זרים למי?
סמנכ"לית עריכה ולשון של "סינמסקופ", ענבל קידר, שלחה לי את המסר הבא, אפרופו רשימת הסרטים המועמדים למועמדות לאוסקר לסרט הזר: האם לא הגיע הזמן להעלות לדיון את בעיית "הסרטים הזרים" ולהכריע פעם אחת ולתמיד (או לפחות אד הוק) האם החלוקה היא לשונית, לאומית, אולפנית, סגנונית או משהו אחר?
אם אני מבין נכון, הבעיה היא כזאת: איך נקרא בעברית, בעל פה או בדפוס, לסרט (נגיד) פולני שמוקרן בארץ? הנטייה המקובלת היא לסווגו תחת הרובריקה "סרט זר". זאת להבדיל מ"סרט ישראלי" ומ"סרט אמריקאי" או מ"סרט דובר אנגלית". אך זו כותרת קרתנית ומעט קסנופובית, לא? ובכלל, נדמה שהיא לקוחה מהקטגורייה באוסקר שאנו בארץ מכנים בטעות "הסרט הזר", בשעה ששמה המדויק הוא "סרט בשפה זרה" (קרי: סרט שאינו באנגלית). אך גם "סרט בשפה זרה" אינו מתאים לנו, כי גם אנגלית היא בעצמה, מבחינת דוברי העברית, "שפה זרה". בקיצור, הפעילו את כובעי החשיבה ונסו למצוא כותרת קליטה, או שיטת סיווג, שיהיה אפשר לכלול לתוכה קולנוע "זר" או "איכותי" שאינו ישראלי או אמריקאי.
לא נהוג להשתמש בביטוי "קולנוע עולמי"? אוקיי, יש עם זה בעיה מכיוון שגם ישראל וארה"ב הן חלק מהעולם, אבל נדמה לי שזו המקבילה המקובלת בארץ.
בעיניי קולנוע ישראלי הוא זר ומוזר!
ולמה לא להשתמש בחלוקה מדינית (סרט פולני / צ'כי / איראני / מקסיקני / ישראלי וכו')? או בחלוקה יבשתית או איזורית (אירופאי / מזרח תיכוני / מזרח אסיאתי / דרום אמריקאי / הודי)?
כשמשתמשים במילה "זר", בהכרח זה לא יהיה מדויק.
קודם כל מסכים עם דואל. יש מספיק קטגוריות רלוונטיות לקטלוג, כל שצריך לעשות זה להמנע מלהשתמש בקטגוריה האמריקוצנטרית "סרט זר". לאמריקאים יש מעמד מיוחד בתעשיית הקולנוע ולכן קשה מאוד לכרוך אותם עם שאר העולם, אבל להם אין את הבעיה הזו. זיכרו, מדובר באנשים שקוראים למשחק בייסבול בין דטרויט לסיינט לואיס "אליפות העולם".
נדמה לי שהחלוקה המתבקשת (בארץ) היא בין קולנוע "מקומי" וזה ש-"אינו מקומי". אין סיבה שלא לכלול את הקולנוע האמריקאי בקטגוריה השניה (בכלל "קולנוע אמריקאי" רחוק מלהיות מקשה אחת).
זה כן מציב בפנינו דילמה כאשר תוהים לאיזו קטגוריה משתייך "גן עדן עכשיו".
הו! עזים געגועיי.
החלוקה, לעניות דעתי הבלתי קובעת היא לשונית.
אמריקאי/בריטי – לא זר.
קרואטי/פולני/יפני – זר (לא לי, מתוקף מוצאי).
בוראט באחד מרגעיו הגדולים
http://www.youtube.com/watch?v=6TLF2d4_uRM&mode=related&search=
אחרון ודי,הוא סוג של גאון.בוראט:
http://www.youtube.com/watch?v=mHRqe9L56t4&mode=related&search=
ועכשיו זה מפי הגבורה עצמה..
דבורית שרגיל בבלוג שלה כותבת בזו הלשון:
"ואסתפק בזה של סינמסקופ על שלל מתגבביו."
