״הנותרים״ עונה 3. בקרוב. לאט לאט

סוף סוף עוד מישהו אומר את זה: בינג׳ זה רע! מאז שנטפליקס נכנסה לעולם ומציעה עונה שלמה בבת אחת, נכנס לחיינו המושג Binge Watching או Binging או בעבריש ״בינג׳״. זה נהיה כזה עניין ש-יס יצרו קטגוריה שלמה של זה ב-vod, סדרות שלמות לצפייה רצופה. בעברית יש לנו ניכור והזרה מהמשמעויות האמיתיות של מילים באנגלית, בעיקר כי אנחנו לא מכירים אותן. בסדרות ילדים ונוער בישראל תשמעו דמויות אומרות ״שיט״ ו״פאק״ שבסדרה אמריקאית יגרמו לה לקבל סיווג למבוגרים בלבד, כי לאוזן העברית זה נשמע סתם כמו קריאות ריגוש כמן ״חי נפשי!״ ו״אללי!״.

בינג׳ באנגלית זה בולמוס. זה סימפטום להפרעה נפשית. אנשים עם בולמיה, למשל, סובלים מהתקפות של אכילה בולמוסית, כלומר חסרת שליטה. נטפליקס וה-vod של יס מסרסרים בהפרעות נפשיות וגורמים להן להישמע קוליות. כאילו שהדרך הנכונה לחיות היא לאבד שליטה על הזמן ולצפות בשש שעות של סדרה ברצף. זה בעיקר יגרום לכך שיום אחד נתחיל להקיא את הסדרות האלה ואת הטלוויזיה בכלל. במקום לאכול/לצפות במתינות ובסלקטיביות.

ועכשיו מגיע דיימון לינדלוף, היוצר של ״הנותרים״, ושולח למבקרי הטלוויזיה האמריקאים שבעה פרקים מתוך השמונה של העונה השלישית והאחרונה של הסדרה שלו. והוא מצרף לכך מכתב שבו הוא כותב להם: ״לעשות בינג׳ זה רע. אני אולד סקול, ולא רק כי אני מסכים עם ג׳וס ווידון על הכל. מעולם, בתולדות השפה האנגלית, לא היתה המילה ׳בינג׳׳ משויכת למשהו בריא או פרודוקטיבי״.

זה בעיקר אומר שלינדלוף רוצה להגיד לקהל בן זמננו: יצרנו סדרה שיש בה שמונה חלקים נפרדים. כל פרק עומד בפני עצמו. התחלה, אמצע וסוף. וכל פרק דורש זמן עיכול. בינג׳ יכול להיות טוב כשעושים סדרה או יצירה ארוכת שעות שבנויה כרצף אחד, ולא שמונה רצפים נפרדים. אז תנו כבוד לסדרה, וגלו שליטה עצמית. והוא כותב את זה בתחינה למבקרים כמי שמבקש: תנו לסדרה הזאת זמן. והוא צודק. כל פרק דורש הרהור ולא מרוצה בהולה אל הפרק הבא.

ואז הוא ממשיך ואומר באותה נשימה שאין ברירה, ״עלי להכיר שהזמנים השתנו. צפו בפרקים איך שתרצו, זה לא התפקיד שלי להגיד לכם איך לעשות את העבודה שלכם… מעולם לא שלחתי כל כך הרבה פרקים בבת אחת מראש וזה מפחיד אותי, אז אני מנסה להתמודד עם הפחד בכך שאני מנסה לשלוט בדברים, והאופן שבו אני שולט בהם זה לשכנע אתכם שזה בסדר מבחינתי שאין לי שליטה עליהם״.

בבהמשך הוא מבקש בין השאר לא להסגיר הפתעות עלילתיות בסדרה (כמו הקטע שבו ליב טיילר יורה לייזרים מעיניה בפרק 4), וגם זורק בדיחת ״מד מן״. אבל אני חושב שהמכתב הזה רלוונטי לכל צופי הטלוויזיה, בוודאי לצופי ״הנותרים״, כי אם עונות 1 ו-2 המצוינות הן עדות, צפיית בינג׳ עשויה להביא למצב של חוסר אוריינטציה וגם דכאון כבד.

ובאופן אישי, העונה השלישית של ״הנותרים״, הסדרה הכי דתית בטלוויזיה כרגע, היא האירוע הטלוויזיוני שאני הכי מחכה לו כרגע.

הנה המכתב המלא של דיימון לינדלוף למבקרים:

Dear Critical Community,

G’day! Welcome to the third and final season of THE LEFTOVERS. On behalf of our entire team, I just wanted to say one thing before you embark on the journey.

Bingeing is bad.

I am old school. And not just because I agree with Joss Whedon about everything. Never before in the history of the English language has “binge” been associated with something healthy or productive. Just because there is an entire can of Pringles in front of you does not mean you should eat them all in one sitting. Every time I have done this, I feel sad and guilty, and then mad at The Pringles Corporation. Which is probably not even a thing. But I also must acknowledge times have changed. I must acknowledge there is not just too much television, but too much good television (“Fleek TV?”) and in order to make any kind of dent, we folks who produce it have to get out of our rocking chairs and get hip to the times. Which probably includes not ever saying “hip” again. Anyhoo…

We’re providing you with seven of our eight episodes. Watch them however you see fit. Review them however you see fit. It’s not my place to suggest how to do your jobs. I’d rather you not spoil some stuff, but I ultimately think it’s ridiculous to list that stuff, as it would seem completely arbitrary. All I ask is that if you were surprised by something that happens on the show (either positively or negatively), it would be cool to maintain that same surprise for the audience. For example, when Liv Tyler shoots lasers out of her eyes in Episode 4, we want that to be as shocking for them as it was for you.

Liv Tyler does not shoot lasers out of her eyes in Episode 4.

It’s Episode 6, actually.

But aren’t you bummed that I told you?

You get it. You’re pros. The point is, I’ve never sent out this many episodes in advance and I feel scared and I am trying to mitigate that fear by controlling things, but the way I’m controlling them is by trying to convince you that I’m okay with not controlling them. I also ate an entire can of Pringles last night while watching the entire first season of FLEABAG until three in the morning, so y’know, hypocrite.

One last thing. Please do not reveal the year this season takes place nor the new architectural design of STERLING, COOPER, PRYCE, GARVEY & JAMISON.

Your Pal,

Damon

מקור: אינדיווייר.

ציוץ