האם כל אחד יכול להיות סטנלי קובריק?

רוצים כרטיסים להקרנות בתל אביב ובירושלים לשני סרטים טובים? המשיכו עד הסוף.

===================

הנה הפודקאסט השבועי שלי ברדיו הקצה. לחצו כאן. נפתח עם מחווה מוזיקלית לזכר ג׳יימס הורנר, שנהרג היום בהתרסקות מטוס.

===================

זה היה יום גדוש בכותרות, שאני לא לחלוטין יודע איך להגיב אליהן:

1.

אחד התסריטים הגנוזים של סטנלי קובריק הולך להפוך לטרילוגיית סרטים. מדובר בתסריט מ-1956 בשם ״The Downslope״, שקובריק כתב אחרי שסיים את העבודה על ״נשיקת הרוצח״. מדובר בסרט שקובריק עבד שנים על התחקיר שלו, ומתרחש בימי מלחמת האזרחים האמריקאית. הוא בחר, לבסוף, לביים את ״שבילי התהילה״ כסרטו הבא ונטש את הפרויקט הזה.

עכשיו מגיע מארק פורסטר ומקים אותו לחיים, ומתכנן להרחיב את התסריט לטרילוגיה, בתמיכתה של משפחת קובריק. פורסטר הוא הבמאי הלא ברור שמביים מכל הבא ליד: מ״מונסטר בול״, ל״למצוא את ארץ לעולם לא״, לג׳יימס בונד ב״קוואנטום של נחמה״, ל״רודף העפיפונים״ התמוה ל״מלחמת העולם Z״ הלא-רע. דווקא הוא מכל האנשים יביים תסריט של קובריק? זה לא מרגש אותי. להפך, זה מדאיג.

2.

אחרי שסוני הרימו ידיים והודו בפני העולם שאין להם מושג מה לעשות יותר עם ספיידרמן והעבירו את הטיפול בו חזרה למארוול, הכריזו היום מארוול שהם מצאו את פיטר פרקר החדש ואת הבמאי שיתחיל את מורשת ספיידרמן מחדש. הייתי אומר שאלה בשורות גדולות חוץ מהעובדה שהם בחרו בשני אלמונים מוחלטים, מבחינתי. פיטר פרקר החדש יגולם על ידי טום הולנד, שהיה הנער גונב ההצגה ב״הבלתי אפשרי״, סרט הצונאמי עם יואן מגרגור (אל תבלבלו עם טום הולנד, הבמאי של ״מי מפחד מהשכן ממול״ ועם טום הולנדר, השחקן מ״שודדי הקריביים״). הבמאי יהיה ג׳ון ווטס, שעל זה אני עונה: ״מי?״. וואטס ביים סרט בשם ״Cop Car״ שייצא באוגוסט באמריקה, וכנראה שאנשי מארוול ראו את התוצאה והתלהבו (הוא ביים גם את סרט האימה ״ליצן״ בהפקת איליי רות, ולפני זה ביים מערכונים ל״האוניון״).

החלק היחידי שמסקרן באמת בהכרזה הזאת היא הבשורה שהם הזדרזו למצוא את פיטר פרקר, כי ספיידרמן יוצג ב״קפטן אמריקה: מלחמות האזרחים״, שמצטלם בימים אלה. שזו בשורה די משמעותית, כי ספיידרמן הוא דמות מרכזית ב״מלחמות האזרחים״ ועלתה התהייה איך ייראה הסרט אם הזכויות של ספיידרמן לא יהיו בידי מארוול. אז יותר שזו בשורה שמסקרנת לגבי ההתנעה השלישית של ״ספיידרמן״ בפחות מעשרים שנה, היא בעיקר יוצרת ציפיות ל״קפטן אמריקה: מלחמות האזרחים״ בעוד שנה.

===================

בחזרה לפודקאסט. מהדקה ה-24:00 אני מדבר על ״הקול בראש״, שאת הביקורת המלאה שלי עליו קראתם פה. אני משמיע קטע מראיון עם הבמאי פיט דוקטר וסצינה מהסרט ומסביר דרכם מה היה מבריק בסרט, אבל גם מה הפריע לי בו, בקטנה.

אחרי ש״הקול בראש״ הכניס באמריקה מעל 90 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון, שהיא הפתיחה הכי גדולה אי פעם לסרט מקורי (לא המשך, לא עיבוד, לא רימייק), אפשר להיות בטוחים שיגיע גם סרט המשך. אז הנה הרעיון שלי לסרט ההמשך: ״הקול בראש 2״. לריילי נולד אח או אחות. את חושבים שראיתם את ריילי מתבלבלת מרוב רגשות בגלל מעבר דירה? חכו שתראו מה קורה לה בראש כשהיא מאבדת את מעמדה כבת הבכורה שצריכה עכשיו לחלוק את תשומת הלב של הוריה עם אח חדש. לחמשת הרגשות בתוך הראש יצטרף רגש שישי: קנאה. והוא יסכסך בין כולם ויעשה בלאגן. הפעם ג׳וי היא זו שתלך לאיבוד, וחבריה ייצאו לחפש אחריה, כשקנאה ישתלט על המפקדה (Headquarter) ויעשה שמות בתגובותיה של ריילי.

