אודי אלוני ועדי עזרוני זוכים בטרייבקה; טריילר לוודי אלן
ג׳סי אייזנברג בתאורה של ויטוריו סטוררו בסרט החדש של וודי אלן
עולם הקולנוע והבידור, אתה מתבקש לצאת להפסקה לכמה שעות כי יש לי את ליל הסדר על הראש ואין לי זמן לעדכן על כל ההצלחות והטרגדיות שמתפוצצות עלינו ב-12 השעות האחרונות. אז נרוץ על זה מהר:
1.
פרינס מת. לעזאזל. הוא היה בן 57, והוא מת באימפריה שהוא הקים לעצמו במיניאפוליס, אולפני פייזלי פארק. רק השבוע הוקרן ״גשם סגול״ שלו במוזיאון תל אביב. עצוב ומעצבן.
====================
2.
הפרסים של פסטיבל טרייבקה חולקו הלילה. ״ג׳נקשן 48״ של אודי אלוני זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית. זה הפרס השני שהסרט זוכה בו אחרי פרס הקהל בפנורמה של פסטיבל ברלין. הסרט, המבוסס על סיפור חייו של הראפר הפלסטיני יליד לוד תאמר נאפר, ייצא בישראל בעוד שבועיים בדיוק, 5.5. השופטים בתחרות היו האני אבו-אסעד, ז׳אן רנו, דני גלאבר, סם טיילור-ג׳ונסון ולידיה דין פילצ׳ר.
״ג׳נקשן 48״ הוא הסרט הישראלי השלישי שזוכה בפרס הראשי בתחרות של טרייבקה, אחרי ״חופשת קיץ״ של דוד וולך ו״אפס ביחסי אנוש״ של טליה לביא. החידוש הוא שפסטיבל טרייבקה פיצל השנה את התחרות שלו לשני מסלולים, במתכונת סאנדאנס: תחרות לקולנוע אמריקאי ותחרות לקולנוע בינלאומי. מעתה, הסרטים הישראליים יוכלו לזכות רק בתחרות הבינלאומית ולא בתחרות כללית בה כולם מתחרים בכולם ללא קשר לארץ מוצאם.
ואולי זה לטובה, כי זה נותן ליוצרים ישראליים הזדמנות לזכות בעוד פרסים, שזה בדיוק מה שקרה הלילה. הסרט שזכה בתחרות העלילתית הוא ״Dean״ שביים הקומיקאי דימיטרי מרטין, והופק על ידי עדי עזרוני.
=======================
3.
גם זה היה השבוע בטרייבקה: שיחה בין כריס רוק וג׳יי.ג׳יי אברמס. אתם צריכים לראות את זה (כריס רוק חושף בשיחה שג׳יי.ג׳יי אברמס ביים את סרטוני הפתיחה לאוסקרים השנה, בטקס שרוק הנחה):
https://youtu.be/dtufvcJDwLI
==================
4.
לוודי אלן, כזכור, יש סרט חדש, ״Cafe Society״, שיהיה סרט הפתיחה של פסטיבל קאן ועכשיו מגיע הטריילר לסרט שמתגלה כקומדיה על הוליווד של שנות ה-40. יש כאן אווירת האחים כהן מאוד חזקה והטריילר הזה מסקרן מאוד. ובעיקר, שימו לב לאיך הסרט נראה. הצלם הוא ויטוריו סטוררו וזה נראה מדהים.
===================
5.
פסח כשר ושמח.
חוץ מזה שהחדש של אלן מצולם כנראה פסיכי לגמרי כיאה לסטוררו, אני לצערי מזמן הפסקתי להתלהב. המיצוב של אייזנברג כבן דמותו המודרני של אלן בסרטים הוא לגמרי לא מתאים לדעתי. בעוד שקניתי את אלן בדמות הנעבך היהודי הניורוטי אך בעל הסקס אפיל, אייזנברג לא מצליח להעביר את אותה התחושה. נראה שהוא יותר עסוק בלעשות וודי אלן מאשר לתת פרשנות משלו לאיך הוא רואה את אלן בעידן שלנו. אלן שידך לעצמו בסרטיו הגדולים דיוות ואמאזונות גדולות מהחיים שביום יום לא היו בכלל מתקרבות לטיפוס כמוהו. בכוונה. זו המהות של האלטר אגו שלו מסרטיו. לאייזנברג משדכים את קריסטן סטיוארט שהיא כבר מזמן מחוץ לאלמנט שלה ונמצאת בסוג של דעיכה. את מי כן הייתי משדך? אני יודע שקצת מתחיל להימאס ממנה, אבל גניפר לורנס.
מצד שני, כל עוד יש לנו אפשרות לראות עבודה חדשה של מאסטר קולנועי בקולנוע, אני ארוץ. כמו אצל טרנטינו שמה שבאמת משך שם היה פסקול חדש של מוריקונה, כאן סטוררו נותן לסרט לוק מאוד מסוגנן ומצליל אותו לפי הספר שהוא עצמו כתב.