-אשר

״הפורצת״, הגר בן אשר

כמו מני יעיש, כמו יוסף סידר וכמו אלעד קידן, גם הגר בן-אשר כבר היתה בקאן עם סרטה ״הנותנת״. עכשיו, עם קופרודוקציה ישראלית-גרמנית, היא מצלמת ממש בימים אלה את סרטה הארוך השני. הפעם בן-אשר לא בתפקיד הראשי, אליו לוהקה ליהי קורנובסקי בתפקיד הבחורה הצעירה שעוברת מעבודה לעבודה עד שהיא מגלה כשרון בתור פורצת. צילומי הסרט יעברו בקרוב לגרמניה. זה הסרט השני ברשימה שמפיק איתן מנצורי (״כנס העתידנים״, ״מנתק המים״), אחרי ״מצבנו הכלכלי״. וגם כאן, צילום ראשון ממש טרי מהצילומים.

 

6.

מתוך צילומי ״סיפור על אהבה וחושך״ של נטלי פורטמן. צילום: שירה גבאי

מתוך צילומי ״סיפור על אהבה וחושך״ של נטלי פורטמן. צילום: שירה גבאי

״סיפור על אהבה וחושך״, נטלי פורטמן

אם הייתם מנהלי פסטיבל קאן, לא הייתם רוצים להתגאות בסרט הביכורים של נטלי פורטמן כבמאית בבכורה עולמית אצלכם? ברור שכן, אפילו בלי לראות פריים ממנו. לכן, אם הסרט יהיה גמור בזמן, לא אתפלא אם נוכל לספור כבר שני סרטים ישראליים במסגרות הרשמיות של קאן. נשאלת השאלה: האם סרטה של פורטמן יהיה מוכן בזמן לקאן? פורטמן צילמה את סרטה, על פי ספרו של עמוס עוז, בדיוק לפני שנה (פחות חודש), ואז בילתה כמה שבועות עם העורך הצרפתי של ״אמלי״, ואז… נתקעה. אני שומע על הסרט הזה המון מאנשי התעשייה המקומית, ואני מנסה לברור בין המידע ובין האיבה. הסרט הזה לא אהוד בתעשייה המקומית, שכועסת על קרנות הקולנוע שהשקיעו בו הרבה מאוד כספים, רק בגלל שמדובר בנטלי פורטמן, ובהתעלמות מהעובדה שהתסריט (כך מספרים לי) היה בעייתי. בשבועות האחרונים מפיקי הסרט מחפשים בארץ ובעולם עורכים כדי להמשיך לעבוד על הסרט עם פורטמן. לפני שנה הקדשתי לצילומי הסרט לא מעט מקום בבלוג, ויש משהו בפרויקט הזה שמעורר אצלי ציפיות גדולות. אני מנסה להבין האם התגובות השליליות שאני שומע באמת מבוססות על עוינות ישראלית וצרות עין מקומית, או שיש דברים בגו וזה אכן פרויקט שאני צריך להנמיך ציפיות לקראתו. זה ישבור את ליבי. כמו עם סרטו של סידר, גם כאן זו קופרודוקציה בין דוד מנדיל ובין מפיק ישראלי לשעבר שכבש את אמריקה. הפעם זהו רם ברגמן (״לופר״).

 

7.

״פלאפל אטומי״, דרור שאול

עשר שנים בדיוק אחרי ״אדמה משוגעת״, שזכה בפרס אופיר ובתחרות הבינלאומית של פסטיבל סאנדאנס, חוזר דרור שאול עם סרט חדש. קומדיה. הפוסטרים כמובן יכריזו ״קומדיה חדשה מאת הבמאי של ׳מבצע סבתא׳״. מצד שני: קומדיה חדשה מאת הבמאי של מבצע סבתא! ישבור קופות? ואני רק מדמיין את פרסי אופיר השנה: פעם אחרונה שדרור שאול ושמי זרחין היו מועמדים יחד, זה נגמר בתיקו.

 

 8.

״ארץ פצועה״ של ארז תדמור

״ארץ פצועה״ של ארז תדמור

״ארץ פצועה״, ארז תדמור

ארז תדמור היה עד כה במאי שעבד בצמדים. הוא ביים עם גיא נתיב את ״זרים״, ״הבן של אלוהים״ והסרט הקצר ״אלוהים יקר״, ועם שרון מימון את ״סיפור גדול״. השנה הוא עובר לקריירת סולו. שימו לב: תדמור סיים לצלם כבר שני סרטים חדשים! קצב מסחרר. ״ארץ פצועה״ כבר אמור להיות כמעט גמור, צולם בחיפה (סרט שני בחיפה השנה אחרי ״על עתידנו״), ומספר על מחבל מתאבד שניצל מפיגוע שביצע ועל השוטרים והרופאים שצריכים לשמור עליו בחיים. אסף סודרי (״למלא את החלל״) צילם וחיים אילפמן (״מי מפחד מהזאב הרע״) הלחין. בימים אלה מסיים תדמור את צילומי הסרט הבא-הבא שלו, גם הוא בחיפה, ״נמל הבית״ (את שני הסרטים כתב תדמור יחד עם שלמה אפרתי). האם שני הסרטים יהיו מוכנים השנה?