מתגבביו..
ואני הייתי מוסיף ואומר: ובצד להם אוספי הקש..
ככה את נראים וכך אתם נשמעים..
וזה ממש לא מפתיע..
1. ברשותך, שרגל.
2. מתגבב=טוקבקיסט, תגבוב=תגובה.
3. באסה לצאת לא מכיר/לא מבין אבל שמח למשמיץ, אה?
4. אז איך אני נראית?
תיקונים:
תגבוב=טוקבק
למשמיץ=להשמיץ
הסמנכ"לית, שנעדרה מכאן בימים האחרונים ולא ידעה שהסוגיה הועלתה לדיון בשמה (ובכלל לא ידעה שהיא סמנכ"לית), מבקשת להבהיר: יאיר העלה את הנושא לדיון לרגל העיסוק במועמדויות לאוסקר, אבל הבעיה מעולם לא הטרידה אותי ביחס לשם הקטגוריה באוסקר. אפשר תמיד להתווכח אם יש להקפיד על המינוח "סרטים בשפה זרה" (כפי שנראה לי שהיפנית מציעה לעשות, בהתכחשות לשורשיה) או שמקבלים את הקיצור "סרטים זרים" (בעיניי הוא קביל, כל עוד מתייחסים לקטגוריה בטקס האמריקאי). הבעיה שלי מתחילה כשמבקרים/מפיצים/לוחות משדרים בארץ מאמצים את החלוקה האמריקנוצנטרית של הסרטים שנעשים ברחבי העולם (כפי שציין במילא רגוע בתגובתו), גם כשהם מדברים על קולנוע מחוץ להקשר של האוסקר, למשל כשהם מציינים איזה סרטים יוקרנו בפסטיבל מסוים, או בסינמטק, או בטלוויזיה.
לאמריקאים מותר להיות אמריקנוצנטרים (הם גם מדפיסים מפות שחותכות באכזריות יבשות די חשובות רק כדי שזו שלהם תהיה באמצע המפה. זכותם). למבקר ישראלי זה לא מומלץ אם הוא לא רוצה לצאת פרובינציאלי. זכותו של יאיר להחזיק בלוג אמריקנוצנטרי ולהקדיש בו שבועות לדיונים ב"נחשים על המטוס", כמו שזכותה של סמנכ"לית הלשון לא להתריע בשבועות כאלה על בעיות לשוניות בבלוג פשוט כי אין לה כוח לקרוא אותו. אבל כל עוד הוא כותב בעברית ובארץ (וממנה סמנכ"לית לשון), אסור לו לתת לאמריקנוצנטריות להשתלט גם על שפתו. אסביר.
פירוש המילה "זר" הוא "לא מכאן", "לא משלנו" (ומעולם לא ניסיתי לבקר את הקסנופוביה שעשויה להשתקף מהשימוש בה. זו תוספת של יאיר), אלא שה"כאן" וה"שלנו" של יאיר אינו (לצערו, כנראה) זה של מארגני טקס האוסקר. כשכותבים בארץ "סרטים זרים" המשמעות היחידה של הצירוף היא "סרטים לא ישראליים", כמו שכשאנחנו לומדים אנגלית בבית ספר אנחנו לומדים "שפה זרה". "זר", כמו קבוצה לא קטנה של מילים בכל שפה, הוא מסמן שהמסומן שלו מוגדר ביחס לדובר. זו קטגוריה בלשנית מוכרת. לא אתיש אתכם במושגים. בכל אופן, כשלא כוללים סרטים אמריקאיים בקטגוריה (העברית) "סרטים זרים" משתמשים לא נכון בשפה.
