בוקר של פרסים: הזוכים בפרסי גילדת השחקנים (סא״ג). ״ספוטלייט״ זכה
ליאונרדו דיקפריו ב״האיש שנולד מחדש״, בתגובה לכל מי שזילזל בו
עונת האוסקרים רבת הטלטלות ממשיכה, אבל הבוקר חוזרת אליה מעט יציבות. פרסי גילדת השחקנים שחולקו הלילה מקרבים את ליאונרדו דיקפריו ואת הסרט ״ספוטלייט״ לזכייה באוסקר בעוד כחודש. אלה הפרסים שחולקו.
פרסי קולנוע:
פרס האנסמבל: ״ספוטלייט״
(זה הפרס שמקביל, פחות או יותר, לפרס הסרט הטוב ביותר בשאר הטקסים)
שחקן: ליאונרדו דיקפריו, ״האיש שנולד מחדש״
שחקנית: ברי לרסון, ״חדר״
שחקן משנה: אידריס אלבה, ״חיות ללא לאום״
שחקנית משנה: אליסיה ויקנדר, ״הנערה הדנית״
בכל שנה, באופן מסורתי כשלושה מבין ארבעה זוכי הסא״ג הופכים חודש אחר כך לזוכי אוסקר. הסיבה די ברורה: השחקנים מהווים את הענף הגדול ביותר מבין מצביעי האוסקר, ולכן יש התאמה של 75 אחוז לפחות בין הבחירות שלהם לפרס הפרטי שלהם ובין הבחירות שלהם לאוסקר. השנה יהיה קל לזהות מי יהיו השלושה ומי יישאר בחוץ: אידריס אלבה, שזכה בסא״ג לשחקן משנה, כלל אינו מועמד לאוסקר (והיעדרו היא אחת הסיבות להכרזת החרם של ספייק לי על האוסקרים הלבנים).
עכשיו תישאל השאלה: האם נגלה ב-29.2 שפרסי הסא״ג יותר אמינים בחיזוי הזוכים באוסקר מפרסי גילדת השחקנים? או במילים אחרות: האם ״ספוטלייט״ הבטיח כרגע את זכייתו באוסקר, או של״מכונת הכסף״, שזכה לפני שבוע אצל המפיקים, יש עדיין סיכוי. בגלל שההצבעה לאוסקר עדיין בעיצומה, זה אולי יגרום ליותר חברי אקדמיה לצפות בשני הסרטים האלה כדי לבחור. מה שכן, אם חברי האקדמיה יצפו בסרט בבית ויאבדו עניין אחרי חצי שעה, אז ״מכונת הכסף״ יזכה. יש לו פתיחה מצוינת. אם הם יישארו עם הסרט עד הסוף, אז ״ספוטלייט״ יזכה – יש לו סיום מצוין.
אבל ליאונרדו דיקפריו ככל הנראה יזכה באוסקר וזה סופי. אחרי הזכיות בגלובוס הזהב, בפרס בחירת המבקרים ועכשיו בסא״ג הוא רץ המירוץ ללא מתחרים. ואליסיה ויקנדר השיגה היום יתרון משמעותי על פני רוני מארה (״קרול״), היריבה שלה. בגלל ש״קרול״ הולך ודועך במירוץ עד כדי היעלמות, ויקנדר עשויה גם לזכות באוסקר על תפקידה ב״הנערה הדנית״ (אבל מצביעי האוסקר בוודאי יצביעו לה גם מתוך הערכה לתפקידה המצוין ב״אקס מכינה״).
