דן סטיבנס ומלין אוקרמן ב״הכרטיס״ של עדו פלוק. בתחרות הרשמית בפסטיבל טרייבקה

חידה: איך קוראים לאגדת הקולנוע שזכתה ביום ראשון סוף סוף באוסקר אחרי שש מועמדויות? לא, לא ליאונרדו דיקפריו, מצחיקים. אניו מוריקונה. האיש שהלחין כמה מהנעימות האגדיות ביותר בתולדות הקולנוע – מ״הטוב הרע ומכוער״ דרך ״המקצוען״ ועד ״סינמה פרדיסו״. הנעימות שלו כל כך מפורסמות שחלקן כבר נחשבות לקלישאות. את פודקאסט הקולנוע שלי השבוע ברדיו הקצה, הקדשתי למוריקונה, שבשנת חייו ה-88 זכה באוסקר בטקס ה-88 (ההתחכמות הזאת היתה עובדת בכל שנה: הוא צעיר מהאוסקרים בשנה), עם כמה מהיצירות הקצת פחות מוכרות שלו, אבל כאלה שעליהן בוודאי שהגיע לו אוסקר כבר מזמן. מושלם להאזנת רקע בזמן העבודה. האזינו או הורידו כאן

=======================

פסטיבל טרייבקה פרסם אמש את שמותיהם של 55 סרטים ראשונים מתוך 101 הסרטים שיוצגו במהדורה ה-15 של הפסטיבל שתיפתח ב-13 באפריל. הרשימה מכילה רק סרט ישראלי אחד, את "ג׳נקשן 48״ של אודי אלוני, שמגיע לבכורתו האמריקאית אחרי שזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל ברלין לפני כשבועיים. ״ג׳נקשן 48״ יתחרה בתחרות הבינלאומית של פסטיבל טרייבקה מול סרטים כמו החדש של הבמאי הארגנטינאי היהודי דניאל בורמן, ״האיש העשירי״, וסרט האנתולוגיה ״בטירוף״ ("Madly״), שמכיל סרטים קצרים על תשוקה וארוטיקה שביימו גאל גרסיה ברנאל, מיה וסקובסקיה, סבסטיאן סילווה ואחרים.

אבל השנה הנוכחות הישראלית נמצאת גם בתחרות האמריקאית. ״הכרטיס״ הוא סרטו השני של הבמאי הישראלי עדו פלוק, אחרי סרט הביכורים העצמאי שלו, ״אף פעם לא מאוחר מדי״, שהיה חלוץ הסרטים שהופקו בעזרת מימון המון, עוד לפני קיקסטארטר ודומיהם, וזכה בפרס הגדול בפסטיבל פרייבורג. עכשיו מביא פלוק, שחי בניו יורק, סרט אמריקאי שהוא כתב עם שרון משיחי, ובכיכובם של דן סטיבנס (״אחוזת דאונטון״), אוליבר פלאט, מאלין אוקרמן וקרי בישה. הסרט מספר על עיוור, בגילומו של סטיבנס, שראייתו חוזרת אליו בדרך נס, אבל אז הוא נהיה עיוור למה שחשוב בחיים ומתחיל לרדוף אחר התפל והחומרי. את ״הכרטיס״ ואת ״ג׳נקשן 48״ הפיקו אורן מוברמן ולורנס אינגלי.

את הפסקה הנ״ל כתבתי באופן הכי לקוני וענייני, אבל קוראי הבלוג הוותיקים אולי זיהו את הקשר המשפחתי: עדו פלוק הוא גיסי, כך שאני מנסה לשמור על פאסון קורקטי, אבל בפנים אני גאה ונרגש ומקפץ בשמחה לכבודו, על הבכורה העולמית בתחרות העלילתית של פסטיבל טרייבקה, ועל ההישג הזה. נמשיך לעקוב אחרי הסרט הזה כאן, כמובן. ״הכרטיס״ יתחרה בטרייבקה מול סרטים כמו ״Dreamland״, סרט הביכורים של רוברט שוורצמן, אחיו הצעיר של ג׳ייסון שוורצמן, בנה של טליה שייר, אחותו של פרנסיס פורד קופולה.

אגב, סרט שלישי שהפיק מוברמן השנה לבמאי ישראלי הוא ״אופנהיימר״ של יוסף סידר. בינתיים הוא לא מופיע ברשימות של טרייבקה. אם הוא לא יצורף בסבב הבא, זה כנראה אומר שהוא יהיה בפסטיבל קאן.

ובתחרות התיעודית תמצאו את סרטה החדש של עלמה הראל, ישראלית נוספת הפועלת בניו יורק. אחרי סרטה הקודם והמצוין ״חוף בומביי״, שזכה בתחרות התיעודית בטרייבקה ב-2011, היא מציגה כעת את ״TrueLove״, בהפקת שייה לבוף, סרט שיוצא למסע בחיפוש אחרי הפנטזיה של אהבת אמת. סרט מסקרן נוסף בתחרות התיעודית הוא ״Contemporary Color״, שמתעד אירוע מוזיקלי ומולטימדיה שיצר דיוויד בירן בקיץ האחרון.

רשימת הסרטים המלאה שפורסמה אמש נמצאת כאן.

========================

שלשום הגיע ספייק ג׳ונז להתארח בתוכנית הלילה של סטיבן קולבר. לג׳ונז היה רעיון: למה לא להחליף לערב אחד את הפתיח הרגיל של התוכנית בסרט קצר בבימויו. קולבר הסכים, וכך נוצר סרט קצרצר בן 2:30 דקות של ספייק ג׳ונז, בו מתעורר קולבר בבוקר בסנטרל ויוצא מבולבל והומלס למסע ברחבי ניו יורק, בו הוא פוגש מנטור לא צפוי: את כרובי מ״רחוב סומסום״. הנה הסרטון:

==========================

ראיתם את הסרט הצרפתי ״מרגריט״ שהוקרן בארץ לרגע לפני כמה שבועות? הסרט, שזיכה את קתרין פרו, השחקנית הראשית, בפרס הסזאר בשבת האחרונה, עסק באשה חובבת אופרה שהתחילה להופיע מול חוגי החברה הצרפתית בקטעי שירה, אלא שהיא היתה זייפנית, מה שלא הפריע לה להפוך לכוכבת, לתדהמת כולם. אם החמצתם, לא נורא, כי הנה זה מגיע שוב, הפעם עם מריל סטריפ, שנראית כאן כמו הלן מירן. במקביל להפקת הסרט הצרפתי הופק גם סרט אמריקאי בבימויו של סטיבן פרירס (״המלכה״, ״פילומנה״), העוסק באשה האמריקאית האמיתית שעליה סופר הסיפור הזה: פלורנס פוסטר ג׳נקינס. זה גם שם הסרט. והמהלך השיווקי, בטריילר הראשון, הוא להשאיר את איכות השירה של הדמות כהפתעה עבור מי שיבוא לסרט:

=====================

ולבסוף: בעקבות הזכייה שלו באוסקר השבוע, ״ספוטלייט״ חוזר לבתי הקולנוע בארץ . הנה הביקורת שלי על ״ספוטלייט״, מלפני חמישה שבועות.

ציוץ