 

 9.

גאיה טראוב ונוני גפן ב״לצאת מהבוץ״

גאיה טראוב ונוני גפן ב״לצאת מהבוץ״

״לצאת מהבוץ״, נוני גפן

נוני גפן הפתיע עם סרטו המאוד-מאוד עצמאי ודל תקציב ״לא בתל אביב״, שזכה בפרס בפסטיבל לוקרנו, ועכשיו מגיע עם סרט שכבר זוכה לתמיכת הקרנות, ולעזרה בעריכת התסריט מצד אסי דיין ז״ל. צילומי הסרט הסתיימו ביום חמישי האחרון, ובו גפן מגלם גבר שיוצא מהמלחמה עם פגיעה נפשית ונכנס אל עולם הרוק התל אביבי. איתי תמיר מפיק, זיו ברקוביץ צילם.

 

10.

״ההר״ של יעל קיים

״ההר״ של יעל קיים

״ברש״, מיכל ויניק / ״ההר״, יעל קיים

יש לא מעט יוצרות שסרט הסטודנטים שלהם היה מסקרן ואני מחכה לראות את סרט הביכורים שלהן: איה סומך עובדת על ״סחורה פגומה״ והדר מורג מכינה את ״למה עזבתני?״. אבל כמדומני שסרטיהן של מיכל ויניק (שהיתה שותפה גם לתסריט סרטה של סומך) ויעל קיים אמורים להיות גמורים, או כמעט. ויניק מביימת ב״ברש״ סרט על נערה בת 17 ממזכרת בתיה שמתאהבת בנערה אחרת בזמן שאחותה החיילת נעדרת. קיים מביימת ב״ההר״ סיפור שמבטיח להיות פרובוקטיבי במה שקיים מגדירה כ״סיפור עדין המשלב אלמנטים גותיים-רומנטיים, על אישה המתגוררת עם בעלה וילדיה בהר הזיתים. הסרט עוקב אחר שיגרת ימיה ולילותיה״. שני קליין קצינת השלישות מ״אפס ביחסי אנוש״ היא האשה ואבשלום פולק הוא בעלה. איתי מרום צילם וההפקה היא של יולי אוגוסט הפקות, בקופרודוקציה ראשונה בין ישראל ודנמרק.

11.

איתן ענר מביים את אניה בוקשטיין ב״לב שקט מאוד״

איתן ענר מביים את אניה בוקשטיין ב״לב שקט מאוד״

״הרמוניה״, אורי סיון / ״לב שקט מאוד״, איתן ענר

שני סרטים העוסקים במוזיקה קלאסית והמצולמים בירושלים. מעניין. שניהם מאת במאים בעלי רקע קלאסי. אורי סיון חוזר לאולמות הקולנוע לראשונה מאז ״קלרה הקדושה״ שלו עם ארי פולמן ב-1996, מאז הוא היה מזוהה בעיקר עם עבודות טלוויזיוניות (ובתור דמות מאוירת ב״ואלס עם בשיר״). זה התקציר של ״הרמוניה״: ״נגנית קרן יער צעירה מתקבלת לתזמורת הפילהרמונית של ירושלים בראשותו של המנצח האגדי אברהם ירושלמי. הנגנית הצעירה נקשרת לאשתו חשוכת הילדים של אברהם שהיא גם נגנית הנבל בתזמורת. בין השתיים נרקם קשר עמוק שמוביל את נגנית הקרן להציע לזוג להיות להם לאם פונדקאית. אלא שלידתו של התינוק מסבכת את המצב ומעוררת יצרים עזים בין שתי הנשים. הרמוניה נכתב בהשראת הסיפור התנכ”י על אברהם, שרה והגר״.

וזה התקציר של ״לב שקט מאוד״ של ענר: ״סיפורה של נעמי, פסנתרנית תל אביבית שברירית, שעוברת לגור בקרית יובל המתחרדת. שמחה, ילד חרדי המחונן בכישרון מוסיקלי נדיר, מאמץ לעצמו את נעמי כמורה לפסנתר, ובכך מפיג את המתח הראשוני בינה לבין שכניה החדשים, אבל מפגש מקרי עם פבריציו, נגן עוּגב בכנסייה בעין כרם, מסבך את נעמי ושמחה עם קבוצה של קיצונים.״

דואט.

12.