===================

בשבוע שעבר שודר בטלוויזיה האמריקאית ערב מחווה לכבוד סטיב מרטין וסרטיו שנערך ב-AFI, מכון הקולנוע האמריקאי. מיטב הקומיקאים שעבדו איתו, או גדלו על ברכיו, עשו לו שם כבוד. ואצל קומיקאים, כבוד זה גם בעיקר קצת לצלות אותו ולרדת עליו. או כמו שאמר עליו מרטין שורט, עמיתו ל״שלושה אמיגוס״: ״יש מעט מאוד אנשים שאני מעריץ, וסטיב מרטין ממש קרוב להיות אחד מהם״. בתור מי שהיה בן עשר ב-1978, סטיב מרטין הסטנדאפיסט היה האליל שלי, בזכות תקליטי ההופעות שלו שקניתי, והביקורים שלו ב״סאטרדיי נייט לייב״. הוא עבר לקולנוע ב-1979, בזכות סדרת סרטים מצחיקים נורא ומופרעים לגמרי שהוא עשה עם קרל ריינר, אבל לא יכולתי לראות אותם בזמן אמת כי הם היו מסווגים למבוגרים בלבד. ואז הוא פנה לסרטים קצת יותר רציניים, שם הוא תמיד נורא ריגש אותי, למשל ב״הורים במשרה מלאה״ של רון הווארד. מרטין המציא את עצמו מחדש אחת לכמה שנים, תחילה כסטנדאפיסט במועדונים, ואז הסטנדאפיסט הראשון שמילא איצטדיונים, ואז קומיקאי קולנועי, ואז שחקן דרמטי, ואז תסריטאי, וכיום הוא בעיקר מתמקד במוזיקה, בתור נגן בנג׳ו נערץ למדי שהוציא כצה תקליטי בלוגראס לא רעים בכלל, ושני אלבומים יחד עם אידי בריקל.

בפודקאסט שלי, החל מהדקה ה-43:00, אני שולף את תקליטי הוויניל הישנים שלי מגיל עשר ומנגן שני קטעים – קטע סטנדאפ ושיר – מתוך ״Wild And Crazy Guy", המופע הכי מצליח שלו.

אבל הנה, מתוך המחווה של ה-AFI, טינה פיי, מדברת על מרטין:

עוד קטעים על סטיב מרטין ושלו, כאן.

===================

ביום חמישי: לילה לבן בתל אביב. בספריית בית אריאלה יערכו, למשל, שלל אירועים הקשורים בלילה ובירח. כמו למשל מרתון של שלושת סרטי ״לפני הזריחה״/״לפני השקיעה״/״לפני חצות״ של ריצ׳רד לינקלייטר, מהשקיעה ועד חצות. בועז כהן יערוך השמעה מודרכת של ״הצד האפל של הירח״ של פינק פלויד. ועוד שאר אירועים והרצאות עליהם תוכלו לקרוא כאן.

אני אהיה שם ב-21:30 וארצה כחצי שעה על ״חור בלבנה״ סרטו הארוך הראשון של אורי זהר, במלאת 50 שנה לבכורתו, ואז תתקיים הקרנה של הסרט במלואו. ובכל, כאמור, חינם. ביום ראשון הקרוב (28.6) ב-21:00 בערוץ 1 תוכלו לשמוע הכל על הפקת ״חור בלבנה״ וסרטים נוספים של אורי זהר בפרק השני של ״חגיגה לעיניים, סיפורו של הקולנוע הישראלי״.

והכל חינם.

===================

הנה עוד סרטים בחינם, בלעדי לקוראי ״סינמסקופ״. יש לנו עשרה כרטיסים זוגיים לשתי הקרנות שיתקיימו בשבוע הבא בסינמטקים של תל אביב וירושלים. הסיפור הוא כזה: יס 3 מארגנים מזה זמן מה רצועת שידור מעולה למדי שנקראת ״פסטיבל הקולנוע של יס 3״, מדי יום שלישי, הם מביאים לשם את הסרטים המדוברים ביותר בפסטיבלים בעולם, שהמפיצים בארץ מדלגים עליהם. כדי לעורר מודעות לקיומה של הרצועה הם מארגנים הקרנות על מסך גדול מול קהל של שניים מהסרטים המשובחים של השנה שעברה (שניהם הוקרנו בפסטיבלי חיפה הקודמים). אם אתם רוצים לראות אחד מהם שלחו מייל לכתובת yes3festival@gmail.com וכתבו בו את שמכם ולאיזה מהסרטים אתם רוצים לבוא. עשרה השולחים הראשונים יקבלו מייל חוזר עם אישור הגעה.

הסרטים הם: ״העננים של סילס מריה״ של אוליבייה אסיאס, עם ז׳ולייט בינוש וקירסטן סטיוארט (שזכתה בסזאר על תפקידה), שיוקרן במוצ״ש, 27.6, ב-21:00 בסינמטק תל אביב.

ו״נקמה כחולה״, של ג׳רמי סולנייה, שיוקרן ב-28.6 ב-21:00 בסינמטק ירושלים.

חיבבתי מאוד את ״סילס מריה״, אבל אני ממש ממליץ לכם לראות את ״נקמה כחולה״ שהיה עבורי תגלית אדירה גם של הבמאי וגם של השחקן. סרט נקמה מסוגנן ואינטנסיבי מאוד. וזו גם תהיה הקדמה לקראת הקרנת סרטו הבא, ״גרין רום״, שיוקרן בפסטיבל ירושלים הקרוב.

ציוץ