המלחין ג׳יימס הורנר, זוכה האוסקר על פסקול ״טיטאניק״, נהרג בהתרסקות מטוס
בשורות איומות לחובבי מוזיקה מסרטים: ג׳יימס הורנר, אחד המלחינים הגדולים של הוליווד בשנות התשעים, נהרג הבוקר בהתרסקות המטוס שלו בקליפורניה. הוא היה בן 61. יחד איתו נהרג גם טייס המטוס. המטוס התרסק ביער לוס פדרס, באיזור סנטה ברברה בדרום קליפורניה. ההתרסקות גרמה גם לשריפת קוצים.
הורנר זכה ב-1998 בשני פרסי אוסקר על הסרט ״טיטאניק״ (שניים מתוך 11 הפרסים בהם זכה הסרט באותו טקס). הוא זכה על הפסקול וזכה על החלחנת השיר, ״My Heart Will Go On״. יש להניח שהשותפות שלו בשיר שביצעה סלין דיון, היא זו שהפכה אותו למולטי מיליונר חובב כלי טיס, שבבעלותו שלושה מטוסים ושני מסוקים.
הנה הורנר זוכה בשני האוסקרים שלו ב-1998:
בשנות התשעים הורנר היה המלחין האהוב עליי. הקריירה שלו התחילה בשנות השמונים. בתחילה הוא היה מזוהה עם סרטי אקשן והרפתקאות להם כתב פסקולים קצביים מאוד, כמו ״מסע בין כוכבים 2״, ״48 שעות״ ו״קוקון״. שם הוא התחיל שיתופי פעולה ארוכי טווח עם ג׳יימס קמרון ורון הווארד. את קמרון הוא פגש בחברת ההפקות של רוג׳ר קורמן, שם שניהם עבדו על ״הקרב מעבר לכוכבים״. הוא הלחין לקמרון את ״שובו של הנוסע השמיני״, ״טיטאניק״ ו״אווטאר״. עם רון הווארד הוא גילה את הצד הלירי, הקלאסי והסוחף שלו, בפסקולים שלו ל״אפולו 13״ ו״נפלאות התבונה״. נדמה היה שבשנות התשעים, היכולת של הורנר לסחוף עם המוזיקה, ממש כמו המלחינים ההוליוודיים הקלאסיים, הפכה אותו למחין המועדף לכל מי שעבד על סרט בקנה מידה קלאסי וחלם על אוסקר: ״רוחות של תשוקה״ ו״גלורי״ של אד זוויק ו״לב אמיץ״ של מל גיבסון.
לפיל אודלן רובינסון הוא הלחין את ״שדה החלומות״, ״סניקרס״, ״משחקים פטריוטיים״ ו״סכנה ברורה ומיידית״. עיון ברשימת הסרטים שהוא הלחין מציג כמות עצומה לא רק של סרטים מעולים, אלא גם של נעימות נושא בלתי נשכחות.
שיאו של הורנר, בעיניי, היה ב-1996, אז היה מועמד פעמיים באותה קטגוריה: גם על ״לב אמיץ״ וגם על ״אפולו 13״, שני הפסקולים שלו שאני הכי אוהב (לבסוף זכה הפסקול של ״הדוור״, שהלחין לואיס בקלוב).
בשנות ה-2000, אחרי הזכייה בשני האוסקרים, הורנר קצת נעלם מזירת הקולנוע. אולי כי הזכייה באוסקר (והעושר שבא עם השיר מ״טיטאניק״) אפשרו לו לעסוק באהבתו הראשונה, הלחנת מוזיקה קלאסית (הורנר הוא דוקטור לקומפוזיציה מ-UCLA), ואולי גם כי בשנות האלפיים קצת ירד קרנו של הפסקול הקלאסי, הגדול, הסוחף, שהורנר היה האלוף שלו בשנות התשעים. שנות האלפיים נשלטו על ידי האנס זימר ותלמידיו, שעברו בהדרגה מפסקול מיתרים לפסקולים כלי הקשה וגיטרות. כמה נעימות נושא מהקולנוע, שהפכו למטבעות מוזיקליים מוכרים, אתם יכולים לזמזם מ-15 השנים האחרונות (חוץ מ״שר הטבעות״)?