אני כן רוצה שיאיר (וכל מי שכותב על קולנוע בארץ) יוכל להבחין באופן מכליל בין סרטים אמריקאיים (גם אם הכוונה בהכללה הזו היא בדרך כלל "הוליוודיים", כפי שרמז רז) לסרטים אחרים. הרי כולנו נזקקים להבחנה הזו כשאנחנו הולכים לבחור סרט באוזן, או מחפשים סרט בקטלוג או בלוח משדרים באינטרנט. הבעיה היתה שהדרך היחידה שמצאתי לשמר את החלוקה הבינארית האמריקנוצנטרית בלי לחטוא גם באמריקניזציה של הלשון היתה להחליף את "סרטים זרים" בתיאור "סרטים לא אמריקאיים" (אם מקבלים את החלוקה המדינית) או ב"סרטים שאינם דוברי אנגלית" (אם מקבלים את החלוקה הלשונית). מכיוון שהביטויים האלה הם מדויקים אך נטולי חן, ו"סרטים זרים לאמריקאים" הוא קצת מורכב ודווקאי (ודו-משמעי), הצעתי לפתוח את הנושא לדיון בקרב קוראי הבלוג. בינתיים המגיב היחיד שהציע הצעה לשונית שמתייחסת לחלוקה הזו ולא ערער על עצם השימוש בקטגוריות הנ"ל להבחנה בין סוגי סרטים היה הפינגווין. אני חייבת להודות שמעולם לא שמעתי את השימוש בתואר שהוא הציע ("עולמי") ביחס לסרטים, אבל אפשר לנסות להתרגל לזה, כמו שהתרגלנו ל"מוזיקת עולם". בינתיים אשמח אם תציעו עוד תארים כאלה, לא יחסיים. אם הגעתם עד פה אני מניחה ששפה היא משהו שמעסיק אתכם במידה כלשהי. שתפו אותנו. עזרו לבלוגר הנופש ולסמנכ"לית המתאקלמת להגיע להסכמה לשונית.
World Cinema is for World Cinema,
Indy is for anything American which is not one of the major five.
Our Cinema refers to the Australian movies that no one (most of all Australians) bothers to watch.
Sratim Israelim, is those abscure and boaring movies that are produced once in a while whitin the boarders of the green lines, and are usually unwatchable.
Labriut
אנשים שיכולים לחיות עם קצת הומור עצמי, יכולים בקלות להסתגל ל"קולנוע פלצני", ו"קולנוע מסחרי".
(וכן, ברור לי שגם בפולין, ונצואלה, או ארקטיקה עושים קולנוע מסחרי, אבל למגינת ליבי, את אלו המפיצים המרושעים לא ייבאו לארץ בתדירות חיובית.)
לצערינו המפיצים המרושעים לא מתביישים להביא קולנוע אמריקאי פלצני.
"אינדי", או "עצמאי" הוא כנראה מה שהסמנכ"לית מחפשת, הרי גם כבודה תודה שאין דין סרטי ג'רמוש כדין סרטי אולפנים מובהקים (נו, אתם יודעים למה אני מתכוון..)
שאלה מעניינת שמראה את מידת האתנוצנטריות האמריקאית שגם אנחנו נגועים בה (המדינה ה51)
למה בכלל לסווג סרט לפי המוצא שלו ולא לפי הז'אנר? הרי אפשר לקרוא לסרט קומדיה דרמה וכו' (אם כי גם הסיווג הזה חוטא לפעמים לסרט) בצירוף ציון מוצאו של הסרט ושפתו או המדינות המשתתפות בהפקה.
נכון שלרוב יותר קל לסווג לפי סוגה ובוודאי לפי במאי מאשר לפי מוצא. אבל החלוקה של סרטים אמריקאים לעומת שאר העולם היא חלוקה שלפחות אינטואיטיבית היא רלוונטית.
רציתי להציע על משקל הוליווד שהפכה לסמל לקולנוע אמריקאי אפשר לבחור עיר או שכונה שתהיה סמל לקולנוע לא אמריקאי. זאת יכולה להיות עיר/שכונה שהיא או היתה מרכז לעשית קולנוע לא אמריקאי או שיש לה חשיבות היסטורית. חשוב כמובן ששם העיר/שכונה יתאים להפיכתה לשם תואר, משום כך מבחינתי קאן לא מתאימה לתפקיד. לצערי אין לי כרגע הצעות קונקרטיות.