פרסי טלוויזיה:
אנסמבל (דרמה): ״אחות דאונטון״
אנסמבל (קומדיה): ״כתום הוא השחור החדש״
שחקנית (דרמה): ויולה דיוויס, ״איך להתחמק מרצח״
שחקן (דרמה): קווין ספייסי, ״בית הקלפים״
שחקן (קומדיה): ג׳פרי טמבור, ״טרנספרנט״
שחקנית (קומדיה): אוזו אדובה, ״כתום הוא השחור החדש״
שחקנית (מיני סדרה או סרט טלוויזיה): קווין לטיפה, ״בסי״
שחקן (מיני סדרה או סרט טלוויזיה): אידריס אלבה, ״לותר״
בגלל שעכשיו כל מה שמעסיק את הוליווד הם ענייני הגיוון ושיוויון ההזדמנויות בתעשייה, בעקבות הקריאה לחרם ההשחורים על האוסקרים, פרסי הסא״ג הם סוג של הכרזה מצד השחקנים: אנחנו לא גזענים. ארבעה מששת הזוכים בפרסי הטלוויזיה הם שחקנים שחורים (והחמישי מגלם דמות טרנסג׳נדרית). מה שמיד גורם לתקשורת האמריקאית לזעוק: הקולנוע האמריקאי חייב להיות מגוון כמו הטלוויזיה. כמה מגוון? אידריס אלבה יצא מהטקס הלילה עם שני פרסים, אחד על ״לותר״ בטלוויזיה ואחד על ״חיות ללא לאום״ בקולנוע״.
====================
הפוסט נערך. בפוסט המקורי פורטו כאן גם הזוכים בפסטיבל סאנדאנס שחולקו כמעט במקביל. אלא שאז הגיעו הפרסים לתחרות הבינלאומית ומכיוון שהסרט הזוכה הוא ישראלי, העברנו את סאנדאנס לפוסט משל עצמו. הנה כאן.
החדשות היותר מענינות מסאנדנס מגיעות מן התחרות הבינלאומית
כן. לפחות בעיניים ישראליות. כל הכבוד לעלית זקצר!
אני חייב לומר שזה די פתטי, לתת בכוח את הפרסים למועמדים השחורים בכל קטגוריה שבה הם מתחרים, כאילו בתור קונטרה להיעדרותם מהאוסקר. במקום שהתחרויות האלו ייצגו את מיטב העשייה הקולנועית ויתעלמו משיקולים לא רלוונטיים כמו צבע עור, הם הפכו לתחרות של מי יותר ליברלי/חנפן/פוליטקלי-קורקט. איך אפשר להתייחס אליהם ברצינות ככה.
===================
רוה ל-JNH: תגובה בעייתית. לא מספיק ש-96 אחוז מחברי האקדמיה הם גברים לבנים שלא טורחים בכלל לראות סרטים כמו ״קומפטון״ ומנסים להצטדק ולהגיד ״מה אתם רוצים, היו שחקנים טובים מכם השנה״, אז כשיש כבר שחקנים שחורים שזוכים הם צריכים לחטוף תגובות כמו ״זה לא באמת הגיע להם, זו סתם חנופה לבנה בגלל רגשות אשם״. כלומר, לא משנה מה הם יעשו יהיה מי שיגיד שזה לא מגיע להם. ומכיוון שחמישה מששת הזוכים האלה זכו כמעט בל פרס טלוויזיה קודם בשנה האחרונה, הלבנים והשחורים, נדמה שיש קונסנזוס לגבי היכולת שלהם. וכמו כן, הטלוויזיה האמריקאית הרבה יותר מגוונת (לפחות השנה) מהקולנוע האמריקאי, שבאמת היה לבן למהדרין, ברובו.
ההצבעה על פרסי הסאג נסגרה לפני ששה שבועות, הרבה לפני שהמועמדיות לאוסקר הוכרזו.
====================
רוה לאביגיל: ההצבעה על הזוכים ננעלה שלשום, יום שישי, יום לפני הטקס. כאן.
חבל שבמקום לדבר על האוסר הקרב עוסקים בפופוליזם וכן לא שחור לבן. לא משנה איך מסתכלים על זה, הוליווד יצאה גזענית. מצד אחד, שחקנים כמו שרלוט רמפלינג טוענים שהמחאה מיותרת כי לא היו מספיק הופעות משחק של שחקנים אפרו אמריקאיים שראויים לזכות. מנגד, וויל סמית ואשתו ג'יידה פינקט סמית מאיימים להחרים את הטקס בגלל המחאה המדוברת, שזו התנהגות גזענית בפני עצמה כשחושבים על זה לעומק. פשוט עצוב, מקומם ובעיקר מרגיז. מה דעתך יאיר?