ג׳ין וויילדר + 1

ג׳ין וויילדר, אחד האנשים המצחיקים בתולדות הקולנוע, הלך אמש לעולמו בגיל 83, אחרי שנים שבהן היה חולה באלצהיימר. וויילדר כנראה מוכר לקהל הרחב בזכות שיתופי הפעולה שלו עם מל ברוקס יבדל״א: ״המפיקים״, ״פרנקנשטיין הצעיר״ ו״אוכפים לוהטים״. על ״המפיקים״ הוא היה מועמד לאוסקר כשחקן משנה, על ״פרנקנשטיין הצעיר״ הוא היה מועמד לאוסקר כשותף לתסריט. הוא גם ניסה לביים – לטעמי האישי לא בהצלחה גדולה – אבל הוא כן הצליח ליצור להיט אחד גדול למדי: ״האשה באדום״, שזכור בעיקר בזכות השיר של סטיבי וונדר, ״רק התקשרתי להגיד אני אוהב אותך״ (והופעתה של הדוגמנית קלי לה-ברוק), שזכה באוסקר, ובזכות העובדה שזה הסרט שבעקבותיו התחתן וויילדר עם בת זוגתו לסרט ולחיים, גילדה רדנר (שהלכה לעולמה ב-1989). וויילדר ורדנר שיחקו יחד בשלושה סרטים. לפני שהוא התגלה כקומיקאי, וויילדר זכור מתפקיד המשנה שלו ב״בוני וקלייד״.

יחד עם ברוקס, וויילדר יצר שתיים מהדמויות הכי זכורות שלו, זו של ליאו בלום מ״המפיקים״ ושל דוקטור פרונקסנטין מ״פרנקנשטיין הצעיר״. אני יכול להתחיל ולא להפסיק לצטט קטעים של וויילדר מתוך שני הסרטים האלה שהפכו אותו לאחד האנשים הכי מצחיקים בעולם (מה שהביא את מפיקי ״ווילי וונקה״ לבחור בו לככב במיוזיקל מ-1972, על פני פיטר סלרס, שהתחנן בפניהם שייתנו לו אותו).

אבל עם היוודע דבר מותו של וויילדר, הסצינה הראשונה שלט שקפצה לי לראש היא בעיניי אחת הסצינות הכי מצחיקות בתולדות הקולנוע, והיא לא מאת מל ברוקס אלא מאת וודי אלן. ב״כל מה רצית לדעת על המין (ולא העזת לשאול)״ מופיע וויילדר באחת האפיזודות בתור רופא שנדרש לטפל ברועה צאן שמתוודה שהוא התאהב בכבשה שלו. הרופא רואה בפציינט שלו מטורף, עד שהוא פוגש בעצמו את הכבשה ומתאהב בה גם. יש בקטע הזה שניים מהסממנים שהפכו את וויילדר כל כך מצחיק: הראשון, הוא גם מה שמל ברוקס מצא בו – אדם שנראה נורמלי לחלוטין, מיושב דעת לגמרי, אבל אז מתגלה שהוא פסיכי יותר מכולם. השני, הפאוזות שלו. כל קומיקאי יודע לקחת פאוזה כדי להדגיש רגע קומי או אבסורדי, לתת לקהל להשלים בראש לבד את הטקסט שיכול היה להיאמר, אבל וויילדר נתן את הפאוזות הכי מצחיקות. תראו בסצינה הבאה, בדקה 1:12 איך למשמע המשפט ״אני מאוהב בכבשה״, וויילדר יוצא לפאוזה של חצי דקה שלמה. חצי דקה! המדהים הוא שוודי אלן לא העז לחתוך ולקצר את זה, כי זה כל כך מצחיק. דמות הרופא מדברת בקצרנות ובענייניות עד לאותו רגע, אבל פתאום הוא נאלם. זו סצינה גאונית של כתיבה וביצוע:

רגע, זה לא נגמר. הסצינה ממשיכה כאן:

וויילדר כמובן גם היה ווילי וונקה, בגרסת המיוזיקל הקולנועי שביים מל סטיוארט לספרו של רואלד דאל ב-1972. זה היה סרט שלא הצליח בזמן אמת, ואף זכה ללא מעט לעג, אבל בזכות השירים שבו, ובזכות וויילדר, הוא הפך ללהיט פולחן מאוחר יותר, לא מעט בזכות הפצתו בקלטת וידיאו בשנות השמונים (הקלטת שלי של ״ווילי וונקה״ היתה עבורי, למשך שנים רבות, אחד הנכסים היקרים לי ביותר, סרט ילדות שחשבתי שרק אני אוהב והעולם כולו שונא, ובהדרגה גיליתי שלא מעט מבני דורי חשבו כמוני). הנהֿ, מתוך ״ווילי וונקה״, השיר הכי יפה בו:

ולראייה, כשנדב רביד מיקסס ג׳ינגל פתיחה לתוכנית שלי ברדיו הקצה, הוא נתן את מילות הפתיחה לוויילדר/וונקה. וכך,בשנתיים האחרונות, כל תוכנית שלי נפתחת עם קולו של ג׳ין וויילדר בתור ווילי וונקה. היזכרו כאן

הנה הסצינה ממנה לקוח המשפט הזה (שנמצא בדקה 1:59):

חוץ מכל אלה, וויילדר זכה להצלחה נוספת כפרטנר של ריצ׳רד פריור בשלוש קומדיות שביים ארתור הילר. ובהזדמנות זאת נזכיר, שארתור הילר, שהתפרסם בתור הבמאי של ״סיפור אהבה״ לפני שעבר לקומדיות עם וויילדר, פריור, שלי לונג וג׳יימס בלושי, הלך לעולמו לפני שבועיים. הוא היה גם מוכר בתור נשיא האקדמיה האמריקאית לקולנוע (ובצסגרת תפקידו אפילו הגיע לישראל ונתן את חסותו בשידור חי ל״אוסקר הישראלי״, לימים פרס אופיר).

אבל חזרה לנושא הראשון בו עסקנו: מה היתה הסצינה של וויילדר שהכי הצחיקה אתכם?

ציוץ