22 מרץ 2017 | 21:08 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

13 סרטים יוצגו בתחרות הישראלית של דוקאביב 2017

מתוך ״הקיר״, סרטה של מורן איפרגן

ב-11 במאי ייפתח פסטיבל דוקאביב בפעם ה-19. זו תהיה השנה הראשונה תחת ניהולה האמנותי של קרין ריבקינד סגל, שהחליפה השנה את סיני אבט, שהלך לנהל את המחלקה התיעודית בתאגיד השידור הציבורי. כמו בשנה שעברה, גם השנה יתחרו 13 סרטים תיעודיים ישראליים על פרס בסך 70,000 שקל. כמו בשנה שעברה, גם השנה תשעה מהסרטים הם פיצ׳רים, סרטים באורך מלא (מעל 70 דקות). אבל להבדיל משנים קודמות השנה רק סרט אחד הוא בן פחות מ-60 דקות. זו התקדמות בעיניי, שמאפיינת את הקולנוע התיעודי הישראלי של השנים האחרונות שכבר חושב קולנוע (מבחינת אורך ומבנה) ולא טלוויזיה. אני מקווה שבשנים הבאות התחרות הרשמית של דוקאביב תוגבל רק לסרטים באורך מלא, לצד תחרות נוספת לסרטי תעודה קצרים, עד 60 דקות.

עוד שלב מבורך בהתבגרות של הקולנוע התיעודי הישראלי: על פי התקצירים, רק שני סרטים ברשימה, ״המחברות של אליש״ ו״כתמים״, עוסקים בקשר שבין במאי/ת הסרט ובין אביה/אמו/משפחתם. אחרי שנים שבהם הקולנוע התיעודי הפך למעין תראפיה משפחתית ליוצרים, רוב הסרטים הם כאלה שפשוט מצאו סיפור מצוין גם מחוץ לדלת ביתם. זה גם בא לידי ביטוי בעובדה שיש כבר יוצרים ותיקים שחוזרים אל התחרות הזאת לא בפעם הראשונה, כי הם באמת עסוקים בחיפוש אחר סיפורים, יוצרים כמו הזוג יעל קיפר ורנן זרצקיף נטעלי בראון, ענת אבן, דניאל סיון ואחרים.

ועוד דבר: יש כאן כמה סרטים שממש מסקרנים אותי. כאלה שיצא לי לשמוע עליהם בשנה-שנתיים האחרונות, בזמן שיוצריהם היו בעיצומם של הצילומים, הציד אחר הרגעים המתאימים לסרט. הסיפור הפוליטי אחריו עוקב מרדכי ורדי מסקרן אותי, הסיפור האישי-תיאולוגי של מורן איפרגן מרתק אותי (איפרגן יצרה את אחד משני הסרטים הקצרים הכי טובים במחווה של סם שפיגל ל״בירושלים״ של דוד פרלוב). ודיוקן קולנועי של מיכל בת אדם נראה לי מעשה תיעודי חשוב וראוי. במסגרות מחוץ לתחרות, אני סקרן במיוחד מסרטה של דפני ליף, קולנוענית שהפכה למנהיגת מהפכה חברתית שחוזרת עכשיו להיות קולנוענית בסרט התיעודי שמספר מה קרה שם בקיץ 2011, מנקודת מבטה.

פרטים נוספים כאן.

אלה תקצירי הסרטים התיעודיים הישראליים המשתתפים במסגרות השונות של דוקאביב, כפי שנשלחו על ידי הפסטיבל:

תחרות ישראלית:

איך מסמנים אהבה
בימוי: אלעד כהן, איריס בן משה
הפקה: נתי אדלר
ישראל 2017

אל-עד הוא חירש מלידה למשפחה שומעת. תוך התמודדות עם מותה הטרגי של אמו והתפרקות המשפחה הגרעינית שלו, מוצא אל-עד משפחה חדשה הדוברת את שפתו, שפת הסימנים, ומקבל את ההחלטה החשובה בחייו – להפוך לאבא.

ארץ אהובה שלי
בימוי: יעל קיפר, רונן זרצקי ושרה שילר
הפקה: יעל קיפר
ישראל 2017

חבורת צעירים שעזבו את בתיהם שבמדינת מאניפור ליד גבול מיאנמאר שבהודו, שתי נערות שנולדו בלבנון ועכשיו הן מסיימות כיתה י”ב, ואישה אחת, מורה לפסנתר, שגדלה לצד נהר הוולגה. מסע דוקומנטרי-ספרותי אל תוך בלוק מספר 461 בעיר מעלות.

