התפקיד האחרון של מיכה לבינסון
אתמול הובא למנוחות מיכה לבינסון, שנפטר בשנתו כשהוא בן 64. לבינסון מוכר בעיקר כאיש תיאטרון: במאי בכיר, מנהל בית צבי ומנהל פסטיבל ישראל. בקולנוע הוא זכור בעיקר בזכות תפקידו ב״הערת שוליים״ בתור פרופסור גרוסמן, הנמסיס של שלמה בראבא. בחודש האחרון החל לבינסון את החזרות לעיבוד של תיאטרון הקאמרי לספרו של דויד גרוסמן, ״סוס אחד נכנס לבר״.
לפני כחודשיים, ב-27 בינואר, הגיע לבינסון לאולפן בדרום תל אביב להשתתף ביום צילום לעבודת וידיאו-ארט שמביים רועי ניצן. במרכז העבודה ניצבת דמותו של אבשלום פולק, וסביבו ומולו דמויות מתחלפות. אחד מהם היה לבינסון. מלבד עבודות הווידיאו ארט שלו, ניצן מוכר כמי חתום על האפקטים ב״ואלס עם בשיר״ ומיוצרי הסדרה ״מפלצות קטנות״ (עם אשתו, שני מלמד ניצן).
״מיכה לבינסון הביא אותה בענק באותו יום״, אומר ניצן. ״הוא הבין מיד מה אנחנו עושים וזרם איתנו לגמרי. אני המום מהמוות הפתאומי הזה ומרגיש עכשיו אחריות גדולה כלפי החומר המצולם כי אני חושב שזאת הפעם האחרונה שלו מול מצלמה״.
הצילום בראש הפוסט הזה הוא מהעבודה, שנמצאת עכשיו בעריכה ומיועדת להצגה במוזיאון תל אביב בקיץ במסגרת סדרת ״קומפוזיציות לזמן חלל״.
======================
ובנוסף לכל, היום יוצא בצרפת להקרנות מסחריות הסרט ״אווה״, עליו דיווחנו כאן כבר פעמיים ב-2011 וב-2014, אחת ההרפתקאות המשונות והמסויטות של הקולנוע הישראלי בן זמננו. ״אווה״, קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-פולנית, היה אמור להיות סרט הביכורים של מיכה לבינסון כבמאי קולנוע. הוא צולם ב-2011 תחת השם ״צירלסון יוצא לפנסיה״ עם אבי קושניר ויבגניה דודינה. שנתיים אחר כך, הסרט נגנז וצולם מחדש בבימויו של חיים טבקמן, הפעם תחת השם ״אשתו״, ולימים ״אווה״, עם קושניר ואפרת בן צור בתפקידים הראשיים. סיקרנו את סיפור הגניזה כאן. כשאני קורא כעת את הדיווח המקורי מ-2011 אני שם לב שלבינסון היה עסוק בצילומי הסרט בדיוק כש״הערת שוליים״ בהשתתפותו הוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו וזכה שם לשבחים.
העובדה שלבינסון נפטר בשבוע שבו אווה יוצא לארקנים בצרפת היא יותר מצירוף מקרים מצמרר.