אבי נשר והצלם מישל אברמוביץ׳, על הסט הפולני של ״החטאים״

סרטו החדש של אבי נשר, ״החטאים״, הצליח לייצר כמה כותרות במדורי האקטואליה לפני כשבוע, כשרגע לפני תחילת הצילומים בפולין גילתה ההפקה כתובות נאצה. זה חלף, ומאז שהתחילו צילומי הסרט אני רודף אחרי אנשי הצוות הישראליים על הסט לקבל קצת תמונות, ולראות איך זה נראה. זו מסורת כאן ב״סינמסקופ״ ממש מאז ימיו הראשונים של הבלוג, לנסות להשיג צילומים מהסטים של אבי נשר, ממש בימים הראשונים. כך זה היה עם ״הסודות״, אחד הפוסטים הראשונים בבלוג, ב-2006. ואז ״פעם הייתי״ (שבזמן הצילומים עוד קראו לו ״שיעור באהבה״) ב-2009, ואז עם ״פלאות״ ב-2012. נשר, כמו שעון, מצלם סרט חדש כל שלוש שנים, והבלוג שיחגוג בקרוב יום הולדת עשר, גאה ללוות את התהליך הזה עכשיו בפעם הרביעית. זהו גם שיתוף הפעולה הרביעי של נשר עם הצלם הצרפתי מישל אברמוביץ׳ (״חטופה״, ״הקפיטנים של אפריל״).

״החטאים״, סרטו העלילתי הישראלי העשירי של אבי נשר, מתרחש ב-1977. עוד רגע המהפך הפוליטי, עוד רגע סאדאת מגיע ארצה, עוד שנייה ״הלהקה״ יוצא, וזהו סיפורן של שתי אחיות. ג׳וי ריגר מגלמת את הצעירה, ילדה טובה ירושלים, תלמידה באקדמיה למוזיקה וזמרת במקהלה המבצעת יצירות ווקאליות קלאסיות. נלי תגר מגלמת את אחותה הגדולה והנשואה (לתום אבני), ילדה פרועה תל אביב, שחיה ומתעדת את הדקדנס התל אביבי, תוך כדי התגברות על טראומות מהתבגרות בצילו של אב קפדן ורדוף (בגילומו של דורון תבורי).

השבועות הראשונים של הצילומים מתקיימים בפולין ובגרמניה, והפעם יש לנו חידוש. לא סטילס, אלא וידיאו מהסט.

הנה, מתוך תחילת הסרט, שוט קטן שבו דמותה של ריגר שרה את הסולו מתוך היצירה הווקאלית ״חשקי חזקי״, פיוט מהמאה ה-17 שהלחין אברהם קסרס. בסרט, זו סצינה של קונצרט של תלמידי האקדמיה למוזיקה המתקיים בברלין. במשך חצי שנה, כהכנה לתפקיד, ריגר עברה שיעורי פיתוח קול ונגינה בפסנתר, ומה שאתם שומעים כאן, בהקלטה מטלפון סלולרי, זה את ריגר שרה באמת, בלי הגברה, בלי מיקס:

ג׳וי ריגר ורפאל סטאצ׳וויאק בסצינה מתוך ״החטאים״ של אבי נשר

כרגיל בסרטיו של נשר, גם ב״החטאים״ יש תפקיד מרכזי מאוד למוזיקה – ממוזיקה קלאסית, מוזיקה קלאסית מודרנית ווקאלית, מוזיקה ליטורגית, דרך הדיסקו של שנות השבעים ועד לרוקנרול פולני מחתרתי. וכרגיל בסרטיו של נשר, מוקדש מקום גם לסצינת ריקוד. הנה, כתיקון על הצילום הקודם שצולם בפריים מאונך, הנה תיעוד טוב יותר מתוך סצינה מאוחרת יותר בסרט, בה דמותה הביישנית והמסוגרת של ריגר מנסה קצת להתפרק במועדון ריקודים, אליו היא מוזמנת על ידי מלחין גרמני צעיר, שמגלה בה עניין שהוא לא רק מוזיקלי (את המלחין הצעיר מגלם השחקן הגרמני רפאל סטאצ׳וויאק):

אני לא מפסיק להסתכל על הסטטיסטים הפולניים, ועל עוזר הבמאי הפולני שנותן להם קצב ואנרגיה לריקוד. הם ממש נחושים.

צריך לכתוב את הניתוח האקדמי על מוטיב סצינות הריקוד בסרטיו של נשר: הנשף בפתיחת ״זעם ותהילה״, המסיבה באמצע ״סוף העולם שמאלה״, החתונה בסוף ״הסודות״, הרגעים שבהן הדמויות קצת יוצאות מתוך עצמן, עוברות טרנספורמציה חיצונית. וכמעט כמו תמיד, סיפורן התבגרותם של שתי צעירות, האחת משוחררת והשניה עצורה.

בעוד שבועיים תעבור ההפקה לישראל, לצילומים בתל אביב ובירושלים, ואז תצטרף גם נלי תגר. ״החטאים״ ייצא במהלך 2016.

ציוץ