בחדר שלי
בימוי: איילת אלבנדה
הפקה: נעמה פיריץ
ישראל 2017

סיפור ההתבגרות של שישה בני נוער, המסופר אך ורק באמצעות חומרים שהם צילמו בעצמם והעלו ליוטיוב. יומניהם המצולמים מעניקים לצופים את היכולת לחוות את תהליך ההתבגרות בעדינות ובהדרגה יחד איתם לאורך שנים, כפי שהוא מתגלה בין קירות חדריהם.

הטובים לסיף
בימוי והפקה: ליאת מר
ישראל 2017

סיפורה של משפחת חתואל, שושלת הסייפים המפורסמת מעכו, הנשלטת על ידי חיים האבא והמאמן האגדי. רגע לפני האולימפיאדה חיים מתחיל לאבד את שליטתו בילדיו. בני המשפחה יוצאים לדו קרב משפחתי, בו הם דוקרים זה את זה בזירה ומחוצה לה.

המחברות של אליש
בימוי: גולן רייז
הפקה: חגי ארד ואלעד פלג
ישראל 2017
אחרי מותה של אלישבע רייז מפנים ילדיה את ביתה, ומוצאים את היומנים שכתבה בסתר לכל אחד מהם. שבעת הילדים, שאותם מעולם לא חיבקה או נישקה, קוראים לראשונה את תיעוד חייהם ביומניה של אמם.

הפטריוט
בימוי: דניאל סיון
הפקה: צפריר קוחנובסקי, מירי עזרא, אינה פישמן
ישראל / קנדה 2017

על רקע התעצמות האנטישמיות בצרפת, האקר ציוני מיליטנטי לוקח את החוק לידיים ומכריז מלחמה על מנהיגי התנועה האנטישמית. מה שמתחיל בתקיפות סייבר, הופך למסע נקמה אפל בו הגבולות בין טוב לרע, וירטואלי ומוחשי אטאט מיטשטשים.

הקיר
בימוי: מורן איפרגן
הפקה: מיכל ויץ, מורן איפרגן
ישראל 2017

אשה המפרקת את נישואיה הקצרים, נמלטת אל עזרת הנשים שבכותל המערבי ומתעדת משם במשך שנה את המתרחש בחייה האישיים ואת המתרחש באתר. דיוקן כפול של מקום ושל אשה. מפגש בין קול לתמונה, בין האישי לציבורי, בין אלוהים להיעדרו.

השדה
בימוי והפקה: מרדכי ורדי
ישראל 2017

בסמוך לצומת גוש עציון בין ירושלים לחברון, פלסטינים ומתנחלים מקימים את “שורשים”, יוזמה מקומית של דיאלוג בין הצדדים. הם מחליטים לקחת אחריות על היחסים, ולקדם שינוי תודעה שיביא לפתרון פוליטי. כאשר הצומת הופך מוקד לפיגועים, השטח בוער ומאתגר את הפרויקט.

כתמים
בימוי והפקה: יקטרינה דיאקובה
ישראל 2017

במאית הסרט יוצאת לתעד את האב שנטש אותה. מה שמתחיל בהאשמות ממשיך לגילוי מחודש של סיפור נסתר של האב. סיפור שמשקף את התפרקות הגבר הסובייטי לאחר ההתפרקות של ברית המועצות.

לה פרומיז
בימוי: ענת שוורץ
הפקה: רונן בן טל, ענת שוורץ
ישראל 2017

כמאה אלף צרפתים עלו לישראל בעשור האחרון. בתום חמש שנים של מעקב והתבוננות אחר שלושה סיפורי הגירה, מביא “לה פרומיז” את סיפורם של העולים, שחלמו על הארץ המובטחת וגילו את ישראל, ומשרטט במבטא צרפתי את סיפור החלום הציוני ושברו.

מוחי
בימוי: רינה קסטלנובו-הולנדר, תמיר אלתרמן
הפקה: הילה מדליה
ישראל / גרמניה 2017

מזה שבע שנים מתגורר מוחי, ילד פלסטיני כובש לב מעזה, בבית החולים תל השומר, הבית היחיד שידע מימיו, ואין הוא יכול לשוב למשפחתו בעזה. מוחי גדל כשהוא מלווה על ידי יהודים וערבים המתעלים מעל זהות, דת, והסכסוך המחלק את עולמו.

מקווה שאני בפריים
בימוי והפקה: נטעלי בראון
ישראל 2017
סיפורה של הבמאית והשחקנית מיכל בת אדם, שהקדימה את זמנה ואתגרה מבחינה מגדרית ואידיאולוגית את תעשיית הקולנוע הישראלית.