הנה כמה מהרגעים הגדולים של הורנר בקולנוע:
https://www.youtube.com/watch?v=rxZcHUhQNXo
עצוב מאוד מאוד. אכן אחד המלחינים הגדולים, ודווקא בסרטים הפחות נחשבים, לפני כל הקאמרונים. סרט שלא ראיתי שהזכרת, אבל בעיניי אחד הפסקולים הטובים שלו, הוא 'פייבל והחלום האמריקאי', האנימציה הראשונה של ספילברג המפיק. כולל השיר somwhere out there ובעיקר עם נעימת הפתיחה של הכינור הכאילו יהודי
הידיעה הזאת היא טרגדיה עבורי. הרגשתי כאילו קרוב משפחה שלי מת. הורנר היה הסיבה שבגללה התחלתי לאסוף פסקולים, הוא עיצב את חוויית הילדות הקולנועית שלי ובמידה רבה אחראי על אהבתי למוזיקה ולקולנוע בכלל. הוא היה גאון אמיתי, מוזיקאי בחסד עליון, מלחין בעל יכולת נדירה לזקק רגשות טהורים לתוך מוזיקה כמו שאף אחד אחר לא יכל לעשות. לא היה ז'אנר שהוא לא שלט בו, לא היה סרט שלא השתפר בעזרת המוזיקה שלו. מותו משאיר חלל עצום שאיש לא יוכל למלא.
מעניין אם JNH אלו ראשי התיבות האמיתיים של שמך או שאתה פשוט בעניינים. לפי מה שרשמת אני מתאר לעצמי שכן.
זה ראשי תיבות של ג'יימס ניוטון הווארד, מלחין אחר שמאוד אהוב עלי ויבדל"א.
הבנתי את זה. זה גם שם האולפן שלו, כמובן ראשי תיבות מן הסתם.
בגלל זה כתבתי שאני מאמין שלא רשמת את זה סתם, כאחד שאוהב מוזיקה
לסרטים.
יהי זכרו ברוך. הורנר – כמו ג'ון וויליאמס, האוורד שור, האנס זימר ודני אלפמן – היה מלחין בחסד עליון
נדהמתי לשמוע הבוקר על מותו של האיש שהיווה לי השראה בכל תחילת שנותיי, האיש שבין היתר בגללו התחלתי לעבוד בעצמי כמלחין לסרטים. הוא היה שם בכל סרט מעולה והנוכחות המוזיקלית שלו הפכה את הסרט ממעולה לבלתי נשכח.
עוד קיוויתי שבאחת ההזדמנויות במסגרת עבודתי יצא לי לעבוד איתו – לכל הפחות לפגוש אותו – אבל לעולם היו תוכניות אחרות. קראתי את דבריו היפים של ג׳ון דבני
וחשבתי שלזכרו יהיה ראוי להביא אותם כאן:
@JohnDebney: No words. My sadness is so deep that it is difficult to process. Perhaps God needed someone to help write His music. Godspeed Maestro.
ואין ספק שאלוקים ידע לבחור את הטוב ביותר. לעולם לא אשכח.
יהי זכרו ברוך. הורנר – כמו ג'ון וויליאמס, האוורד שור, האנס זימר ודני אלפמן – היה מלחין בחסד עליון. אכן עצוב
The Land before Time
Cocoon
Casper
The Name of the Rose
🙁
לא ידעתי שהוא האיש שהלחין את ׳סניקרס׳. אחד הפסקולים האהובים עלי, ואחראי במידה רבה לאווירה המלכנולית של הסרט המוצלח הזה.
מי דמיין מוות פתאומי שכזה לקומפוזיטור העילוי הזה?
עם כל הכבוד לזוג המאסטרו המובילים וויליאמס וזימר
– מי שבאמת יפרוט על מיתרי הנפש הוא הורנר.
מה עשה לנו ב״סערה מושלמת״, ״לב אמיץ״, ״טיטניק״, ״סופר ג׳ו יאנג״
״רוחות של תשוקה״, ״אפולו 13״, ״נפלאות התבונה״, ״אווטאר״.
איזו הצלחה קופתית היתה לנ״ל אילולי הפסקול המדהים שתפר להם?
את האלמנטים המוזיקליים שלו מזהים ממרחקים.
הפוזיציה המז׳ורית המאפיינת אותו בכל הסאונדטראקים שעשה
– לא תשכח לעולם! נזכור