״תיקון״ של אבישי סיון. צילום: שי גולדמן

״תיקון״ של אבישי סיון. צילום: שי גולדמן

״תיקון״, אבישי סיון

האם זה יהיה הסרט הישראלי השלישי בפסטיבל קאן? סרט הביכורים של אבישי סיון, ״המשוטט״, התקבל ב-2010 לשבועיים של הבמאים בקאן. למה שסרטו החדש לא יעשה את זה גם? בסרט החדש שב סיון לשתף פעולה עם הצלם שי גולדמן, הפעם בשחור-לבן, בסרט נוסף על שיטוטיו חסרי המנוחה של תלמיד ישיבה. אין לי מושג איך הסרט (אני מאוד אהבתי את ״המשוטט״) אבל גלריית התמונות מתוכו פשוט מרהיבה. סיון ורונן בן-טל מפיקים.

 

וגם:

אני ממשיך לפנטז לאילו סרטים ישראליים נוספים יש סיכוי להגיע לקאן השנה. חיים טבקמן, למשל, הביא לקאן את סרט הביכורים שלו, ״עיניים פקוחות״. האם הוא יצליח לעשות את זה גם עם ״אשתו״ (סרט שצולם, נגנז וצולם מחדש, כפי שדיווחנו כאן)? ואולי טובה אשר, אחת העורכות הוותיקות והמוערכות בארץ (״נועה בת 17״, ״מאחורי הסורגים״, ״ההסדר״) תצליח לעשות את זה עם ״זרה״, סרטה הראשון כבמאית (עם או בלי קשר לעובדה שהאחיין שלה, נדב לפיד, הוא יקיר הפסטיבלים בעולם כרגע)? ואולי המוקומנטרי של איל חלפון, ״מלחמת 90 הדקות״, המספר על משחק כדורגל גורלי המתקיים בפורטוגל בין נבחרות ישראל ופלסטין לקביעת גורל האיזור? ואולי ״המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה״, הזיה ספרותית שביים גלעד אמיליו שנקר? לא יודע.

ועוד:

״אבוללה״ של יוני גבע

״אבוללה״ של יוני גבע

חוץ מפרסים בקאן, אני מחפש גם שוברי קופות. שמי זרחין בוודאי יביא את הקהל. ואולי אף דרור שאול. ובוודאי יוסף סידר. ואני מניח שגם נטלי פורטמן. אבל אני סקרן לגבי ״אבוללה״, שביים יוני גבע, סרט יוצא דופן בכך שהוא מיועד לבני נוער, ויכיל לא מעט אפקטים. ויש גם את ״איביזה״, הסרט החדש של שי כנות, עוד קומדיה במתכונת הלהיט הקודם שלו, ״שושנה חלוץ מרכזי״. האם ההצלחה של ״שושנה״, ״גאליס״ ו״זינוק בעלייה״ יחזירו את סרטי הקיץ לקולנוע?

 

עדכונים:

הפוסט הזה לא התיימר להיות אינדקס של כלל הסרטים הישראליים שיהיו מוכנים ב-2015 אלא מיפוי אישי של הסרטים שמושכים את תשומת ליבי. אבל מאז פרסומו אמש, אני שומע על עוד סרטים גמורים, או שמתחילים צילומים בקרוב, אז הנה ריכוז של כמה מהם:

״באבא ג׳ון״, יובל דלשד. סרט דובר פרסית שקיבלתי עדכון ממישהו שראה ראף קאט שלו: ״הסרט הזה יפתיע״. אני מניח שינסו לתייג אותו בתור ״מפריח היונים״ של השנה. בתפקיד הראשי משחק השחקן האמריקאי ממוצא אירני, נאוויד נגאבאן, שמשחק עכשיו ב״צלף אמריקאי״ של קלינט איסטווד.

הסרט על תאמר נאפר בבימוי של אודי אלוני. אורן מוברמן לא מעורב רק בסרט החדש של יוסף סידר, הוא גם כתב את התסריט לסרט היפ הופ פלסטיני המבוסס על חייו של הראפר תאמר נאפר. הצילומים יתחילו בחודש הבא.

״מה כבר יכול לקרות״, אופיר לובל. קומדיה עם דובדבני וקובץ׳.

״חתונה מנייר״, ניצן גלעדי. סרט עלילתי ראשון לגלעדי, במאי דוקומנטרי עד כה. אסי לוי, מורן רוזנבלט ורועי אסף בתפקידים הראשיים.

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “הסרטים הישראליים הכי מסקרנים של 2015”

  1. רם שני 18 ינואר 2015 ב - 20:52 קישור ישיר

    גם צילומי הקומדיית אקשן “מה כבר יכול לקרות”בכיכובם של דובדבני וקובץ עופר שכטר רמי היוברגר גורי אלפי וימית סול הסתיימו בהפקת יוניטד קינג ופירמה הפקות סרטו הראשון של אופיר לובל.

  2. יובל אדר 18 ינואר 2015 ב - 22:41 קישור ישיר

    לדעתי על עתידנו יהיה בקאן. צפיתי בראף-קאט שלו והוא מקסים. איתי טיראן נותן בו את אחד מתפקידיו היותר טובים בקולנוע והתסריט בנוי בצורה חכמה ומרתקת. אני אהיה מופתע אם הוא לא יתקבל לכאן.


השאירו תגובה