סלאח, פה זה ארץ ישראל
בימוי: דוד דרעי

יוצרי הסרט: דוד דרעי, רות יובל, דורון גלעזר
הפקה: דוד דרעי, שגית שלום
ישראל 2017
סיפור הקמת עיירות הפיתוח בישראל, כפי שלא סופר עד היום: עדויות ופרוטוקולים חסויים חושפים לראשונה את האמת המטלטלת מאחורי חזון “פיזור האוכלוסייה”, חזון שהוכתב על ידי הנהגת המדינה בשני העשורים הראשונים לקיומה, ויצק את היסודות לפער העדתי והמעמדי בישראל.

תחרות סרטי הסטודנטים:

האי
בימוי והפקה: אדם ויינגרוד
ביה”ס לקולנוע וטלוויזיה ע”ש טיש, אוניברסיטת תל אביב
ישראל 2016

במרכז ירושלים, על קו התפר המתוח בין מזרח למערב, מול חומות העיר העתיקה, ניצב בית החולים הצרפתי סנט לואיס, הוספיס לחולים סופניים. הסרט מעניק מבט אינטימי על חיי החולים והצוות, שמגיעים מכל קצוות העיר.

המופע של תימור
בימוי והפקה: תמרה ממון
ביה”ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה
ישראל 2016

תימור, זמר אופרה, מחליט בפעם הראשונה בחייו להתמודד עם אמו, מבקרת אופרה גיאורגית נחשבת שאינה מאמינה ביכולתו של הבן, ויחד עם מורתו לזמרה אלה, הוא מעלה את המופע שעליו תמיד חלם.

כמו פרח לוטוס
בימוי: אליה שוורץ
הפקה: אליה שוורץ, דין ברעם, ליאור ויינשטיין
מנשר לאמנות

ישראל 2016

בתוך זיכרון של ילדה בת עשר היו שישה מבוגרים. הם היו משפחה. היא זוכרת את הקולות שלהם כשעוד היו צעירים. היום היא זוכרת אותם קצת אחרת. דרך היומנים שכתבה היא מנסה להבין את התפרקות משפחתה בעקבות מות אמה.

להפוך את האבנים
בימוי: ניר דבורצ’ין
הפקה: ניר דבורצ’ין, הילה אמיר
המכללה האקדמית ספיר

ישראל 2016

מצב רוחו של סמי משתנה ומתחלף, כמו עונות השנה. ברקע שנים רבות של בדידות, געגוע, פחד ותקווה הנשקפים מתוך אינספור מכתבים בקופסת קרטון בחדרו – הממוענים תמיד ליעד אחד, לאישה אחת.

פוטסטרצ׳ר
בימוי והפקה: ענבר חגאי
המחלקה לאמנות – בצלאל

ישראל 2017

״פוטסטרצ׳ר״ עוסק בתיעוד עצמי של אמנית צעירה המחליטה להפוך לבלרינה. האמנית יוצאת למסע חסר תועלת זה בכל הכוח, על אף שהוא אבוד מראש.

קרן אור
בימוי והפקה: ליהי סבג
מעלה, ביה”ס לטלוויזיה, לקולנוע ולאמנויות

ישראל 2017

מיכל, אשה-נערה, ילדת רווחה לשעבר, אם חד הורית, מחליטה לגדל לבד את ילדתה קרן אור. במסע אחר עצמאותה היא נתקלת במכשולים רבים שלהם לא ציפתה.

סרטים ישראלים שיוקרנו במסגרות השונות בתכנית:

Another Planet
בימוי: אמיר יציב

הפקה: אמיר יציב ויהונתן דובק
ישראל / גרמניה / בלגיה 2017

יוקרן במסגרת תחרות עומק שדה

אנימציה תיעודית על מפגשים בתוך סימולציות וירטואליות של אושוויץ. הסרט עוקב אחר יוצרי המודלים – מפולין, גרמניה וישראל – בתוך המחנות הווירטואליים שיצרו, כל אחד ממניעיו. זהו מסע אל מעמקי הדמיון והזיכרון המשוחזר, שחושף את האובססיה לייצוג השואה וה”פלנטה האחרת”.

Fuck History…” יזכור למנשייה
בימוי: ענת אבן
הפקה: ז׳אן ביגו וענת אבן

ישראל / צרפת 2017

יוקרן במסגרת מאסטרים

שכבה אחר שכבה נחשפת שכונת מנשייה על חוף הים בין תל אביב ליפו. “…Fuck History” עוסק במקום הנעלם, שקיומו חי וצרוב בזיכרונותיהם של תושביו.

