01 נובמבר 2015 | 12:41 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

מי נתן ארבעה כוכבים לסרט שהוא לא ראה?

ארבעה כוכבים לסרט שלא ראיתי!

ארבעה כוכבים לסרט שלא ראיתי!

זהו הפוסטר ל״רבין, היום האחרון״, סרטו (הלא רע, יש לומר) של עמוס גיתאי שייצא להקרנות מסחריות ביום חמישי. נניח כרגע להחלטה העיצובית לשים במרכז הפוסטר את פניו של יצחק רבין, בשעה שבסרטי עלילה מקובל לשים פנים של אחד השחקנים (אני לא זוכר שבסרטים עלילתיים על קנדי, מרטין לותר קינג או מלקולם אקס אי פעם שמו על הפוסטר את הפנים של הדמויות האמיתיות ולא של השחקנים שגילמו אותם). המסר העיקרי של העיצוב הזה, ויש בו מידה מסוימת של כנות, הוא ההכרזה על ״רבין, היום האחרון״ כסרט תיעודי ולא כסרט עלילתי, ואז העיצוב הזה מוצדק.

אבל, כאמור, נניח לזה: מה שיותר מעניין – כלומר, מקומם – הוא הבחירה לשים בראש הפוסטר ציטוט מהביקורת של תומס ל. פרידמן, הפובליציסט הבכיר של ״הניו יורק טיימס״ (שהפוסטר פונה אליו בסחבקיות כטום פרידמן). ״זה הסרט שאני רוצה לראות!!״ טוען הציטוט, ומעליו הציון: ארבעה כוכבים. רגע רגע רגע. א׳, ממתי תומס פרידמן מחלק כוכבים לסרטים? האיש הוא פובליציסט פוליטי לא מבקר קולנוע, הוא מעולם לא חילק כוכבים לסרטים. ו-ב׳: איך ארבעה כוכבים? הרי כתוב בפירוש ש״שזה הסרט אני רוצה לראות״, ולא ״זה הסרט שכבר ראיתי״. האם אלה ארבעה כוכבים בפוטנציה?

הציטוט הנ״ל הוא סירוס מצער של משפט הפתיחה לטור של פרידמן מ-23 בספטמבר: ״יש סרט שאני מצפה לראות כשהוא יגיע לוושינגטון. הוא נראה לי רלוונטי לאמריקה של ימינו. הוא עוסק במה שיכול לקרות בחברה דמוקרטית כשפוליטיקאים הולכים רחוק מדי. כשהם לא רק עומדים ושותקים כשמילות שנאה חוצות קווים אדומים, אלא גרוע יותר, אפילו משתפים פעולה עם דיבורי ההסתה לטובתם״. פרידמן מתייחס לדיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית על סרטו של גיתאי, אבל מכוון את דבריו לדונלד טראמפ ובן קרסון, המתמודדים על הפריימריז במפלגה הרפובליקנית, שלטענתו חוטאים בהסתה ובמילות פילוג ושנאה. ארבעה כוכבים ושני סימני קריאה? אין להם זכר בטקסט.

במילים אחרות: על הפוסטר של ״רבין, היום האחרון״, סרט שזכה בלא מעט ביקורות חיוביות מאת אנשים שראו אותו בפסטיבל ונציה, מופיעה ביקורות מזויפת ומסורסת מאת אדם שלא ראה את הסרט (וככל הנראה כלל לא התכוון לכתוב ביקורת על הסרט).

ובכלל, אם כבר לשים בפוסטר כוכבים שלא ניתנו, למה ארבעה ולא חמישה? האם אנשי השיווק של הסרט, שהם היחידים שהמציאו את הניקוד המופיע בפוסטר, מסויגים ממנו? נינה רות, בלוגרית ב״האפינגטון פוסט״, נשפכה מ״רבין, היום האחרון״. זה מבחינתה הסרט הכי טוב שהיא ראתה בפסטיבל ונציה, והיא רואה בסרט יצירת מופת. אין לי מושג אם היא זו שמצוטטת בפוסטר כי דווקא את המילים ״אמיץ״ לא מצאתי בטקסט שלה, ואם היו מבקשים ממנה לתת ציון לסרט היא בוודאי היתה נותנת לו חמישה כוכבים, כי היא ממש אהבה אותו.

אז מה עלינו להבין? בהנחה שמפיקי הסרט לא התקשרו לתומס פרידמן ולשאר המבקרים המופיעים בפוסטר כדי לקבל מהם ציונים, אנחנו צריכים להבין – מעתה ועד עולם – שהכוכבים המופיעים בפוסטרים הם רק קישוט, לא ציון. אם יש ועדת אתיקה הבודקת אמת בפרסום, הכוכבים האלה הם הפרה של הסכם שאמור להתקיים בין פרסומאי ובין קהלו. הם, בפשטות, שקר.

מיחצנית הסרט נמסר בתגובה: ״לקחנו לתשומת ליבנו את ההערות שלך ואני מפנה אותם ליוצרי הסרט ולמעצבי הפוסטר״. תומס פרידמן לא ענה לפניותיי.

====================

ולחדשות הטובות יותר. בסוף השבוע זכו שני סרטים ישראליים בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים.

  • ״פרינסס״ של טלי שלום עזר זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קייב. “פרינסס״ היה אחד מ-15 סרטים בתחרות, והתחרה מול זוכה אריה הזהב בוונציה (״מרחוק״) וזוכה דוב הכסף מפסטיבל ברלין (״וולקנו״).
  • ״תיקון״ של אבישי סיון יצא עם פרס הצילום מפסטיבל ויאדוליד בספרד. הפסטיבל הענק הזה העניק את הפרסים הראשיים לסרטים שממילא זוכים ברוב הפרסים בשנה האחרונה: ״איילים״ האיסלנדי זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ״לב רחב״ האיסלנדי זכה בפרס השחקן, ״45 שנים״ זכה בפרס השחקנית (שרלוט רמפלינג) ו״אן״ של נעמי קוואסיה זכה בפרס הבימוי. כל הסרטים האלה מיועדים להפצה בישראל בחודשים הקרובים. אבל הזוכה הגדול של הפסטיבל היה ״ילדות פרא״, שזכה אמנם רק בפרס השני של הפסטיבל, אבל יצא גם עם פרס הקהל, פרס השופטים הצעירים (גילאים 12 עד 18) ופרס פיפרסקי.
נושאים: בשוטף

השאירו תגובה