לפני שהרגליים נוגעות בקרקע
בימוי: דפני ליף
הפקה: יעל אבקסיס והלל רוזמן
ישראל 2017
יוקרן במסגרת מחוץ לקופסא

סיפורה של סטודנטית לקולנוע שהקימה אוהל ברחוב במחאה על מחירי הדיור, בלי לדעת שכעבור מספר ימים תהפוך למובילת המחאה החברתית. הסרט מתאר בגוף ראשון את הקשיים המלווים אדם במאבק ומה קורה לאישה צעירה העוסקת בדימויים כל חייה כשהיא הופכת לסמל.

האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל
בימוי: יונתן ניר
הפקה: נעם שלו, יונתן ניר
ישראל 2016

יוקרן במסגרת פנורמה

ווילפריד ישראל היה יהודי גרמני עשיר שהציל אלפי יהודים ממוות. הבמאי יונתן ניר יוצא בעקבותיו למסע תחקיר חוצה גבולות, שופך אור חדש על הצלת יהודי גרמניה בשנות השלושים וכן על סיפור אפל שהוסתר בתוך משפחתו שלו.

דם חם
בימוי: גיל גולן
הפקה: יהודית מנסן רמון
ישראל 2017

יוקרן במסגרת פנורמה

סיפורה של מנהיגה שעזרה להפוך את ישראל בזמן קצר לאחת המדינות הטבעוניות בעולם. הסרט עוקב אחר חייה האישיים של טל גלבוע במהלך שלוש שנות אקטיביזם וחושף את הצופה אל מאחורי הקלעים של המהפכה הטבעונית בישראל ולמחיר האישי של מנהיגות.

ילדי הצללים
בימוי: נועה אהרוני
הפקה: דיוויד נוי, יורם עברי
ישראל 2017
יוקרן במסגרת פנורמה

הסרט מציג סיפור שמעולם לא סופר, על סודם של בני דור שני לשואה אשר הסתירו במשך שנים התעללות פיזית ונפשית שחוו מצד הוריהם – ניצולי שואה וקורבנות בעצמם. הגיבורים בסרט פותחים את סגור לבם, ולראשונה מתמודדים באומץ עם הצללים מעברם.

מסילה
בימוי והפקה: עמיקם גולדמן
ישראל 2017

יוקרן במסגרת פנורמה

חיי הקהילה הזרה ועולם גני הילדים הפיראטיים בדרום ת”א, מבעד לעיניהן של העובדות הסוציאליות במסיל”ה, מרכז עירוני הפועל כאגף רווחה לקהילה; גידול ילדים, חיי עוני ופערי תרבות, כשמעל הכל מרחפת סכנת חיי הילדים בגנים.
השבוי האיטלקי
בימוי: רן אדליסט
הפקה: יהודה ביטון רות דיסקין
ישראל 2016
יוקרן במסגרת פנורמה

אנטוניו קאירו היה אגדה מקומית. קשה היה לפספס את הטיפוס הקשוח והפשוט שהיה רחוק מאוד מהמושבניקים היקים, שכניו למושב. ידעו עליו שהוא היה שבוי איטלקי, שהיה באצ”ל, שמי שעמד בדרכו חטף ובעיקר, שהיה חקלאי מוצלח מאין כמוהו.

הגעגועים של מאיה גורדון
בימוי: יאיר לב, אתי ויזלטיר
הפקה: אתי ויזלטיר
ישראל 2017

יוקרן במסגרת אמנות
דיוקן טרגי-קומי זה של האמנית כיהודייה נודדת ומזדקנת, שצולם במשך עשור בישראל, פולין והולנד, עוקב אחר מאיה גורדון, המחפשת בית ואהבה ומבטאת את געגועיה בעבודות האמנות 

עוד סיפור אחד ודי

יוצרי הסדרה: ענת זלצר ומודי בר-און

תסריט ובימוי: ענת זלצר

הפקה: אורית זמיר ויואב רועה

יס דוקו

ישראל 2017

יוקרן במסגרת אמנות

מסע בספרות הילדים הישראלית. בכירי היוצרים לילדים קוראים מתוך היצירות שלהם והיצירות שקראו להם בילדותם , וחוזרים אל החוויות והרגשות שמאחוריהן. הסידרה עוקבת אחרי הדרך בה הספרות מעצבת את זהותו של הילד ואת זהותה של החברה הישראלית כולה. יוקרן הפרק הראשון בהקרנת בכורה.

רון ארד (שם זמני)
בימוי: אבידע ליבני
הפקה: גידי אביבי
ישראל 2017

יוקרן במסגרת אמנות

כשאביו בן ה-95 חי בישראל ובנותיו עוזבות את הבית, יוצא רון ארד למסע אל העבר עם מכוניות פיאט 500 מעוכות.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה